המשנה לנגיד בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג, משרטטה קווים לדמותו של מעמד הביניים; בעשור האחרון הכנסתו הריאלית של מעמד הביניים עלתה בדיוק כמו העלייה של התוצר לנפש; ההכנסה של המעמד הנמוך, פיגרה משמעותית אחרי צמיחת התוצר לנפש ◄ בין 1997-2010 עלתה ההכנסה הריאלית של מעמד הביניים בכ-20%, ומ-2007 עד 2010 ב-4%.
המשנה לנגיד בנק ישראל: לקדם הקריטריונים לדיור בר השגה עפ”י ועדת טרכטנברג
“’המחאה החברתית’ (מחאת האוהלים, מחאת הדיור) של הקיץ האחרון בישראל, העלתה לדיון ציבורי את מצבו של מעמד הביניים. ואולם, עד לאחרונה, לא היה בישראל , זיהוי ואיפיון ברור של ’מעמד הביניים’, וממילא גם לא נבחנה השאלה כיצד השתנה מצבו על פני זמן” – כך אומרת ד”ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, בהרצאה שנשאה ביום עיון במכון הישראלי לדמוקרטיה.
במסגרת העבודה על דו”ח בנק ישראל, העומד להתפרסם בסוף החודש הזה, פורסם לפני מספר ימים נייר עבודה של בנק ישראל, ובו איפיון מפורט של מעמד הביניים, שמתאר גם כיצד השתנה מצבו ב-15 השנים האחרונות.
ביום עיון שנערך ב’מכון הישראלי לדמוקרטיה’ (גוף מחקר העוסק בתכנון מדיניות ורפורמות במערכת השלטונית של ישראל), שרטטה המשנה לנגיד בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג, במכון הישראלי לדמוקרטיה, קווים לדמותו של מעמד הביניים, וממנו עולה, לדבריה, כי; מעמד הביניים, מוגדר כאוכלוסיית משקי הבית שהכנסתם (מתוקננת לגודל המשפחה) היא בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית.
על פי הגדרה זו, מעמד הביניים, מהווה כ-27% ממשקי בית, בדומה לחלקו באוכלוסייה ב-1997, בעוד שמשקלו של המעמד הנמוך התרחב מעט, ל-41 (אחוזים), ושל המעמד הגבוה, ירד מעט, ל-11%.
88% (אחוזים) ממשקי הבית ממעמד הביניים, הם יהודים שאינם חרדים, כ-9% ערבים, ופחות משלושה אחוזים הם חרדים. בתוך האוכלוסייה הערבית 80% הם מהמעמד הנמוך, ורק כ15% הם מהמעמד הבינוני. בתוך האוכלוסייה החרדית 81% הם מהמעמד הנמוך, ורק כ- 13% הם מהמעמד הבינוני.הרכב משק הבית של מעמד הביניים מגוון: כמחצית הם זוגות עם 1-4 ילדים (רובם 1-2 ילדים), כמעט 30% הם יחידים או זוגות ללא ילדים, ועוד כ-15 אחוזים קשישים.
מרבית ראשי משקי הבית שבמעמד הביניים, הם בעלי השכלה על תיכונית (53%), אך יש גם למעלה משליש שהם בעלי 11-12 שנות לימוד. החלק הארי של הכנסת משקי הבית ממעמד הביניים, כ-85%, מהווה הכנסה מעבודה, וכ-9% מקצבאות ותמיכות.
בהסתכלות על פני זמן, עלתה בעשור האחרון הכנסתם הריאלית (נטו) של משקי הבית ממעמד הביניים בדיוק כמוהעלייה של התוצר לנפש, כלומר; פירות הצמיחה, חלחלו גם למעמד הביניים. לעומת זאת, ההכנסה של ’המעמד הנמוך’ פיגרה משמעותית אחרי צמיחת התוצר לנפש, ואילו הכנסתם של המעמדות הגבוהים יותר, עלתה מהר מצמיחת התוצר לנפש. התפתחויות אלה השתקפו בעלייה ניכרת באי השוויון בעשור האחרון”.
ד”ר קרנית פלוג, אומרת, כי; “מבחינה של התפתחות ההכנסה של משקי הבית במעמד הביניים אל מול התפתחות המחירים של סל התצרוכת, עולה, כי משנת 1997 עד 2010, עלתה ההכנסה הריאלית של מעמד הביניים (כלומר; ההכנסה בניכוי העלייה המחירים) בכ-20%, ומ-2007 ועד 2010 ב-4%. אמנם, סעיפי הוצאה מסוימים, כמו; חשמל, גז ומים, וכן דלק, ותחבורה, התייקרו מהר יותר, אך באותה העת הוזלו באופן יחסי סעיפים אחרים (כמו; הלבשה, והנעלה).
מבחינה של נטל ההוצאה מתוך ההכנסה של משקי בית, עולה, כי במשפחות עם ילדים צעירים, נטל ההוצאה על משכנתא או שכר דירה הוא משמעותי. שעור ההוצאה על משכנתא או שכר דירה מתוך ההכנסה של מעמד הביניים הוא 17%, ו- 18% בהתאמה, ובמעמד הנמוך 29%, ו-34%, בהתאמה.
גם ההוצאה על טיפול בילדים צעירים היא משמעותית כנתח מההכנסה; הוצאה על חינוך ב’משפחות מעמד הביניים’ עם ילדים צעירים (עד גיל 9) מהווה כ-11 אחוזים מהכנסתן. לכן, בחרה “וועדת טרכטנברג” להתמקד בקבוצת אוכלוסייה זו, ובשני מרכיבי ההוצאה הללו”.
המשנה לנגיד בנק ישראל ד”ר פלוג, מציינת, בדבריה, כי; “במסגרת זו, כבר אושרו בממשלה ההמלצות העיקריות בתחום הטיפול בילדים בגיל הרך (חינוך חינם לגילאי 3-4, הרחבת הזמינות והסבסוד של מעונות יום, וסבסוד צהרונים) והמבחן, יהיה כמובן ביישום.
גם ההצעות להרחבת היצע הדירות, ובכלל זה ’דיור בר השגה’ ודיור בשכירות ארוכת טווח, אושרו בממשלה, ואני מקווה, שהקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה כפי שגובשו בועדת טרכטנברג, הכוללים מיצוי של כושר ההשתכרות (125% משרה), יאושרו גם כן.
יישום כל אלה, לצד תוספת נקודות הזיכוי במס לאבות לילדים צעירים, יתרום תרומה משמעותית לשיפור הרווחה של משפחות צעירות עובדות, בתקופה בחייהן שכושר ההשתכרות שלהן עדיין נמוך, וההוצאות, בפרט על דיור וטיפול בילדים, גבוהות”. סיכמה את דבריה המשנה לנגיד בנק ישראל ד”ר קרנית פלוג.
Add Comment