דו”ח מסכם של משרד הבריאות על פעילות קופות החולים לשנת 2010, מצביע, כי; קופ”ח לאומית שירותי בריאות, הייתה הקופה היחידה בה היה עודף בתוצאות הפעילות, אך , עדיין ישנה בעיה עם יציבותה הפיננסית של הקופה ◄ דוחותיהן הכספיים של הקופות לרבעון הראשון של 2011, ולמחצית הראשונה של השנה, מראים, כי מגמת הגירעונות בתוצאות הפעילות, נמשכת.
משרד הבריאות: כל פעילות קופות החולים, צפויות להסתיים בשנת 2011 בגירעון
קופות החולים בישראל, חולות, ומצבן הפיננסי, רע מאד. מתוצאות דו”ח השוואתי על פעילות קופות החולים לשנת 2010, אשר מפרסם משרד הבריאות, היום (ראשון, 04.12.11), עולה, כי לראשונה, לאחר מספר שנות עודף בתוצאות הפעילות של קופות החולים; ’מכבי שירותי בריאות’, וקופת חולים ’מאוחדת’, סיימו את שנת 2010 בגירעון, שהסתכם בכ-94 מיליון ₪, ובכ-14 מיליון ₪, בהתאמה. ל’שירותי בריאות כללית’, הייתה ירידה של כ-34% בגירעון- גירעונה לשנת 2010, הסתכם בכ-123 מיליון ₪ לעומת גירעון של כ-185 מיליון ₪ בשנת 2009.
קופת חולים ’לאומית שירותי בריאות’, הייתה הקופה היחידה בה היה עודף בתוצאות הפעילות, אשר יותר מאשר הוכפל בשנת 2010 והסתכם בכ-35 מיליון ₪ לעומת 16 מיליון ₪ בשנת 2009. עם זאת, הדוחות הכספיים של לאומית ליום 31 בדצמבר 2010, מצביעים על גירעון נצבר בנכסים נטו בסך של כ-779 מיליון ₪, כך שלמרות העודף בתוצאות הפעילות ב-4 השנים האחרונות, עדיין ישנה בעיה עם יציבותה הפיננסית של הקופה.
תוצאות אלה, משתקפות מן הדו”ח המסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2010, של האגף לפיקוח על קופות חולים, ו-שירותי בריאות נוספים. הדו”ח, מציג את תוצאותיהן של ארבע קופות החולים על בסיס השוואתי לשנת 2010.
דוחותיהן הכספיים של הקופות לרבעון הראשון של 2011, ולמחצית הראשונה של השנה, מראים, כי מגמת הגירעונות בתוצאות הפעילות, נמשכת. על פי דוחות אלו, ועל פי תחזיות קופות החולים, תוצאות הפעילות של כל קופות החולים, צפויות להסתיים בשנת 2011 בגירעון.
◄ שינויים בהצגת תוצאות הפעילות של שירותי בריאות כללית
בעקבות החלת תקן חשבונאות מס’ 18, שפורסם בשנת 2009, אשר מחייב, בין השאר, הצגת מגזרי הפעילות השונים, כל אחד בנפרד, בדוחות הכספיים של הקופה, הוחלט לשנות את אופן ההצגה של נתוני הפעילות של שירותי בריאות כללית.
עד השנה, הוצגו עלויות האשפוז של מבוטחי כללית בבתי החולים של הקופה כמספר מאזן כך שגירעונות בתי החולים הועמסו על הקהילה.
בדו”ח השנה, הוצגו הכנסות בתי החולים של ’כללית’ משירותי אשפוז ל’מבוטחי כללית’, כפי שהופיעו בביאור על המגזרים בדו”ח הכספי, כך שגם הגירעון של מגזר בתי החולים, הוצג כפי שהיה בפועל, ולא הועמס במלואו על המחוזות של הקופה. מספרי ההשוואה לשנת 2009, הוצגו מחדש בהתאם.
