בנק ישראל, נקט במספר צעדים שנועדו לטפל בסיכונים שהתפתחו בשוק המשכנתאות. הממשלה, הודיעה בחודש מרץ על הקמת הוד”לים, וכן הוכרזה רפורמה במנהל מקרקעי ישראל, אולם תהליכי החקיקה הרלבנטיים לא הושלמו עדיין ◄ יש להגדיל את קצב הבנייה, ויש לקוות גם שלא יבנו יותר מדי כך שהמחירים שוב ירדו בשיעור חד מדי. בכל אופן, בעיית הדיור נמצאת בדרך לפתרון ◄ רמת הריבית הנוכחית, כבר תורמת, להערכתנו, להורדת מחירים ◄ במשק האמריקאי, ישנן התפתחויות נוספות שאינן חיוביות
נגיד בנק ישראל: יש להבין דרישות המוחים, ועלינו להבין לעומקו את המצב, לא רק הכלכלי
נגיד בנק ישראל, קיים היום מסיבת עיתונאים בבנק ישראל בירושלים. הוא סקר בקצרה את ההתפתחויות בכלכלה העולמית ואת ההשלכות האפשריות שלהן על כלכלת ישראל. כמו כן, התייחס הנגיד לנושא גל המחאות בארץ בנושא המחירים. פרופ’ סטנלי פישר, אמר, כי; “בתקופה האחרונה, אנו עדים לגל מחאות בארץ, בעיקר מקרב מעמד הביניים. התפתחויות אלו באות למרות שהמשק נמצא במצב טוב, ושיעור האבטלה, נמצא ברמה הנמוכה ביותר מזה למעלה מ-20 שנה. עם זאת, אי אפשר שלא להתרשם מהעובדה ש-150,000 איש, הגיעו להפגנות במוצאי שבת, ואי אפשר שלא להתרשם ממה שקורא במאהלים ברחבי המדינה”.
הנגיד פרופ’ סטנלי פישר, הוסיף, ואמר, כי; “כדי להבין את הדרישות של המוחים, עלינו להבין לעומקו את המצב, לא רק הכלכלי, אשר ממנו נובעת המחאה. אתייחס בהמשך לארבע סוגיות עיקריות, כל אחת מהן אינה פשוטה ומצריכה דיון ולמידה מעמיקים, הכנת תכניות, ולא פחות חשוב מכך – ביצוע, דבר שאנו לא תמיד מצטיינים בו.
התייחסות לארבע סוגיות אלו מצריכות הקמה של ארבע קבוצות עבודה רציניות, שינתחו את מקור הבעיות, ויציעו פתרונות. בדומה למה שנעשה במדינת ישראל, בזמן תכנית הייצוב ב-1985, צריך יהיה גם להקים צוותי מעקב לכל אחת מהתכניות, אשר יעקבו באופן יומיומי אחר התקדמות הפתרונות, ובמידה וישנן בעיות הם יביאו אותן מיד לטיפול השרים הממונים. תכניות אינן מתבצעות מעצמן – מישהו צריך לבצע אותן.
“הסוגיה הראשונה שאתייחס” – אומר נגיד בנק ישראל; “אליה נוגעת לתחום הדיור. המחיר הריאלי של דירות עלה בממוצע בשיעור של 1.7% לשנה מאז 1973. ב-2008, התחילו המחירים לעלות בקצב מהיר, ובשלוש השנים האחרונות עלו המחירים בסדר גודל של כ-50% במונחים נומינליים.
עד לגל העלייה קצב הבנייה היה יציב והתאים לגידול במספר משקי הבית, ועם בוא גל העלייה של שנות ה-90, גדל מאוד קצב הבנייה. עם זאת, במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים מספר משקי הבית גדל יותר מהר מאשר מספר הדירות, מבלי שחלה עלייה במחירים. המשמעות היא שבמהלך רוב העשור הקודם היה עודף היצע בשוק הדיור.
עודף זה, מיצה את עצמו לקראת שנת 2008, ואז התחילו המחירים לעלות, בעיקר מסיבה זו. בדו”ח בנק ישראל האחרון, הצגנו ניתוח שמראה שמשך התהליך מרגע ההחלטה על שיווק קרקע, דרך האישורים במנהל מקרקעי ישראל, והיתרי הבנייה, וכלה בבנייה הנו כחמש שנים – ללא ספק משך זמן ארוך מדי שיש לקצר אותו. אולם, הנתונים מראים שדברים מתחילים לזוז: משהתחילה עליית המחירים החל גם גידול בבנייה. משך הבנייה אורך כשנתיים, ולכן התגברות הבנייה לא השפיעה באופן מיידי על המחירים אשר התחילו לעלות, אולם קיימת תגובה של ההיצע וזה דבר חשוב ביותר.
