כך מגלה מחקר חדש; ב’כוורת’, שהייתה פעילה יותר מבחינה גנטית התגלו כ- 1,105 מינים של חיידקים, מתוכם 40% חיידקים מועילים, ואילו בכוורת בה נשמרו אמונים לבן זוג אחד, התגלו רק 781 מינים של חיידקים מתוכם 127% יותר חיידקים מזיקים ◄ יחד עם זאת חוששים ב’מועצת הדבש’, כי תופעת העלמות הדבורים תמשך.
מועצת הדבש, מחקר חושף: סקס, ו’פוליגמיה’ מועילים לבריאות ופעילות דבורת הדבש
מחקר חדש שנערך במכללת וולסלי שבמסצ’וסטס, המתפרסם השבוע בכתב העת המדעי PLoS ONE, וקובע, כי ככל שמלכת הדבורים תזדווג עם מספר גדול של דבורים זכרים, כך ייוצרו חיידקים סימביוטיים מועילים ובריאים לכלל מושבת הדבורים, ותיווצר תשתית גנטית מגוונת שתגרום לדבורים לפעול ביתר מרץ, כך שמלאכת האבקה תעשה בקצב מהיר יותר.
הרצל אבידור, מנכ”ל מועצת הדבש, אומר, כי לאחרונה, מתקיימים בעולם מחקרים רבים, באוניברסיטאות ובמכונים מקצועיים, בכדי לגלות כיצד ניתן לסייע למאביק החשוב ביותר בעולם, להמשיך לבצע את עבודתו ולהצילו מ’הכחדה’, זאת עקב העלמות כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם!
עוד אומר אבידור, כי; “תקציבים נרחבים מועברים ממדינות וממשרדי החקלאות בעולם, לטובת ’חקר היעלמותן של הדבורים’ בתהליך של השנים האחרונות בעולם, מאחר והסיבות לכך עדיין אינן מבוססות”.
מחקר חדש, שנערך על ידי קבוצת החוקרים ובראשם פרופ’ הת’ר מטילה, בדק את הקשר בין מגוון גנטי לבריאותה של הדבורה, ושופך מעט אור בנושא. במסגרת המחקר, הצליח צוות החוקרים לדגום ואז לסווג את הרצפים הגנטיים של כ-70,500 סוגים של חיידקים מ-10 כוורות דבורים האחידים מבחינה מינית, בהן שמרה המלכה על אמונים לבן זוג אחד, ו-12 כוורות שונות מבחינה מינית בהן הזדווגה מלכת הדבורה עם למעלה מ-15 זכרים.
החוקרים, גילו, כי ב’כוורת’, שהייתה פעילה יותר מבחינה גנטית, התגלו כ- 1,105 מינים של חיידקים, מתוכם 40% חיידקים מועילים, ואילו בכוורת בה נשמרו אמונים לבן זוג אחד, התגלו רק 781 מינים של חיידקים מתוכם 127% יותר חיידקים מזיקים.
פרופ’ הת’ר מטילה מובילת המחקר, חוקרת את “חיי הדבורים” כבר 7 שנים, מסבירה במחקר, כי; “מושבות הדבורים מתעוררות מבחינה מינית, ויוצרות מגוון גנטי בזמן שהמלכה, יוצרת לעצמה בני זוג רבים ככל האפשר ומזדווגת עימם.
כוורות דבורים בגליל
כוורות, בהן המלכות בוחרות לפעול בדרך זו, התגלו כיותר בריאות ויעילות, כך למשל, הדבורים מתחילות לעבוד בשיעור גבוה יותר מהרגיל, ומתקשרות ביניהן בתדירות גבוהה יותר, דבר הגורם להם לנוע ולרקוד, כתוצאה מכך עבודת האבקה מתייעלת ונעשית בקצב מהיר מהרגיל, וליקוט המזון, נעשה בכמות גבוהה יותר”.
עם זאת, חוזר ומדגיש המחקר, כי דבורת הדבש מאביקה יותר מ-400 גידולים ברחבי העולם, ועדיין שיעור התמותה שלה הולך וגדל בשל תסמונת קריסת המושבה; (Colony Collapse Disorder (CCD, תזונה לקויה, וכתוצאה מגורמים רבים נוספים שאינם ידועים עדיין, אך נחקרים.
