09
מי שמעשן קופסא אחת כל יום במשך למעלה מ-20 שנה מקצר חייו בממוצע בכ-10 שנים
שאיפה לבריאות: על נזקי העישון ומקורותיו
עישון קופסאת סיגריות כל יום כ-20 שנה מקצר חיים בכ-10 שנים
על פי פרופ’ פלטיאל וינר, מנהל המחלקה לפנימית א’ ומומחה בתחום מחלות הריאה במרכז הרפואי הלל יפה, “כל סיגריה שהאדם מחליט לעשן מקצרת את חייו”. בחישוב פשוט – מי שמעשן קופסא אחת בכל יום בתקופה של למעלה מ-20 שנה מקצר את חייו בממוצע בכ- 10 שנים. לדבריו, גם עישון של 3 סיגריות ביום יוצר השפעה מזיקה למעשן ולסביבתו. הדבר נובע מכך שבעשן הסיגריה ישנם כ- 4000 חומרים שונים, מהם כ-400 חומרים שהוכחו כמזיקים וכ- 200 חומרים קרציונגנים (חומרים גורמי סרטן). בשורה התחתונה, החומרים המזיקים הקיימים בעשן סיגריות גורמים להחלשה כללית של מערכת החיסון בגוף ובכך חושפים את המעשנים ואת סביבתם למחלות בתדירות גבוהה יותר וברמת חריפות גבוהה יותר.
כ-500,000 איש מתים בארה”ב מדי שנה מנזקי העישון. בישראל המספר עומד על כ-10,000 איש בשנה, מתוכם 1500 מעשנים פאסיביים. בעקבות יום ללא עישון, ב-31 במאי, שנערך ברחבי העולם, ציין פרופ’ פלטיאל וינר, מנהל המחלקה לפנימית א’ ומומחה למחלות ריאה במרכז הרפואי הלל יפה, כמה עובדות ומספרים שכדאי לדעת לפני שאתם מחליטים לקחת סיגריה ליד.
ההיסטוריה של העישון
מקורו של הטבק בארה”ב (אמריקה המרכזית). הוא הובא לאירופה על ידי המלחים של קולומבוס, כלומר רק בסוף המאה ה- 15. מקור השם “טבק” בא מלשון “טובאגו”, שהוא החליל הענק שבעזרתו עישנו האינדיאנים את הטבק.
במאות ה-16 וה-17 נחשב עניין העישון לבעל יתרונות מסוימים ביניהם נושא ההשמנה. טענות הרופאים אז היו כי עישון סיגריות יכול להועיל בהפחתה במשקל. כיום ידוע כי אין זה נכון בהכרח.
למרות מה שנהוג לחשוב, העישון הפך נפוץ דווקא במלחמת העולם הראשונה והשנייה. בסוף מלחמת העולם השנייה, כמעט 50% מכלל אוכלוסיית העולם הבוגרת הפכה למעשנת.
ב-1958 הופיע לראשונה האזהרה על נזקי העישון על ידי משרד הבריאות האמריקאי על כך שעישון עלול להזיק לבריאות. מאז, הוכח באין ספור מחקרים, כי הנזקים שגורם העישון הינם משמעותיים ביותר והחל מסע חובק עולם להחדרת המודעות לנושא העישון. כיום נעמדת האוכלוסייה המעשנת בעולם בכ- 25% מכלל בני האדם.
נזקי העישון
כפי שצוין, בישראל נפטרים במהלך כל שנה כ- 10,000 איש מנזקי העישון. לחומרים המזיקים בעשן הסיגריה ישנן השפעות רבות ומגוונות על האפשרות לחלות במחלות שונות, רובן המכריע מחלות קשות וכרוניות.
מחלות ריאה חסימתיות כרוניות (COPD) – ברונכיט כרונית. מחלה בה קיים קוצר נשימה הולך וגובר הנגרם כתוצאה מהרס יחידות פונקציונאליות של הריאה. כ-15% מכלל המעשנים מפתחים COPD משמעותי במהלך חייהם שהולך ומחריף עם ההתבגרות. זוהי מחלה המופיעה לרוב אצל המעשנים בעשור החמישי לחייהם, אשר גורמת לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה ומביאה את החולים בה למצב של אשפוזים חוזרים בגלל החרפה במצב הנשימה, לצורך בשימוש חיצוני בחמצן ואף לכדי צורך בהשתלות ריאה.
למרפאת הריאות של המרכז הרפואי הלל יפה מגיע מידי שנה מספר רב של מטופלים במחלה זו בדרגותיה השונות. הנתון שמציין פרופ’ ווינר הוא מהגבוהים במדינה – בין 10 ל-30 אחוז מכלל המטופלים במרפאתו הם חולים ב- COPD.
מבחנת נתוני הבראה, חשוב לציין, כי משעה שחלה האדם ב-COPD, אין דרך להבריא ממנה לחלוטין. עם זאת, הפסקת העישון לחלוטין בולמת את הידרדרות החולה ומייצבת את מצבו.
