פרופסור שכטמן, מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, מקבל הפרס על תגליתו המרעישה; גבישים קוואזי-מחזוריים ◄ הנשיא פרס; “אני לא יודע בדיוק במה אתה עוסק, אבל הבנתי שזה ביהלום. היום אתה היהלום שבכתר” ◄ ראש הממשלה, נתניהו; “כל אזרח בישראל שמח היום וכל יהודי בעולם גאה”.
פרופסור מחקר דן שכטמן, מהטכניון, הוא חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011
פרופסור מחקר דן שכטמן, מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2011, על גילוי הגבישים הקוואזי מחזוריים בשנית 1982. זהו הנובל העשירי, לזכות מדינת ישראל. נשיא המדינה, וראש הממשלה, ברכו את זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2011.
“זהו יום של חג לא רק לטכניון ולישראל, אלא גם למדע” – כך אמר אחר הצהריים (רביעי) הפרופ’ הישראלי דן שכטמן שהוכרז היום כ’זוכה בפרס נובל לכימיה לשנת 2011’, על מחקריו בתחום הגבישים הקווזיפריודים – “כמו-מחזוריים”.
במסיבת עיתונאים, לרגל הזכייה בפרס נובל, שהתקיימה בטכניון, שם ניהל פרופ’ שכטמן את מחקרו, אמר הזוכה המאושר, כי; “החגיגה היא לא רק לטכניון, ולמדינת ישראל, אלא גם למדע ולאלפי מדענים, אשר חוקרים את הנושא שאני פיתחתי. אני בטוח שגם הם רואים בפרס, הישג שלהם, והוא מגיע להם, מפני שבלי אלפי מדענים לא היה המדע במקום שהוא היום”.
“התקופה הקרובה, תהיה סוערת, אבל זה שום דבר. אחזור לשגרה מהר ככל שאוכל. אני מרצה, וחוקר בטכניון, והחיים יחזרו לקדמותם מהר יחסית, אני מניח. עד עכשיו התקשרו אלי הרבה מאוד אנשים. הראשונים, מהם היו בעיקר עיתונאים מרחבי העולם. גם ראש הממשלה, ושר החינוך, התקשרו אלי”.
נשיא המדינה מר שמעון פרס, בירך את ’חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011’, ואמר; “הבאת היום מתנה אדירה למדינת ישראל. זה מפתיע, זה מבטיח, זה מעורר תקווה, אתה העשירי במניין. אין הרבה מדינות בעולם שזכו בפרס מרשים כזה. זה גם יום גדול לטכניון, כי שלושה מתוך ’עשרה זוכי פרס נובל של מדינת ישראל’ באו מ’הטכניון’”.
הנשיא פרס, הוסיף; “אני לא יודע בדיוק במה אתה עוסק, אבל הבנתי שזה ביהלום. היום אתה היהלום שבכתר. בשם עם ישראל, אני רוצה להצדיע לך ולהגיד לך כמה שאנו גאים ואיזו מתנה נהדרת הענקת למדינת ישראל”.
◄ ראש הממשלה, נתניהו; “כל אזרח בישראל שמח היום וכל יהודי בעולם גאה”
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, התקשר לפרופ’ דן שכטמן, מהטכניון, זוכה בפרס נובל לכימיה לשנת 2011 – על מחקרו בתחום הגבישים.
ראש הממשלה, נתניהו; “כל אזרח בישראל שמח היום וכל יהודי בעולם גאה”
נתניהו, ברך את פרופ’ שכטמן על הזכייה; “אני רוצה לברך אותך בשם אזרחי ישראל על הזכייה המבורכת המבטאת את האינטלקט של עמנו. כל אזרח בישראל שמח היום וכל יהודי בעולם גאה. אני מברך גם את המוסד בו צמחת – הטכניון, בשנת ה-100 להיווסדו”.
במהלך השיחה, ציין ראש הממשלה את ההשקעה הרבה של הממשלה בחיזוק ההשכלה הגבוהה בישראל בתקציב של 7.5 מיליארד ₪ ב-5 השנים הקרובות והוסיף, כי בזכות השקעה זאת תמשיך האקדמיה הישראלית להוביל את המחקר העולמי.
ראש הממשלה, הזמין את פרופ’ שכטמן, להיפגש עמו עוד לפני טקס קבלת הפרס.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מופקד על הקתדרה לפסיכיאטריה ביולוגית ע”ש אנדרי בלרד בטכניון, וחתן פרס א.מ.ת ברפואה לשנת 2006, אמר, כי; “היום הוא יום חג לטכניון ולמדינת ישראל, אך ההישג הוא הישג אישי. אין ספק שהטכניון, חוגג היום וכך גם מדינת ישראל. נדיר שמוסד זוכה בשלושה פרסי נובל ולטכניון, יש כיום שלושה חתני פרס נובל”.
גילוי הגבישים הקוואזי מחזוריים בשנית 1982, ע”י פרופסור מחקר דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, היה במעבדות NBS במרילנד, ארה”ב, לשם הוזמן פרופסור שכטמן על ידי ד”ר ג’ון כאהן, שביקר בטכניון בשנת 1980. באותם ימים עסק פרופסור שכטמן, בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה.
מה שראה במיקרוסקופ האלקטרונים החודר באותו יום היה דיפרקציית אלקטרונים שהצביעה על כך שהגביש הנבדק, הינו גביש בעל סימטריה סיבובית של חמש – סימטריה שנחשבה בלתי אפשרית בגבישים מחזוריים.