“מעולם לא ידענו עד כמה בריאות הדבורים, ו’פעילותם’, מושפעים ממגוון גנטי שנוצר במושבה בה הם חיים, אך מחקר זה מספק רמזים חזקים ביותר בנושא” – אומרת פרופ’ מטילה, במאמר המתפרסם ומוסיפה “הממצאים של המחקר, מראים, כי ל’דבורי הדבש’, יש יתרון מבחינה גנטית המביא ליצירת חיידקים טובים בקרבם, אשר עשוי להיות המפתח לשיפור בריאות ותזונה במושבה, וכן, גורמים להבנה, כי ניתן לצמצם את היעלמותן של הדבורים וכך את הירידה בייצור הדבש”.
בנוסף, מציינת פרופ’ מטילה, כי; “קיימת קהילה גדולה של חוקרי דבורים בארצות הברית, וברחבי העולם, החוקרים את תופעת היעלמות הדבורים”.
“אנו עושים כל שביכולתנו על מנת למקסם את הבריאות של המאביק החשוב ביותר שלנו, בלעדיו לא נוכל לייצר מזון צמחי” – מסכמת פרופ’ מטילה.
מנכ”ל מועצת הדבש, מר הרצל אבידור, אומר, כי; “בעולם, כבר ברור, כי היכחדות ’דבורת הדבש’, תגרום לשינוי הרסני על פני כדור הארץ, ולצמצום מקורות מזון טריים מהטבע בצורה דרסטית, שעה שהעולם, נמצא בפתח משבר מזון עולמי חמור על פי כל התחזיות”.
אבידור, מצטט את אלברט איינשטיין, שאמר; “ארבע שנים לאחר היכחדות הדבורים תיכחד האנושות”, אמר וככול הנראה צדק”.
האדם, לא השכיל לחקות את פעולת ההאבקה של הדבורה
“האדם, לא השכיל לחקות את פעולת ההאבקה של הדבורים, ולכן, עצי הפרי והירקות אותם אנו צורכים, תלויים ב’האבקת הדבורים’. ככל שמצטמצמים אזורי החקלאות, משתלטים הערים והבטון, כך מצטמצם גם מזונם של הדבורים, הן הופכות חלשות ופחות עמידות” – אומר מנכ”ל מועצת הדבש.
ב’כנס ענף הדבורים’, האחרון, שהתקיים ביזמת משרד החקלאות, ו-מועצת הדבש, אמר רנדי אוליבר, מומחה בגידול דבורים מפלורידה, ארה”ב, כי משרד החקלאות האמריקאי, הקצה 20 מיליון דולר לשנה למחקר ל’הצלת הדבורים’.
בתוך כך, במועצת הדבש, מייחלים ומקווים למחקרים נוספים בתחום שיתרמו למציאת פתרון להצלת ענף הדבורים שתעשיית החקלאות תלויה בהן.
מנתוני מועצת הדבש, עולה כי ענף גידול דבורים, קיים בארץ כ-130 שנה, החל משנת 1882. כיום בישראל, ישנם 500 דבוראים, 20% מהם, בעיקר בעלי מכוורות גדולות, המטפחות בין 1500 ל-3000 כוורות דבש, מהן מייצרים 80% מתפוקת הדבש הארצית. בארץ קיימות מכוורות גדולות לצד מכוורות משפחתיות שחלקן מוכרות דבש באופן עצמאי, וברובן משמש העיסוק בדבש כחלקי ולא עיקרי.
ערך הייצור של דבש ו’מוצרי מכוורת’ בישראל, עומד על 100 מיליון ₪. ערך הייצור החקלאי, נובע גם מהאבקה של ענף הדבורים, העומד על כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה. ענף הדבש, חיוני לקיומם של שטחים פתוחים וחקלאות בישראל. הכוורות, פזורות בכ- 6,300 נקודות, כאשר הפיקוח על ייצור הדבש, מתקיים בהתאם לתו תקן הישראלי, המחמיר.
