בדו שיח שקיים באוניברסיטת בר אילן, אמר השופט יעקב טירקל; “אל תתנו לעיתונאים לבלבל אתכם. איננו מדינה מושחתת. עוד לא הגשמנו את החזון של ’ממלכת כהנים וגוי קדוש’ אבל למרות כל “מדדי השחיתות” למיניהם אנחנו רחוקים מלהיות מדינה מושחתת. יש תופעות שליליות שצריכות תיקון אבל בסך הכל יש לנו מדינה נפלאה, וכל הגויים יכולים להתבייש מפנינו בעניין זה”.
השופט יעקב טירקל, בבר אילן: “מי שהורשע בשוחד, אינו ראוי לכהן יותר בתפקיד ציבורי”
“מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא ראוי לכהן בתפקיד ציבורי גם בחלוף השנים”. דברים אלה אמר יעקב טירקל, שופט בית המשפט העליון בדימוס (1995–2005), ויו”ר הוועדה לבחינת מינויים בכירים בשירות הציבורי. בדו שיח שקיים באוניברסיטת בר אילן עם ד”ר אביעד הכהן, דיקן מכללת “שערי משפט”, במסגרת הכנס “עת רצון”, אמר השופט טירקל, כי למרות חוק תקנת השבים שמביא ל”מחיקת הרשעתו של אדם” בחלוף השנים, “יש עבירות, דוגמת מעשה מגונה ורצח שעליהם אין כפרה במישור הציבורי”.
משנשאל ספציפית לגבי עבירת השוחד, אמר השופט טירקל שאדם שהורשע ב’שוחד’ אינו ראוי לשמש בשום תפקיד ציבורי, למרות שמבחינה פורמאלית החוק מאפשר זאת. “אדם כזה יוכל להיות מנכ”ל של חברה פרטית, אבל במישור הציבורי, עבירה זו, היא כתם בל יימחה, ולא ראוי שאדם שהורשע בה, ימלא עוד תפקיד ציבורי כלשהו בישראל”.
עולה לפי פרשנותו של כב’ השופט בדימוס טירקל, לא יוכל אריה דרעי, להיבחר מחדש לכהונת שר בישראל למרות שהחוק מתיר זאת.
בהתייחסו לסערות המינויים שבהן היה מעורב – ’פרשת גלנט’, מינוי ’מפכ”ל המשטרה’, ו’נציב השב”ס’, אמר השופט טירקל; “במצב הקיים יש שיבוש מערכות. לא צריכים יותר ועדה לבדיקת מינויים, לא מבקר מדינה, לא יועץ משפטי לממשלה. הכל מתנקז ל’בג”צ’.
יש יותר מדי פניות לבג”צ, אך האשמה תלויה גם בבית המשפט שפתח את דלתותיו יותר מדי. עברנו את הגבול. איני רוצה להגביל את בג”צ בחקיקה אך ראוי שבית המשפט יהיה מרוסן יותר”.
בתשובה לשאלה היכן עובר קו הגבול בפסילת מועמדים בשל טוהר המידות, הודה השופט טירקל שבסיכום כולל ניתן לומר שהחלטת הוועדה היא עניין של אינטואיציה. “אנחנו אכן סובלים מעודף משפטיזציה. במקרים רבים, מוטב לזכור שלצד הכללים המשפטיים יש גם שכל ישר”.
בהתייחסו לתפקיד ה’תקשורת’ בעניין המינויים הבכירים ב’שירות הציבורי’, אמר השופט טירקל; “העיתונאים יודעים יותר טוב מאתנו מה טוב לעשות. הם יודעים אם צריך לתלות את האיש, והאם צריך להענישו בעונש חמור או קל. בכל נושא המינויים התקשורת, מתנהגת באופן מוגזם לחלוטין. היא שופכת אש וגופרית על המועמדים, לעתים עד כדי רדיפה של ממש. הגענו למצב שבו כל המרבה להשמיץ ולהכתים את שם המועמד – הרי זה משובח”.
טירקל, הוסיף: “לא אחת אנו עדים גם לחטטנות יתר וגם ל”מסע רדיפה”.
בעניין פרשת גלנט, מתח השופט טירקל, ביקורת על מבקר המדינה; “המבקר, תקע עצמו לעניין ללא צורך. הייתי מצפה שגם המבקר וגם בית המשפט, ינהגו ביתר איפוק וריסון עצמי. לגוף העניין, אני שב ואומר שלפי החומר שהיה בידי הוועדה לא נפל פגם במינוי גלנט, שהצדיק את פסילתו. אם נתגלה חומר חדש מן הראוי היה להעבירו אלינו לעיון מחודש, אך כנראה שפחד התקשורת נפל גם על שר הביטחון, וראש הממשלה. הגענו למצב שבו יותר מדי אנשי ציבור, פוחדים ממה שייאמר עליהם בתקשורת. האמנם אנו רוצים חברה שבה כל אחד משמיץ את רעהו?”.
את דבריו סיכם שופט בית המשפט העליון לשעבר, יעקב טירקל; “אל תתנו לעיתונאים לבלבל אתכם. איננו מדינה מושחתת. עוד לא הגשמנו את החזון של ’ממלכת כהנים וגוי קדוש’ אבל למרות כל “מדדי השחיתות” למיניהם אנחנו רחוקים מלהיות מדינה מושחתת. יש תופעות שליליות שצריכות תיקון, אבל בסך הכל יש לנו מדינה נפלאה, וכל הגויים יכולים להתבייש מפנינו בעניין זה”.
Add Comment