בהתאם לציפיות האנליסטים הותיר נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, זו הפעם השנייה ברציפות, את הריבית באוגוסט 2011, ללא שינוי ◄ ציפיות אלה מלוות בתחזיות, שלפיהן ריבית בנק ישראל, בעוד שנה תעמוד לפי שוק התלבור על 4% ולפי ממוצע תחזיות החזאים – על 4.3% ◄ הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, ממשיך להיות גבוה; ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-13.7%, נמוך במעט מהקצב בחודש הקודם. 
בנק ישראל: הריבית לחודש אוגוסט 2011, תישאר ללא שינוי ברמה של 3.25%
נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, מסר, היום (שני, 25.07.2011), כי החליט להותיר גם החודש, זו הפעם השנייה ברציפות, את הריבית לחודש אוגוסט 2011, ללא שינוי ברמה של 3.25%. מתנאי הרקע של נתוני האינפלציה, שנותחו על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, ניתן ללמוד, כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 4.2%, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה.
עוד עולה, כי מדד יוני, עלה ב-0.4% – בהתאם לתחזיות שהיו לגביו ובהתאם לגבול העליון של התוואי העונתי המתיישב עם עמידה ביעד האינפלציה. בדומה למדד הקודם, הושפע מדד יוני, מהמשך העלייה של מדד הדיור, ומהתייקרות סעיף המזון. בחינת ההתפתחות החודשית של קצב האינפלציה, בניכוי עונתיות, מצביעה על האטה בארבעת המדדים האחרונים יחסית לחודשים הקודמים.
◄ תחזיות האינפלציה והריבית; הציפיות לאינפלציה לשנים עשר החודשים הבאים, על פי תחזיות החזאים, שמרו החודש על יציבות ברמה של 2.9%, מעט מתחת לגבול העליון של היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה, על פי מדידתן משוק ההון שמרו גם הן על יציבות ועמדו בממוצע על 3%.
ציפיות אלה מלוות בתחזיות, שלפיהן ריבית בנק ישראל, בעוד שנה תעמוד לפי שוק התלבור על 4% ולפי ממוצע תחזיות החזאים – על 4.3%. מרבית החזאים צופים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לאוגוסט ללא שינוי.
◄ הפעילות הריאלית; אינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על המשך הצמיחה של הפעילות הכלכלית, אך בקצב מתון יותר מאשר ברביע הראשון. בבחינת הפעילות הענפית, נראה, כי התמתנות קצב הגידול של הפעילות הכלכלית נובעת בעיקר מהתמתנות פעילותם של ענפי היצוא.
יצוא הסחורות ללא יהלומים, ירד ברביע השני, ב-2.4% (שיעור שינוי רבעוני) לאחר שני רביעים של צמיחה. היבוא, עלה ברביע זה ב-10.3% (נתוני היצוא והיבוא הם ללא יהלומים, אוניות ומטוסים ומנוכי עונתיות).
מ’סקר החברות של בנק ישראל’, לרביע השני, ומסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ”ס לחודש יוני, עולה תמונה של צפי להמשך ההתרחבות של הפעילות. מדדי האמון, שומרים על יציבות ברמה גבוהה יחסית, אולם נראה שההתפתחויות הכלכליות בעולם וההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בארץ משפיעות לשלילה על רכיבי הציפיות לעתיד במדדים אלה.
המדד המשולב, לחודש יוני, עלה ב-0.2% – המשך לעליות מתונות יחסית בחודשים האחרונים. ברביע השני, עלה המדד המשולב ב-0.7 אחוזים לעומת 1.4 אחוזים ברביע הראשון.
◄ שוק העבודה והשכר; נתוני שוק העבודה מצביעים על המשך השיפור בתעסוקה. שיעור הבלתי מועסקים, על פי נתון המגמה לחודש מאי הוא 5.7%, מתוך כוח העבודה האזרחי. מספר משרות השכיר (מנוכה עונתיות), עלה בחודשים פברואר-אפריל ב-0.3%, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.
במספר המשרות הפנויות, נרשמה עלייה של 8% ברביע השני, לעומת יציבות ברביע הקודם, אם כי בחודש יוני, נרשמה ירידה (מנוכה עונתיות).
השכר הנומינלי עלה בחודשים פברואר-אפריל ב-1.1% לעומת שלושת החודשים שקדמו להם, בעוד שהשכר הריאלי שמר בתקופה זו על יציבות (מנוכה עונתיות). תקבולי מס הבריאות, לחודש יוני, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, בחודש זה, גבוהים נומינלית ב-7.6% מאשר ביוני, אשתקד (בניכוי השפעת שינויי חקיקה). בתחילת יולי, עלה שכר המינימום מ-3,900 ש”ח ל-4,100 ש”ח.
