פרופ’ אברהם חיים מ’אוניברסיטת חיפה’, שותף במחקר בינ”ל; יש לאזן בין הצורך לחסכון באנרגיה ובין שמירה על בריאות הציבור ◄ נורות “לבנות”, המאירות באורכי גל קצרים, גורמות לדיכוי רב יותר של ייצור מלטונין (Melatonin) המכונה גם ’הורמון החושך’ בגוף, חומר המווסת את השעון הביולוגי שלנו, וידוע כחומר נוגד חמצון ואנטי סרטני, בהשוואה לנורות “כתומות” – כך עולה ממחקר בינ”ל חדש שבחן ההשפעה של סוגי נורות שונים על “זיהום אור” ועל דיכוי מלטונין.
אוניברסיטת חיפה, מחקר בינ”ל, על: השפעת סוגי נורות שונים על “זיהום אור” ודיכוי מלטונין
מחקר בינלאומי חדש, אשר בחן את ההשפעה של סוגי נורות שונים על “זיהום אור”, ועל דיכוי מלטונין (אנגלית: Melatonin), קובע, כי נורות “לבנות”, המאירות באורכי גל קצרים, גורמות לדיכוי רב יותר של ייצור מלטונין בגוף, חומר שמווסת את השעון הביולוגי שלנו, וידוע כחומר נוגד חמצון ו’אנטי סרטני’, בהשוואה לנורות “כתומות” – החוקרים, ממליצים על שורה של צעדים שיש לנקוט, כדי לאזן בין הצורך לחסכון באנרגיה ובין שמירה על בריאות הציבור.
“כפי שיש רגולציה ותקנים למזהמים הקלאסים, כך יש צורך בקביעת רגולציה ותקנים לזיהום הנובע מ’תאורה מלאכותית’ בלילה” – מסביר פרופ’ אברהם חיים, ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, השותף הישראלי למחקר. המחקר, פורסם בכתב העת Journal of Environmental Management.
העובדה, כי תאורה מלאכותית “לבנה” (למעשה מדובר באור הכחול שבספקטרום – אור בארכי גל שבין 440-500 ננומטר) גורמת לדיכוי של ייצור (דיכוי מלטונין (Melatonin, 5-methoxy-N-acetyltryptamine), המכונה גם; ’הורמון החושך’), ב”בלוטה האצטרובלית” שבמוח (Pineal gland), ידועה. גם העובדה, כי דיכוי המלטונין, שאחראי בין היתר על וויסות השעון הביולוגי שלנו, גורם להפרעות התנהגותיות ובריאותיות, הייתה ידועה.
במחקר הנוכחי, אליו חברו אסטרונומים וביולוגיים מאיטליה, מהמרכז הלאומי לנתונים גיאו-פיסיים באוני’ קולורדו – בולדר, ארצות הברית, ומטעם ’אוניברסיטת חיפה’, בדקו החוקרים בפעם הראשונה את ההבדלים בדיכוי המלטונין בין מספר נורות ספציפיות, בעיקר נורות המשמשות לתאורה מחוץ לבית (תאורת רחוב, תאורת כבישים, תאורת קניונים וכד’).
בחלק הראשון של המחקר, שהיה מחקר אנליטי, חישבו החוקרים בהסתמך על נתונים שונים את אורך הגל ותפוקת האנרגיה של נורות ספציפיות, המשמשות בדרך כלל לתאורה חיצונית. לאחר מכן, השוו החוקרים את אורכי הגל אשר קיבלו עם המחקרים הקיימים על דיכוי מלטונין, כדי לקבוע את רמת דיכוי המלטונין של כל נורה.
מכיוון שגם לחוקרים, ברור, שיש חשיבות לתאורה מלאכותית בערים – ושאף יש חשיבות לנורות החוסכות באנרגיה – הם לקחו בתור נקודת הייחוס של ההשוואה את רמת דיכוי המלטונין של נורת נתרן מסוג HPS (נורת נתרן בלחץ גבוה), נורה שמפיצה אור כתמתם, ומשמשת במקרים רבים לתאורת רחובות וכבישים, והשוו את הנתונים של יתר הנורות לנורה זו.
◄ על מכון התקנים הישראלי, לחייב יבואני הנורות לציין מהם אורכי הגל של התאורה הנוצרת ע”י הנורה
מההשוואה, עולה, כי נורת כספית מסוג METAL HALIDE, נורה שמפיצה אור לבן, ומשמשת בין היתר ל’תאורת אצטדיונים’, גורמת לדיכוי מלטונין, ברמה גבוהה פי 3.4 מזו של ה-HPS.
מנורת LED, שמפיצה אף היא אור לבן, גורמת לדיכוי מלטונין ברמה הגבוהה פי 5.4 מזו של HPS. “המעבר שקורה בימינו מנורות הנתרן ל’נורות הלבנות’ת יגרום לעלייה בדיכוי המלטונין בקרב בני אדם, ובעלי חיים”, אומרים החוקרים.
כאמור, החוקרים, מציעים מספר הצעות קונקרטיות לשינוי המצב מבלי לגרום להחשכה מוחלטת של עולמנו, אולם בראש ובראשונה, כך הם טוענים, יש צורך בהבנה ש’תאורה מלאכותית’, יוצרת “זיהום אור”, ובנקיטת אמצעים ברמת הרגולציה והחוק המדינתי”.
המלצה הראשונה, שלהם היא כמובן למעט ככל האפשר בשימוש באור “לבן”, רק למקרים ההכרחיים ביותר. המלצה נוספת, היא לכוון את ’עמודי התאורה’, כך שהאור לא יכוון אל מעבר לקו האופק, מה שמקטין בצורה משמעותית את ’זיהום האור’.
עוד המלצה היא לבדוק שאין “הארת יתר” של אזורים, וכי משתמשים בכמות האור הדרושה למטרה. המלצה אחרת היא פשוט; לכבות את התאורה, כאשר אין בה שימוש, “ממש כמו שכל אחד מאיתנו יודע לכבות את האור, כשהוא יוצא מן החדר וזאת הדרך הראשונה והעיקרית לחסוך באנרגיה”, ציינו.
“בשלב הראשון, על ’מכון התקנים הישראלי’, לחייב את יבואני הנורות, לציין בפרוש מהם אורכי הגל של התאורה, הנוצרת על ידי הנורה.
במידה ולאורך הגל, יש השפעה על יצור המלטונין, מידע זה, צריך להיות מובא לידיעת הציבור, ואז לציבור האפשרות להחליט האם לקנות תאורה זאת או לאו”, אמר פרופ’ אברהם חיים, ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, באוניברסיטת חיפה.
Add Comment