◄ הוצאות;
גידול בהוצאות האשפוז (כ- 6%), בהוצאות השכר (כ- 5%) ובהוצאות רכישת שירותי מכונים ומעבדות פרטים בשנת 2010 זאת לעומת ההוצאות המתואמות לשנת 2009 ועליה בשיעורן של הוצאות אלה מסך הוצאות הקופות, ומנגד ירידה בהוצאות מנהל ומשק ובהוצאות פיתוח, הביאו לגידול של כ- 4.1% בהוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים ושל כ- 4.7% בהוצאות כלל המגזרים בכל הקופות. בהוצאות על תרופות, חל שינוי שאינו מהותי.
ההוצאות בגין רכש שירותי אשפוז, היוו בשנת 2010, כ- 41.5% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים, לעומת כ- 40.7% בשנת 2009. הוצאות השכר, היוו כ-26.4% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים בשנת 2010, ואילו בשיעור ההוצאות בדין תרופות וציוד רפואי, חלה ירידה משיעור של כ- 21.4% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים בשנת 2009 לכ-20.9% בשנת 2010.
שיעור השינוי בהוצאות התפעול (ללא מימון) לנפש מתוקננת במגזר הקהילה בשנת 2010 לעומת שנת 2009, לאחר תיאום, איננו מהותי ובממוצע הסתכם בכ- 2%. השינוי בהוצאות התפעול לנפש הושפע, בעיקר, מגידול של כ- 3% בהוצאות השכר ושל כ- 4.5% בהוצאות רכש שירותים רפואיים (אשפוז ומכונים ומעבדות פרטיים).
ב’כללית’, הוצאות השכר לנפש מתוקננת הנמוכות ביותר בשנת 2010- נמוכות בכ- 39% מהוצאות השכר לנפש מתוקננת של מכבי- שהן הגבוהות ביותר. אולם, שיעור השינוי בין השנים 2009 ל- 2010 בקופת חולים כללית, הינו הגבוה מבין הקופות.
בקופת חולים ’לאומית’, ההוצאות לנפש הגבוהות ביותר- כ- 4.4 אלפי ₪.
◄ הכנסות;
כ- 87% מהכנסות מגזר הקהילה בכל קופות החולים וכ- 75% מהכנסות כלל המגזרים בקופות החולים, נובעים ממקורות ממשלתיים על פי חוק. הכנסות אלה, כוללות הכנסות מ’סל שירותי הבריאות’, בהתאם ל’חוק ביטוח בריאות ממלכתי’, התשנ”ד-1994, והכנסות מתמיכות כספיות, שהממשלה מחלקת לקופות החולים בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ”ה-1985.
יתרת הכנסות קופות החולים, נובעת, בעיקר, במבוטחיהן. סך ההכנסות מהממשלה, עלו בשנת 2010 בכ- 9% לעומת שנת 2009. ההכנסות מהמבוטחים במגזר הקהילה עלו בכ- 7.2% ובכל המגזרים בכ- 7.8%.
סך הכנסות הקופות מכל המגזרים עלה בשנת 2010 לעומת שנת 2009 בכ- 8.4%.
◄ סל הבריאות
עלות סל שירותי הבריאות לשנת 2010, הסתכמה ב- 30,333 מיליון ₪ – גידול של כ- 7.8% לעומת עלות הסל לשנת 2009, שהסתכמה בסך של 28,141 מיליון ₪.
מימון סל שירותי הבריאות מורכב מהמרכיבים הבאים;
1. קפיטציה; עיקר מקורות המימון (קרוב ל- 90%) על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 (להלן: “החוק”), מחולק בין קופות החולים על ידי המוסד לביטוח לאומי בהתאם לחלקה של כל קופה במספר המבוטחים המשוקלל.
מספר המבוטחים המשוקלל, מחושב על פי נוסחה, שנקבעה בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ”ה-1995, ומשקללת את מספר מבוטחי הקופות בהתאם לגילם, מינם ומקום מגוריהם. בנובמבר 2010, עודכנה נוסחת הקפיצייה, ונוספו בה מדדים המתייחסים למיגדר, שימושי תרופות וריחוק מקום המגורים ממרכזי אוכלוסייה.
תרומת kanisrael.co.il אתר כאן-נעים עיתןן האינטרנט של כל המדינה
2. מחלות קשות; בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (ניכוי עלות מחלות קשות), התשנ”ה-1995, הוגדרו חמש מחלות קשות (איידס, אי ספיקת כליות, גושה, המופיליה, ו-טלסמיה).