◄ הערכות חטיבת המחקר; בנק ישראל, מוסיף, ומציין בהודעתו, כי בעקבות הנתונים, הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, היא כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים, צפויה לעמוד על 2.9%, תוך העלאת הריבית לרמה ממוצעת של 3.4% ברביע השלישי השנה ולכ-4% בעוד שנה.
זאת על רקע הורדת התחזית להעלאת הריבית במדינות ה-’G4’, ב-0.2 אחוז הן בעוד רביע, והן בעוד שנה, והורדת התחזית לגידול התוצר במדינות אלה ב-0.3 אחוז בעוד רביע ו-0.1 אחוז, בעוד שנה.
חטיבת המחקר של בנק ישראל, הדגישה את הסיכונים המרכזיים הניצבים בפני המשק הישראלי; התממשות הערכות פסימיות לגבי התאוששות הכלכלה העולמית וההשפעה הצפויה לכך על הביקושים ליצוא מישראל; והתפתחויות גיאו-פוליטיות שליליות.
◄ נתוני תקציב הממשלה; ההכנסות ממסים מתחילת השנה, ועד יוני גבוהות ריאלית ב-7.1%, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, וב-0.3 מיליארד ש”ח, מהתוואי העונתי החזוי בתקציב. בתקופה זו, הסתכמה הפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי) בעודף מצטבר של 0.3% תוצר, לעומת גירעון של 1.1% תוצר בתקופה המקבילה אשתקד.
◄ שוק המט”ח; מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-26/6/2011, ועד 22/7/2011, יוסף השקל לעומת הדולר ב-1.6%, פחות מהייסוף של רוב המטבעות העיקריים בעולם מול הדולר. מול האירו, יוסף השקל בכ-0.3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-0.6%.
◄ שוקי ההון והכספים; מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-26/6/2011, ועד 22/7/2011 נרשמו עליות שערים ברוב מדדי המניות בת”א, בדומה להתפתחות במרבית שוקי המניות בעולם, אך עם תנודתיות נמוכה יותר. מדד ת”א 100, עלה במהלך התקופה הנסקרת ב-5.3%. בשוק האג”ח הממשלתיות, נרשמה באפיק השקלי, ירידת תשואות של 4–20 נ”ב, בעיקר בטווח הבינוני.
בעקום הממשלתי הצמוד, נרשמה ירידת תשואות חדה יותר – בין 20 ל-35 נ”ב – תוך התללת העקום. המירווח בין אג”ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג”ח, מקבילה של ממשלת ארה”ב, ירד במהלך התקופה הנסקרת, ועמד בסופה על כ-218 נ”ב (לעומת 235 נ”ב בתחילת התקופה). תשואות המק”ם, ירדו מעט, ב-2–5 נקודות בסיס תוך התללה קלה של העקום.
הנפקות האג”ח של המגזר העסקי הסתכמו בחודש יולי ב-5.5 מיליארדי ש”ח ברוטו, ומראשית השנה – בכ-25 מיליארדי ש”ח, בדומה להיקפן בתקופה המקבילה אשתקד. מרווחי התל בונד 40 ביחס לאג”ח ממשלתיות, עלו ב-14 נקודות בסיס לרמה של 2%. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווחי ה-CDS, ירדה בסיכומה של התקופה ב-8 נ”ב, לרמה של 138 נ”ב.
◄ כמות הכסף; ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני, עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) בשיעור של 8.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-9.5%.
◄ ההתפתחויות בשוק האשראי; בחודש מאי נרשמה עלייה של 0.4% ביתרת האשראי למגזר העסקי, לרמה של 750 מיליארדי ש”ח. יתרת האשראי למשקי הבית, עלתה במאי, בשיעור של 1.5%, והסתכמה ב-351 מיליארדי ש”ח. מתוך האשראי למשקי הבית, יתרת האשראי לדיור, עלתה ב-12 החודשים המסתיימים במאי ב-14.4%, לרמה של 246 מיליארדי ש”ח.
בחודש אפריל, עמד נתון, זה על 14.1%. היקף המשכנתאות החדשות ביוני, ירד, וכתוצאה מכך, לראשונה, מאז יולי 2009, ירד היקף המשכנתאות, אשר נתנו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4 אחוזים. זאת בניגוד למגמה של עלייה במשכנתאות המאפיינת את חודשי הקיץ.