בנק ישראל, נקט במספר צעדים שנועדו לטפל בסיכונים שהתפתחו בשוק המשכנתאות. הממשלה, הודיעה בחודש מרץ על הקמת הוד”לים, וכן, הוכרזה רפורמה במנהל מקרקעי ישראל, אולם תהליכי החקיקה הרלבנטיים לא הושלמו עדיין. אני מקווה שהם יושלמו בקרוב ונראה גידול בהיקפי הבנייה, אולם יש להבין שאין פתרון קסם להורדת מחירי הדיור – משך הבנייה יכול וצריך להתקצר, אולם בכל מקרה ייקח זמן עד שיגדל היצע הדירות.
נשמעות טענות על כך שבנק ישראל, אחראי לעליית המחירים בענף הדיור בשל מדיניות הריבית הנמוכה בה נקט במהלך המשבר. אין ספק שאם בנק ישראל לא היה מוריד את הריבית לא היה משבר דיור, משום שאז היינו מתמודדים עם אבטלה בשיעור גבוה כפי שרואים היום באירופה ובארה”ב, וממילא המובטלים לא היו מגדילים את הביקוש לדיור.
כמו כן, אם המחירים לא היו עולים הבנייה לא הייתה מתחילה להאיץ. ניתוחים שהתפרסמו על ידי בנק ישראל, מראים שהריבית אחראית למחצית מעליית מחירי הדירות. ניתוח זה נכון בהסתכלות על חלק מהתקופה (השנים 2009-2010). אולם, הסתכלות על כל האפיזודה הנוכחית של עליית מחירי הדיור מתחילת 2008, ועד כה, שבה עלו המחירים בכ-50%, מראה שהריבית אחראית לכ-20% מעליית המחירים (10 נקודות אחוז). יתרה מכך, רמת הריבית הנוכחית, כבר תורמת, להערכתנו, להורדת מחירים. המקור העיקרי לבעיה בתחום הדיור הנו צד ההיצע.
יש להגדיל את קצב הבנייה, ויש לקוות גם שלא יבנו יותר מדי כך שהמחירים שוב ירדו בשיעור חד מדי. בכל אופן, בעיית הדיור נמצאת בדרך לפתרון.
סוגיה נוספת שנמצאת על סדר היום הנה יוקר המחיה בישראל. בהקשר זה עלינו לבדוק מדוע בחלק מהענפים היבוא אינו מצליח להוריד את רמות המחירים בארץ לאלו הנהוגות בחו”ל. להערכתי, הדבר נובע ממנגנוני השיווק. הגדלת היעילות של מנגנוני השיווק הנה חיונית לצורך העלאת רמת החיים של אזרחי המדינה. כמו כן, חלק מהמחירים גבוהים גם מסיבות מדיניות, כמו למשל המיסוי על מכוניות שבא לשרת גם מטרות סביבתיות.
סוגיה שלישית עוסקת במבנה מערכת המס. ראש הממשלה מתכוון להודיע על הקמת ועדה שתבדוק את מערכת המיסוי בארץ. זוהי לדעתי החלטה חשובה מאוד. נקודת המוצא של הדיונים בועדה זו, להערכתי, העובדה ששיעור המס הסטטוטורי העקיף ירד בעשור האחרון בכ-5%, ואילו המס הסטטוטורי הישיר ירד בכ-25%. לכך היו השלכות על אי השוויון, היות והמיסוי העקיף הוא פרוגרסיבי והמיסוי הישיר, שירד, הוא רגרסיבי.
הסוגיה הרביעית, נוגעת ביכולת הממשלה הרחבה לספק את השירותים שהציבור דורש וצריך לקבל באופן יעיל, אשר מתאים למציאות המשתנה בישראל כל הזמן, תוך שמירה על משמעת תקציבית. חלק מהבעיה בשירות הציבורי הנה בירוקרטיה. אנו התרענו בפני הממשלה כבר מזה זמן רב אודות הצורך לשפר את היעילות של המגזר הציבורי – צורך שעולה, למשל, מדו”חות Doing Business של הבנק העולמי.
כמו כן, ישנה כנראה, תחושה בקרב מעמד הביניים שהממשלה אינה דואגת לאינטרסים שלו. יש לבדוק את שירותי הממשלה אחד לאחד ולבדוק האם ומה צריך לשנות בהם. עלינו לזכור גם שבמובנים רבים, יש לנו ממשלה מצויינת – אני יכול להעיד מניסיון אישי, למשל, שמערכת הבריאות שלנו טובה מזו שקיימת בהרבה מקומות בחו”ל, ודאי עבור האזרח הממוצע.
חלק מתפקידו של משרד האוצר, הנו שמירה על המשמעת התקציבית. שר האוצר, ואנשי האוצר, עושים זאת בצורה מצויינת. אלמלא המשמעת התקציבית שהם דוגלים בה לא היינו צולחים את המשבר העולמי בהצלחה כפי שעשינו. חשוב שנדע גם להגיד מילה טובה לאנשים שעושים את תפקידם על הצד הטוב ביותר. עלינו להכיר גם בעובדה שלמרות לחצים אדירים שמולם עמדה, הממשלה, עושה מאז כינונה עבודה טובה ומנהלת מדיניות כלכלית מאוד אחראית.
