אין ספק שהתוכנית הכלכלית פוגעת, בטווח הקצר, בחלשים. ברם, נראה כי התוכנית תוביל, בטווח ארוך יותר, לשיפור ניכר במצב המשק הישראלי
עוד בטרם נודעו ו”נסגרו” הפרטים של התוכנית הכלכלית החדשה, ניתן לקבוע מתוך בחינת עקרונותיה כפי שבאו לידי ביטוי במסיבת העיתונאים שקיים אמש שר האוצר בנימין נתניהו, כי היא מהווה מענה חיובי לבעיות המשק הישראלי. ניתן לקבוע זאת על-סמך בחינה של חמש נקודות מרכזיות:
miki_180_02.jpg
1. ההוצאה הציבורית וחלוקתה – ההוצאה הציבורית בישראל מהווה כ-55% מהתמ”ג. זוהי ההוצאה הציבורית הגבוהה מבין המדינות המפותחות. עיון בנתוני בנק ישראל ומשרד האוצר מלמד, כי לא רק שההוצאה הציבורית גדלה, אלא שבנוסף לכך החלק שמופנה להשקעה בתשתיות הולך וקטן, ועיקר ההוצאה היא על תשלומי העברה לפרטים.
לפי התוכנית המוצעת, תקוצץ ההוצאה הציבורית, ובנוסף לכך יופנה חלק גדול ממנה להשקעה בתשתיות. כמו כל קיצוץ, מחייב קיצוץ זה נקיטה בצעדים כואבים ובכלל זה פיטורי עובדים במגזר הציבורי, הפחתת שכרם של העובדים הנותרים, פגיעה בהטבות הניתנות ליישובים מרוחקים וכד´. ברם, נראה כי צעדים אלה הכרחיים על-מנת להוביל את המשק לתוואי של צמיחה.
2. צמיחה – צמיחה במשק נמדדת לפי השינוי בתוצר המקומי הגולמי (GDP, להלן: תמ”ג). מנתוני בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מאז שנת 2000 ישנה ירידה מצטברת של כ-6% בתמ”ג לנפש.
השוואה בינלאומית מלמדת כי מצבה של ישראל הינו בין הגרועים במדינות המפותחות (מדינות ה-OECD).
לפי התוכנית המוצעת, הגידול בהשקעה בתשתיות, ישנה את המגמה ויניב בתוך שנתיים-שלוש מסלול של צמיחה.
3. שיעור המס – נטל המס בישראל הינו מן הגבוהים בעולם. כיום, שיעור המס המירבי, כשמביאים בחשבון את תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות, גבוה מ-60%. נטל מס גבוה פוגע בכדאיות התעסוקה במשק ויוצר תמריצים לתכנוני מס ולמעבר הון אנושי לחו”ל.
לפי התוכנית המוצעת, יוקדם יישומה של הרפורמה במס, ושיעורי המס יופחתו בהדרגה עד לשיעור של 49% (כולל מס בריאות וביטוח לאומי). ירידה זו צפויה להוביל להגברת המוטיבציה לעבוד ומכאן לגידול בתוצר, ובהמשך להגדלת הכנסות המדינה ממסים.
4. הגירעון התקציבי – הגירעון התקציבי הינו הפער בין הכנסות הממשלה (בעיקר ממיסים) לבין הוצאותיה. נתונים בינלאומיים מלמדים, כי הגירעון התקציבי במדינת ישראל גבוה מזה של כל מדינות העולם מלבד יפן.
גירעון זה פוגע ביכולת גיוס ההון של המדינה ממקורות בחו”ל, ובתוך המדינה הוא מתחרה עם הסקטור הפרטי על גיוס ההון ופוגע קשות בפעילותו.
לפי התוכנית המוצעת, יקטן הגירעון הממשלתי בשיעור הקיצוץ בהוצאות הממשלה (11 מיליארד ₪) ובטווח הארוך יש ציפייה לגידול בהכנסות ממסים.
5. אבטלה – שיעור האבטלה במדינה עלה מ-8.8% בשנת 2000 ל-10.3% בשנת 2002, והוא נמצא במגמת עלייה.
לפי התוכנית המוצעת, יופנה חלק ניכר מתקציב הממשלה להשקעות, דבר שבשילוב עם המגזר הפרטי, ייצור מקומות עבודה חדשים. כמו כן, יוטל מס על העסקת עובדים זרים, דבר שיעודד את המעסיקים להעסיק ישראלים.
בנוסף, כפי שנאמר לעיל, הורדת נטל המס תגדיל את המוטיבציה לעבודה על-פני קבלת אבטחת הכנסה. שילוב כל אלה יוביל, בטווח הארוך, לירידה בשיעור האבטלה.
לסיכום, אין ספק שהתוכנית הכלכלית פוגעת, בטווח הקצר, בחלשים. ברם, נראה כי התוכנית תוביל, בטווח ארוך יותר, לשיפור ניכר במצב המשק הישראלי וכפועל יוצא מכך לשיפור מצבם של נפגעי התוכנית.
לרבים מאתנו, תהיינה לבטח השגות שונות על פרטים בתוכנית, אולם קשה להניח שיימצאו רבים שיאמרו, כי היא שגויה מיסודה.
המאמר מובא מתוך אתר ח”כ מיכאל איתן – למידע נוסף על פועלו ומאמריו של ח”כ איתן – לחצו כאן לאתר.
Add Comment