מחלת הסרטן – בתחום מחלות הסרטן הנגרמות כתוצאה מעישון מוביל סרטן הריאה. זהו סרטן המופיע באופן כמעט בלעדי אצל מעשנים. מי שמעשן קופסת סיגריות בזמן של למעלה מ-30 שנה מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן הריאה פי 25 מאדם שאינו מעשן. זהו אחד מסוגי סרטן, שגם גילוי מוקדם שלו אינו מסייע בהכרח לריפויו הסופי. כיום הפך סרטן הריאה להיות הגורם מספר אחת בתמותה אצל מעשנים ברחבי העולם.
סוגים נוספים של סרטן השכיחים מאוד בקרב מעשנים הם; סרטן המעי הגס, סרטן הפה והלוע, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הוושט וסרטן הכליה. עם זאת, חשוב, להדגיש, כי כל סוג סרטן אחר מושפע משמעותית מהיותו של האדם מעשן, וכי סוגי סרטן כגון; סרטן האשכים, סרטן הרחם ועוד מושפעים משמעותית מגורם העישון ושכיחים יותר אצל מעשנים.
מחלות לב – הוכח, כי מחלות לב ומחלות כלי דם פריפריאליים שכיחות פי 2 יותר אצל מעשנים מאשר אצל לא מעשנים. בדומה הסיכוי ללקות בשבץ מוחי (CVA) שכיח כמעט פי 3 אצל מעשנים מאשר אצל לא מעשנים.
בתחום הפוריות וההיריון – מחקרים שונים מורים, כי ישנו קשר ישיר בין עישון במהלך ההיריון לבין ארעיותם הגבוהה של הפלות. כמו כן, לנשים המעשנות במהלך ההיריון ישנם עוברים קטנים יותר ונולדים תינוקות במשקל נמוך יותר מהממוצע. בדומה, גברים מעשנים עלולים להיות פוריים פחות ובעלי נטייה גבוהה יותר להידבק באיידס.
האצת תהליכי הזדקנות – העישון משפיע על המערכת הקרדיו-ווסקולארית המספקת דם וחמצן לגוף. מצב זה “מעודד” ההאצה בתהליכים טרשתיים, יוצר מצב של אספקת דם פחותה לאיברים השונים בגוף וגורם להידרדרות בתפקודם. ישנם מחקרים המוכיחים כי לאורך השנים קיימת ירידה משמעותית אצל מעשנים בכל הקשור לאינטליגנציה ולזיכרון.
בנוסף, קיימת אצל מעשנים תופעה הנקראת “פני מעשן”. הכוונה היא להופעת קמטוטים רבים בפני האדם, בעיקר מסביב לפה, המשפיעה על חיצוניותו במידה ניכרת. תופעה נוספת היא עור צהוב יותר באזור הפנים, הידיים והציפורניים.
עישון פאסיבי וסיגריות “לייט”
במחקרים שונים, כמו גם במסעות הפרסום כנגד העישון ונזקיו של השנים האחרונות, הובהר למעשנים מעל לכל ספק כי הנזק שנעשה בעת העישון הוא כפול – למעשן ולסביבתו. יתרה מזאת, הוכח כי ריכוז החומרים המזיקים ששואף המעשן הפאסיבי לעומת המעשן הפעיל (השואף את הרעלים דרך הפילטר) הוא גבוה במספרים משמעותיים מכיוון שהמעשן הפאסיבי אינו עושה שימוש בפילטר הקיים באופן רגיל בסיגריה.
בחלקם, ריכוזם של החומרים המזיקים שבעשן הסיגריה גבוה לעיתים עד פי 16 ו-30 מאשר ריכוזם בעשן הישיר אותו שואף המעשן הפעיל. פרופ’ וינר, מציין, כי קרוב לודאי שכ-1500 איש מתים מידי שנה מנזקי העישון הפאסיבי במדינת ישראל.
בנוסף, כמות ה-CO (חד תחמוצת הפחמן) הרבה שקיימת בעשן הסיגריות נספגת דרך הריאות. ה-CO נקשר לדם באותו אופן שבדרך כלל נקשר החמצן. כשזה קורה יתכנו קוצר נשימה ובעיות בקצב הלב. גם לגבי ה-CO ריכוזו בעשן אותו שואף המעשן הפאסיבי הוא גדול פי 2.5 מריכוזו של ה-CO אותו שואף המעשן עצמו.
את הסיגריות “לייט” מגדיר פרופ’ וינר כ”בלוף” של חברות הסיגריות; “מדובר בסיגריות שאין בהם הקטנה של החומרים המזיקים, אלא בהקטנה של כמות הניקוטין שהוא החומר הממכר בטבק. בדרך כלל, מעשנים שמעשנים סיגריות “לייט” יעשנו יותר על מנת לקבל את אותה הכמות של החומר הממכר (הניקוטין). במילים אחרות הנזק הוא בדיוק אותו נזק”.
“לסיכום”, מציין פרופ’ וינר; “חשוב לזכור, כי הפסקת עישון בכל רגע נתון משפרת את המצב הבריאותי של האדם, גם אם הוא מעשן “כבד” ובמשך שנים. גם אם הנזק כבר נעשה ניתן למנוע הידרדרות נוספת מרגע שמפסיקים לעשן כמו במחלת ה-COPD. לדוגמא; במידה שהאדם הפסיק לעשן, סיכוייו לחלות במחלה קרדיווסקולארית (מחלת לב), הופכים להיות זהים תוך שנתיים מיום הפסקת העישון לאלו של אדם שאינו מעשן כלל”.
Add Comment