“פתחתי את דבריי בהתייחסות למשק העולמי. ההתפתחויות במשק העולמי, למעט בשנת המשבר, היטיבו עם המשק הישראלי אשר ידע לנצל אותן לטובת הצמיחה. אולם, בהחלט ייתכן שאנחנו נכנסים לתקופה קשה מבחינת המשק העולמי.
אסור לנו להיכנס לשאננות – המשק הישראלי במצב טוב, התקציב הממשלתי במצב טוב, אבל בקלות ניתן לקבל החלטות מוטעות שירעו את המצב. אירלנד, למשל, הייתה דוגמא לכל דבר טוב מבחינת המדיניות הכלכלית שיישמה עד לפני שנתיים שלוש, וכעת המצב שם קשה ביותר. ייתכן שנדרשים אצלנו שינויים, אבל אין פתרונות קסם לבעיות – כל פתרון מצריך חשיבה רצינית ועבודה קשה.
ברצוני לסיים בהתייחסות למפגינים. כמו בכל מדינה, גם אצלנו מעמד הביניים, הנו עמוד השדרה העיקרי של המדינה. מדובר באנשים שתורמים רבות למדינה בכלל ולכלכלה בפרט. עלינו לבחון את הדרישות שהם מציגים, להעריך את העלות שלהן, ולקבל החלטות רציניות ואחראיות – יש לקוות שגם המפגינים, ינהגו באחריות ורצינות מבחינת הדרישות שלהם.
לא אכנס לדרישות הפוליטיות שלהם. המפגינים בהחלט תורמים לאיכות הפוליטיקה בישראל. אולם, מי שרוצה באמת להשפיע צריך להיכנס לפוליטיקה. עבודה פוליטית היא עבודה קשה אבל חשובה ביותר. אם אף אחד מאלו שמפגינים, אשר מאמינים בלהט בעתיד המדינה, לא ייכנס לפוליטיקה, יהיה בכך הפסד, גם להם וגם למדינה”.
◄ במשק האמריקאי, ישנן התפתחויות נוספות שאינן חיוביות
מתמצית מדבריו, של נגיד בנק ישראל, בנושא כלכלת העולם, ובראשן ארה”ב; הסכמים בקשר לתקרת החוב של ארה”ב, עולה, כי; “נחתמו הלילה (שני), הסכמים בקשר ל’תקרת החוב’, אשר מונעים את האירוע המפחיד שלא תיארנו שעלול לקרות ב’כלכלת ארה”ב’, ובכל זאת טוב שהאפשרות שהוא יקרה, ירדה מהפרק, לפחות עד הבחירות של 2012.
אולם, במשק האמריקאי, ישנן התפתחויות נוספות שאינן חיוביות. נתוני הצמיחה האחרונים שפורסמו שם מצביעים על ירידה בקצב הצמיחה ברביע הראשון, לעומת אלו שפורסמו, וגם ברביע השני הצמיחה אינה גבוהה.
המשמעות היא שהמשק האמריקאי קרוב מאוד להאטה בצמיחה, וייתכן אפילו למצב חמור יותר, היות וצפוי ריסון פיסקלי, ואין הרבה אפשרויות למדיניות מוניטרית מרחיבה. לכן, אין כעת כלים, לפחות כלים סטנדרטיים, שבאמצעותם ניתן להתמודד עם הצמיחה הנמוכה בארה”ב”.
◄ אירופה; במדינות הפריפריה, נמשכת בעיית החובות הממשלתיים
נגיד בנק ישראל, התייחס גם למצב הכלכלי במדינות הפריפריה, ב-אירופה, נמשכת בעיית החובות הממשלתיים. בהסכם השני עם יוון, הרשויות האירופאיות הגיעו לשלב חשוב בטיפול בבעיית החוב בכך שהפחיתו את החוב וסיכמו עם הבנקים על הפחתות בהיקפי החובות של יוון במאזני הבנקים. החובות של יוון גדולים מאוד ומקשים על החזרה לצמיחה, ולכן שינוי הגישה שחל מצד הרשויות באירופה הוא חשוב מאוד.
אולם, ההתרחבות של המשבר לאיטליה הנה מסוכנת בהרבה – טיפול במשבר באיטליה ומדינות גדולות אחרות יהיה קשה בהרבה מאשר במדינות הקטנות. תחזיות הצמיחה באירופה מתחילות לרדת. בסין מושמעות מדי חודש הערכות לגבי האטה שבסופו של דבר אינן מתממשות, אולם אם הן יתממשו, יהיו לכך השפעות נרחבות על המשק העולמי. המשמעות של ההתפתחויות העולמיות האלו היא שהסביבה העולמית בה המשק הישראלי פועל, הופכת להיות קשה יותר וניתן כבר לראות השפעות על היצוא הישראלי.
נקודה חשובה נוספת שיש לציין, הנה שאיננו רואים התקדמות בתחום המדיני בינינו לבין שכנינו, והדבר פוגע ב’כלכלת ישראל’, ובמיוחד בעתידו של המשק הישראלי בטווח הארוך”. סיכם נגיד בנק ישראל, את דבריו היום מסיבת עיתונאים בבנק ישראל בירושלים.
