המפקח על הבנקים; “מעתה, ינפיקו הבנקים ללקוחותיהם פנקסי צ’קים שסחירותם הוגבלה (“למוטב בלבד”, הצ’ק אינו ניתן להעברה לצד שלישי), אלא אם ביקש הלקוח במפורש אחרת” ◄ את היוזמה לתיקון החוק, אשר יכנס לתוקפו בתאריך 1.10.11, הובילה חברת הכנסת פאינה קירשנבאום.
בנק ישראל: הוגברה ההגנה על לקוחות פרטיים העושים שימוש בצ’קים למוטב בלבד
בנק ישראל, מסר, כי החשש מפגיעה בלקוחות העושים שימוש בצ’קים שסחירותם לא הוגבלה, והצורך בהגנה עליהם, הוביל לשינוי בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). בהתאם לתיקון בחוק, בוצעו תיקונים בהוראת ניהול בנקאי תקין 431 של ’המפקח על הבנקים’, באופן שלפיו תשתנה ברירת המחדל להנפקת צ’קים; הצ’קים שיונפקו ללקוחות הבנקים, יהיו צ’קים שעליהם יוטבעו מילים האוסרות על עבירותם, ולא ניתן יהיה לבצע בהם שינוי (למעט בתאריך או בסכום), אלא אם ביקש הלקוח מראש לקבל פנקסי צ’קים שעבירותם לא הוגבלה.
ההסדר שייכנס לתוקפו (01.10.2011), נועד למנוע מקרים בהם לקוחות שלא היו מודעים ליכולתם להגביל את הצ’ק (למשל על ידי רישום המילים; “למוטב בלבד”) ניזוקו כספית. זאת, למשל כאשר עסקת היסוד לאספקת המוצר או השירות, בגינה ניתן הצ’ק, בוטלה, אך הצ’ק בו שילם הלקוח הועבר על ידי המוכר לצד שלישי, אשר תבע את תשלומו.
התיקונים האמורים, אשר חלים על לקוחות פרטיים בלבד (להבדיל מחברות ו-תאגידים), יביאו לכך שפחות לקוחות פרטיים, יהיו חשופים לסיכונים שנובעים מעבירות הצ’ק.
ח”כ קירשנבאום, יוזמת תיקון לחוק
זאת משום שכאשר הצ’ק נושא כיתוב המעיד על כוונת המושך להגביל את עבירותו, למשל, באמצעות המילים; “למוטב בלבד”, הצ’ק אינו ניתן להעברה לצד שלישי, ורק המוטב, המצוין על הצ’ק, יכול לפרוע אותו.
את היוזמה לתיקון החוק, אשר יכנס לתוקפו בתאריך 1.10.11, הובילה חברת הכנסת פאינה קירשנבאום.
הפיקוח על הבנקים, ממליץ לנקוט מספר כללי זהירות ברישום וקבלת צ’קים, וביניהם:
1. מילוי כל פרטי הצ’ק – כל פרט חשוב. מילוי רשלני של הפרטים עלול להקל על זיוף הצ’ק או על ביצוע שינויים שלא ברשות. בנוסף, מילוי רשלני או שגוי עלול לגרום להחזרת הצ’ק על ידי הבנק וכתוצאה מכך לאי נעימות ואף חיוב החשבון בעמלה.
2. מילוי הספח של הצ’ק שנשאר בידי הלקוח – הסיבה המרכזית, פרט למעקב אחר ניהול תקין של החשבונות, היא שאם מסיבה כלשהי יהיה צורך לבטל את הצ’ק, יהיו בידי הלקוח כל הפרטים הרלוונטיים.
3. שמירת פנקסי צ’קים – פנקסי צ’קים גנובים או אבודים, שלא בוטלו מיידית, עלולים להוות הזדמנות בידי גורם שאינו מורשה להוצאת כספים מחשבון הלקוח.
4. מומלץ לא לשלוח צ’קים בדואר – במידת האפשר, רצוי למסור את הצ’קים באופן ידני (וכך גם לקבל אותם). אם יש צורך בשליחת צ’קים בדואר, יש להניח אותם בתוך דף נייר שיסווה את הימצאות הצ’ק במעטפה, לוודא שמופיע עליהם הכיתוב; “למוטב בלבד”, וכן, להתקשר למוטב בסמוך למשלוח הצ’ק, כדי לוודא שקיבל את הצ’ק לידיו.
5. כאשר מקבלים צ’ק כתשלום – יש לבדוק אותו היטב. חשוב לזכור: צ’ק שלא מולא כהלכה עלול ליצור בעיה בעת פדיונו. צ’ק, שאינו חתום – לא יכובד. גם התאריך חשוב; אי אפשר לפדות צ’ק לפני התאריך הרשום בו (אם כי ניתן להפקידו בבנק למשמרת, פעולה הכרוכה בדרך כלל בתשלום עמלה), ואם עברה חצי שנה מהתאריך הנקוב בו, הבנק לא חייב לפדותו.
הפיקוח על הבנקים, מוסיף לעמוד לרשות הציבור בכל נושא הנוגע ליחסיו עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. מידע נוסף בנושאי צרכנות, ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל.
Add Comment