הנגיד פרופ’ פישר; “אין מחלוקת על העובדה שהתשואה על ההון במערכת הבנקאית בישראל, נמוכה מהממוצע ב-OECD. כלומר; הבנקים שלנו, פחות רווחיים בהשוואה בינלאומית, כפי שגם עולה מהנתונים שהציגו חוקרי מרכז המידע והמחקר של הכנסת. לא ניתן לצפות שהבנקים ימשיכו עד אין סוף להוריד את הריבית, ואת העמלות, ובו זמנית שהם ימשיכו להציע אשראי ולהיות יציבים”.
נגיד בנק ישראל, פרופ’ פישר: פגיעה ברווחיות מערכת הבנקאות היא פגיעה ישירה בכולנו
נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, התייחס היום (רביעי) ב’וועדת הכלכלה של הכנסת’ בנושא עלויות המערכת הבנקאית. לדבריו; “בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, הקמנו צוות בינמשרדי לבחינת רמת התחרותיות במערכת הבנקאות. צוות זה, יושב על המדוכה, ויציג בסופו של דבר המלצות. אני מניח שאחת ההמלצות תהיה להמשיך לנסות להביא בנקים זרים אשר יפעלו בארץ במגזר הקמעונאי. ’בנקים זרים’ פועלים בארץ בתחום ההשקעות ב’מגזר העיסקי’.
,מאז שנכנסתי לתפקידי, בכל הזדמנות בה אני נפגש עם בכירים בבנקאות העולמית, אני מנסה לעניין אותם בכניסה למגזר הקמעונאי בישראל, משום שאני סבור שדבר זה, יוכל לתרום להגברת התחרותיות. עד כה לא הצלחתי במאמץ זה, אולם בכוונתנו להמשיך לנסות”.
הנגיד פרופ’ פישר, המשיך, ואמר, כי; “מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הציג את מסקנות הבדיקה שלו לגבי מרווחי הריבית הבנקאית במערכת הבנקאות בישראל ובעולם. הכותרות בתקשורת, הבוקר, דיברו על כך שהאוברדראפט בישראל גבוה מבמדינות אחרות. בבואנו לדון במסקנות אלו, עלינו לקחת בחשבון כי יש מערכות בנקאיות רבות בעולם, וכל מערכת בנקאות שונה מרעותה”.
“אני, למשל”, אמר הנגיד; “מכיר לעומק את מערכת הבנקאות בארה”ב. בארצות הברית פחות מקובלות עמלות על עובר ושב, אבל שם אין בכלל דיון על עלות האוברדראפט, משום שבכלל לא ניתן להיכנס שם למשיכת יתר. בארה”ב, מי שנקלע ליתרת חובה נאלץ לממן אותה באמצעות כרטיסי אשראי. מבדיקה שעשיתי הבוקר, הריבית בכרטיס אשראי בארה”ב עומדת על 19.9%. כלומר; המערכת פועלת בצורה שונה, ויש לקחת זאת בחשבון כשמציגים נתונים השוואתיים. למשל, נתוני מרכז המחקר והמידע, מראים שישנן מדינות שבהן, וקשה להבין זאת, הריבית על משיכת היתר נמוכה מן הריבית על האשראי. זהו ממצא שמצריך ללא ספק בדיקה חוזרת”.
נגיד בנק ישראל, הוסיף, ואמר, כי; “נתון נוסף שברצוני להתייחס אליו הנו ’הרווחיות של המערכת הבנקאית’, שבסופו של יום נמדדת על ידי התשואה על ההון – כמה הבנק מרוויח על ההון שבעלי המניות העמידו לרשותו כדי לפעול.
לטעמו של הנגיד פרופ’ פישר; “אין מחלוקת על העובדה שהתשואה על ההון במערכת הבנקאית בישראל, נמוכה מהממוצע ב-OECD. כלומר; הבנקים שלנו, פחות רווחיים בהשוואה בינלאומית, כפי שגם עולה מהנתונים שהציגו חוקרי מרכז המידע והמחקר של הכנסת. לא ניתן לצפות שהבנקים ימשיכו עד אין סוף להוריד את הריבית, ואת העמלות, ובו זמנית שהם ימשיכו להציע אשראי ולהיות יציבים.
אם לא נשמור על היציבות של המערכת הבנקאית, נמצא את עצמנו עם בנקים לא רווחיים, וכשיבוא משבר, יקרה מה שראינו שקרה במשבר הפיננסי במערכות בנקאות בעולם, ואז יגרם נזק לכלכלה כולה, ולאזרחים כולם.
ישנו כעת דיון ציבורי בסוגיית מחנק האשראי. אנחנו אומרים לבנקים – צאו לגייס כסף על מנת שתוכלו להמשיך להעניק הלוואות. הבנקים, עונים לנו שאינם מוכנים לגייס הון כאשר מניות הבנקים נסחרות ברמת מחירים מאוד נמוכה. אם נמשיך לטעון לגבי כל עמלה וכל ריבית שהיא גבוהה מדי, הבנקים לא יוכלו לגייס הון, לצמוח ולהעניק אשראי.
ועלינו לזכור, שפגיעה ברווחיות של מערכת הבנקאות היא פגיעה ישירה בכולנו, משום שהבעלים של מערכת הבנקאות יושבים פה בחדר – כולנו, באמצעות קרנות הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח שלנו, מחזיקים במניות מערכת הבנקאות.
נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, סיכם את דבריו ב’וועדת הכלכלה של הכנסת’, ואמר; “התבטאתי, גם כאן, פעמים רבות בנושא הגירעון הממשלתי, והפופוליזם שברצון להגדיל אותו מבלי לקחת בחשבון שהגדלת הגירעון טומנת בחובה שיש לכך עלויות.
בישראל, יש תהליך מתמשך של החלשת מערכת הבנקאות, ואסור לנו לחשוב את החשיבה הפופוליסטית שניתן להמשיך ולהוזיל את עלויות הבנקאות עד אין סוף מבלי שיהיו לכך השלכות על יציבות המערכת.
ניתן כמובן להתייחס לנושא היעילות, וייתכן שיש דברים לשפר בתחום זה כדי להפחית את המחירים. אבל בסוף היום, עלינו להיות רציניים ולא פופוליסטיים. ועדת הכלכלה, גיבשה תהליך של מעקב אחר העמלות על חשבונות העו”ש. תהליך זה, מוביל בהצלחה לירידה ב’עמלות העו”ש’ בפיקוחו של המפקח על הבנקים, וכדאי לאפשר לתהליך זה להמשך”.