קופות החולים, מקבלות תקציב נפרד בעבור מבוטחיהן החולים במחלות אלו, על פי תעריף שנקבע לכל מחלה. ב- 1 ביולי 2010, עודכנו תעריפי המחלות הקשות בתקנות.
3. הכנסות עצמיות; 6.45% מעלות סל הבריאות ממומנים באמצעות הכנסות של הקופות ממקורותיהן.
בעקבות שיעור הגידול הגדול יותר במספר הנפשות המתוקננות בשנת 2010 לעומת 2009 ב’מאוחדת’ וב’מכבי’ לעומת שתי הקופות האחרות, גם הכנסותיהן, הנובעות מ’חוק ביטוח בריאות ממלכתי’, גדלו יותר מאשר בשתי הקופות האחרות.
ב’מאוחדת’ צמחו ההכנסות הנובעות מהחוק בשנת 2010 לעומת שנת 2009 בכ- 9.4% וב’מכבי’ – בכ- 9% לעומת כ- 7.2% ב’כללית’ וכ- 6.5% ב’לאומית’.
◄ הכנסות ממבוטחים
הכנסות הקופות ממבוטחים מורכבות מהשתתפות עצמית של מבוטחים בתרופות וציוד רפואי, השתתפות עצמית של מבוטחים בשירותים רפואיים, ביקורים אצל רופאים, וכד’, ומביטוחים משלימים.
השתתפות עצמית בתרופות וציוד רפואי – בהכנסות ממבוטחים בגין תרופות וציוד רפואי, שהיוו בשנת 2010, כ- 8.4% מסך הכנסות מגזר הקהילה בכל קופות החולים, לא חל שינוי מהותי בשנת 2010 לעומת שנת 2009.
ההכנסות מתרופות וציוד ב’סל’, שמהוות 5%-6% מסך הכנסות מגזרה הקהילה בכללית ובמכבי וכ- 4% במאוחדת, עלו בשנת 2010 לעומת שנת 2009 בכ- 3.5% ובכ- 3.9% בכללית ובמכבי, בהתאמה, ובכ- 4.8% במאוחדת.
השתתפויות עצמיות אחרות; ההכנסות מהשתתפות עצמית של מבוטחים, ללא השתתפות בתרופות וציוד, עלו בשנת 2010 לעומת שנת 2009 במאוחדת בכ- 5.6% ובכללית בכ- 5.2%, לעומת כ- 2.6% בלאומית וכ- 1.5% בלבד במכבי. הכנסות אלו מהוות 1%-2% מסך הכנסות מגזר הקהילה.
השתתפויות אלה כוללות, כאמור, היטלי ביקור אצל רופא. מכבי הינה הקופה היחידה הגובה היטל בגין ביקור אצל רופא ראשוני בסך 7 ₪ לרבעון. הכנסות מכבי בגין היטל זה עלו מכ- 26 מיליון ₪ בשנת 2009 לכ- 29 מיליון ₪ בשנת 2010.
כל קופות החולים, גובות היטל ביקור אצל רופא שניוני, שעמד בשנת 2010 על סך של 20 ₪ לרבעון. סך ההכנסות של כל הקופות בגין ביקור אצל רופא שניוני בשנת 2010, ירדו לעומת שנת 2009 בכ- 3%, כאשר בקופת חולים ’מכבי’ ובקופת חולים ‘לאומית’, הייתה ירידה משמעותית בהכנסות של כ- 10% וכ- 9%, בהתאמה, בקופת חולים ’כללית’ לא היה שינוי משמעותי ובקופת חולים ’מאוחדת’, נרשמה עליה של כ- 4%.
במשרד הבריאות, מקווים, כי מידע זה שבהוא כאן, יסייע לציבור, לקופות חולים, למקבלי ההחלטות ולגופים שונים להבין טוב יותר את התחום, לצורך שיפור השירות לציבור ולקבלת החלטות מושכלת.
את הדו”ח המלא ניתן לראות באתר האינטרנט של משרד הבריאות בכתובת; משרד הבריאות
Add Comment