בשנת 1912, אישר המדען הגרמני פון לאווה על ידי ’דיפרקציית קרני-X’, כי לרוב המוצקים מבנה גבישי מסודר ומחזורי, מאז ועד שנת 1982, במשך שבעים שנה בהן נחקרו מאות אלפי גבישים שונים, לא דווח על גילוי גבישים שאינם מחזוריים.
בנסיבות אלו, התבססה פרדיגמה המגדירה את הגביש כמסודר ומחזורי וקובעת, כי לגבישים מחזוריים יכולה להיות סימטריה סיבובית של 2,3,4 או 6,- לא 5 ולא מספר גדול מ-6. על בסיס זה, צמחה תורת הגבישים (הקריסטלוגרפיה), אשר הייתה עד שנות השמונים “מדע סגור”, שאנשיו אינם מצפים לגילויים מהפכניים.
פרופסור שכטמן, ביצע בעקבות הגילוי סידרה של ניסיונות, במטרה לברר מה גורם לסימטריה המחומשת. בתחילה הוא חשב שמדובר בתופעה הקרויה; “תאומים”. כששלל אפשרות זו הבין שגילה גבישים חדשים, ובהמשך הוא מצא גבישים כאלה בשלושה חומרים שונים.
פרופסור שכטמן, סיים את שנת השבתון שלו. כאשר שב לטכניון, הוא פגש את פרופסור אילן בלך, אשר היה היחיד שהאמין לגילוי שלו, ואף הציע מודל, המסביר איך התקבלה דיפרקצייה כזו. בקיץ של שנת 1984, חזר פרופסור שכטמן אל מרילנד, ושלח לפרסום, יחד עם פרופסור בלך, מאמר מדעי שכלל את החלק הניסיוני ואת החלק התיאורטי אבל המאמר, נדחה.
עורכי ה-Journal of Applied Physics, כתבו; “המאמר לא יעניין פיסיקאים. אנו ממליצים לשלוח אותו לעיתון של מטלורגים (חוקרי מתכות)”. המאמר אכן, נשלח לעיתון של מטלורגיים – Metallurgical Transactions, אשר קיבל אותו, אך הודיע, כי יפרסמו רק בתוך שנה. פרופסור שכטמן, הראה את המאמר לג’ון כאהן, שהציע לשלוח מאמר נוסף, מתומצת, לכתב העת Physical Review Letters.
בכתיבת המאמר המתומצת השתתפו ארבעה מדענים – שכטמן, בלך, כהאן, והמדען הצרפתי ד”ר דניס גרטיאס. העצה של ד”ר ג’ון כהאן, הוכחה כטובה, והמאמר אכן, פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. כך נפתח תחום חדש במדע; גבישים קוואזי- מחזוריים.
קהילת הפיסיקאים, געשה ורעשה, והחרתה-החזיקה אחריה קהילת הכימאים והמתמטיקאים. קהילת ה”מאמינים” של ד”ר שכטמן, גדלה והלכה, אבל היא נתקלה בהתנגדות של קהילת הקריסטלוגרפים השמרנית, בראשות פרופסור לינוס פאולינג, אבי הכימיה האמריקנית המודרנית, וחתן פרס נובל (פעמיים).
“שכטמן, מדבר שטויות”, אמר פעם פאולינג בכנס מדעי, שבו ישב בקהל גם ד”ר שכטמן; “אין דבר כזה קוואזי גבישים – יש רק קוואזי מדענים”. לפני מותו, נותר פאולינג, היחיד בעולם המדעי, שסירב להכיר בתגליתו של פרופסור שכטמן.
היום פרופסור שכטמן בן ה-70, הוא פרופסור מחקר בפקולטה להנדסת חומרים בטכניון ובאוניברסיטת איובה בארה”ב, בעל פרסים רבים כגון; פרס ישראל, פרס וולף, פרס אמת, ופרס אמינוף של האקדמיה השוודית המלכותית למדעים. הוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים, ובאקדמיה להנדסה בארה”ב.
כיום, כבר ידוע על מאות חומרים המקיימים את המבנה שגילה פרופסור שכטמן, ומדי שנה מתקיימים מספר כנסים לאומיים ובינלאומיים בנושא.
40 ספרים מדעיים הוקדשו לגבישים קואזי-מחזוריים, ובספרים רבים אחרים עודכן הפרק הדן במדע הקריסטלוגרפיה. בעקבות התגלית, ואישושה שינתה האגודה הבינלאומית של מדעני הקריסטלוגרפיה את הגדרת הגביש מיסודה. בישראל, הוצמד שם לחומר בעל המבנה החדש; “שכטמנית”.
▼ מושגי יסוד
להלן הסברים בסיסיים לכמה מושגים המופיעים בכתבה;
● דיפרקציה, הינה התפזרות קרינה כתוצאה מאינטראקציה עם חומר.
● סימטריה סיבובית, פירושה, באופן פשטני, שאם נסובב את הגוף שבו מדובר, נראה שוב ושוב אותה תמונה; לדוגמה, אם נסובב לאט סביבון שעל פאותיו לא כתוב כלום, נראה ארבע פעמים את אותה תמונה, ואז נגיע שוב לנקודת ההתחלה – זוהי סימטריה סיבובית מרובעת. התגלית של פרופסור שכטמן היא קיומה של סימטריה מחומשת בגבישים.
● גביש מחזורי, מתאפיין בכך שהוא מורכב מיחידת מבנה בסיסית החוזרת על עצמה שוב ושוב, כמו המשושים בחלת הדבש.
Add Comment