– כך אומר גון קמני, מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי; “הקישור בין דליפת פרטי כרטיסי האשראי שנפרצו, ובין המאגר הביומטרי, נובעת מחוסר הכרת המציאות… כל ישראלי, שטס לארה”ב, נותן טביעות אצבע, וצילום פנים ביומטרי – לא שמענו עדיין על אף ישראלי, שנמנע מכך ◄עם ההתקדמות הטכנולוגית הקיימת, אנו רואים, כי העולם סביבנו מתקדם לכיוון של אימות זהות אזרחים תוך שימוש ב’טכנולוגיה ביומטרית’”. 
המאגר הביומטרי, פתרון יחיד שיכול לתת לתושבי ישראל שקט וביטחון שזהותם לא תיגנב
גון קמני, מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי (database biometric), יוצא היום (ראשון), חוצץ נוכח הגל העכור והניסיונות לערער את חשיבותו של המאגר הביומטרי, וקובע, כי; “הניסיון לקשר בין דליפת פרטי כרטיסי אשראי מאתרי קניות וקופונים ברמת אבטחה נמוכה, ו’ללא פיקוח’ לבין המאגר הביומטרי, נובע, במקרה הטוב, מחוסר הכרת המציאות והעובדות, כאשר, המאגר הביומטרי, הוא היחיד שיכול להבטיח לתושבי המדינה שקט נפשי וביטחון שזהותם לא תיגנב”.
לדבריו, של קמני, כל החששות מפני פריצת האקרים לאתרים שונים, היו ידועים בזמן הדיונים על המעבר לתיעוד חכם, והקמת המאגר הביומטרי, ובשל ההכרה ברגישותם של הנתונים הביומטריים אשר ייאספו במסגרת הנפקת התיעוד החכם, כנסת ישראל, חוקקה את ’חוק הביומטריה (2009)’, ובמסגרתו הוקמה במשרד הפנים, רשות ממלכתית ייעודית, הרשות לניהול המאגר הביומטרי. תפקידה של הרשות, לנהל ולאבטח את מאגר הנתונים הביומטריים.
לדברי קמני, מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי; “בניגוד לאתרי אינטרנט שהתמחותם בתחום הספורט או הקופונים, בהם לא הושקעו משאבי אבטחה ברמה לאומית, המאגר הביומטרי, מוגדר, על פי חוק הביומטריה; ’סודי ביותר’, ומאובטח בהתאם, ועל פי כללי האבטחה המחמירים ביותר של גופי הביטחון. חוק הביומטריה, קובע כללים רבים ומפורטים המבטיחים את השמירה ואת ההגנה על המידע שבמאגר.
המאגר הביומטרי, יישמר בנפרד מכל מאגר אחר, ומכל רשת מחשבים או רשת תקשורת, ולא תהיה אליו גישה באמצעות האינטרנט, כך שהוא לא ניתן לפריצה ע”י האקרים. כל תהליכי העבודה והעובדים ברשות לניהול המאגר הביומטרי, מפוקחים ומבוקרים על ידי הרשות לאבטחת מידע בשב”כ, וכן על ידי ועדות הכנסת הרלוונטיות.
גון קמני, מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי, מוסיף, ומדגיש, כי; “הגישה למאגר תותר למספר מצומצם בלבד של בעלי תפקידים שעברו, ועוברים באופן תדיר, ביקורת של גופי הביטחון.
מעבר לכך, במאגר, ישמרו, בצורה מוצפנת, אך ורק תמונת תווי פנים, ותמונות של טביעת 2 אצבעות, ותו לא. אין במאגר הביומטרי, פרטים נוספים, כגון; שם, כתובת או אפילו מספר זהות”.
קמני, מוסיף, ומציין, כי; “עם ההתקדמות הטכנולוגית הקיימת, אנו רואים, כי העולם סביבנו מתקדם לכיוון של אימות זהות אזרחים תוך שימוש ב’טכנולוגיה ביומטרית’. מדינות כמו; צרפת, שוייץ, פינלנד, ומדינות נוספות, כבר קיימים ומנוהלים מאגרי נתונים ביומטריים של מחזיקי תעודות זהות, רישיונות נהיגה או דרכונים של אזרחי אותן המדינות.
בנוסף, מר קמני, מבקר את “העליהום” על המאגר הביומטרי, ומזכיר, כי; “בשנים האחרונות, כל ישראלי, אשר טס לארה”ב נתן, ללא כל חשש, טביעות של כל אצבעותיו, הצטלם צילום ביומטרי, ונתוניו האישיים, הוכנסו למאגר הביומטרי, האמריקאי.
מתברר, כי איש לא התלונן על כך ואיש לא נמנע מלטוס לארה”ב, בשל כך. זאת למרות שהחוק האמריקאי, מקל הרבה יותר, ומתיר שימושים שונים בנתונים שנאספו מן המאגר”. סיכם מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי.
Add Comment