חלקן של המשכנתאות הלא-צמודות, בריבית משתנה בסך המשכנתאות שניתנו בחודש זה, ירד ביוני, בשיעור משמעותי והגיע לשיעור של 32%, לעומת כ-45% במאי.
ירידה זו, נבעה, בין היתר, מהוראת המפקח על הבנקים, בדבר הגבלת חלקו של האשראי לדיור בריבית משתנה, שנכנסה לתוקפה ב-5/5/2011, הוראה הצפויה להמשיך ולהשפיע בעתיד. שיעורי הריבית על המשכנתאות, עלו בחודש יוני, באפיקים הצמוד והלא-צמוד בריבית משתנה, ונותרו יציבים באפיק הצמוד בריבית קבועה.
◄ שוק הדיור; היצע הדירות ממשיך לגדול, ובחודש אפריל הסתכמו התחלות הבנייה של דירות (ב-12 החודשים האחרונים) ב-41,583, לעומת 37,489 דירות בתקופה המקבילה אשתקד (עלייה של 11%). סיומי הבנייה של דירות, עמדו על 33,841, לעומת 31,374 דירות בתקופה המקבילה אשתקד (עלייה של 7.9%).
מתחילת השנה, ניכרת התמתנות במכירת דירות חדשות תוך עלייה בדירות שנותרו למכירה. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות, ואינם נכללים ב’מדד המחירים לצרכן’, עלו בחודשים אפריל-מאי, בקצב חודשי של 0.7%, לאחר עלייה של 1.5% בחודשים מארס-אפריל.
הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, ירד במקצת, אך ממשיך להיות גבוה, וב-12 החודשים שהסתיימו במאי, עלו מחיריהן ב-13.7%, לעומת עלייה של 14.5% בנתון זה בחודש הקודם.
מדד מחירי הדיור, המתבסס בעיקר על חוזי השכירות, ונכלל במדד המחירים לצרכן, המשיך לעלות: בחודש יוני הוא עלה ב-0.5%, וב-12 החודשים האחרונים – ב-6.2%. השפעת העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל, בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל”ן, יחד עם המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה.
◄ המשק העולמי; משבר החוב באירופה, התפשט למדינות חשובות בגוש האירו, ובראשן לאיטליה. חברות הדירוג, הורידו את הדירוג של; יוון, אירלנד, ופורטוגל, הורדה חדה, וכן הורידו את תחזית הדירוג של איטליה וספרד. עם זאת, בימים האחרונים, הושגה הסכמה על תוכנית אירופאית לסיוע לארץ יוון (ואשר תוכל גם לסייע למדינות נוספות) – תוכנית אשר הפתיעה לטובה, ועל כן, הביאה לרגיעה חלקית בשווקים.
גם בארה”ב, נושא החוב נמצא בכותרות, בגלל אי יכולת להגיע להסכמה לגבי העלאת תקרת החוב ותוכנית הקיצוצים הנלווית אליה. לפיכך, מאיימות חברות הדירוג בהורדת דירוג לארה”ב, בעתיד הקרוב. נתוני המקרו, שהתפרסמו החודש היו ברובם חלשים, מה שהניע בתי השקעות רבים להנמיך את תחזיות הצמיחה שלהם תוך ציפייה להתאוששות מסוימת במחצית השנייה של השנה.
ה’אינפלציה’ בעולם, נותרה גבוהה, ומובלת על ידי העלייה החדה של מחירי הסחורות והאנרגיה בחודשים האחרונים. כתוצאה מכך הועלו הריביות במשקים מתעוררים מהירי צמיחה, ואף באירופה. אולם ה-’Fed’, המסתכל על מדד הליבה, העריך, כי מדובר בתופעה זמנית, וכי האינפלציה, צפויה לשוב ולרדת ולא לחלחל למדדי הליבה. יחד עם זאת, על רקע המציאות המורכבת של אינפלציה מחד גיסא, וחששות לגבי הצמיחה, מאידך, ההערכות הרווחות הן שקצב העלאות הריבית, יהיה מתון בהשוואה לצפיות בחודשים האחרונים.
▼ הגורמים העיקריים להחלטה להותיר את הריבית על 3.25%;
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט 2011 ברמה של 3.25% עקבית עם התהליך של החזרת הריבית לסביבת ריבית “נורמאלית” שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
● האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית מוסיפה להיות גבוהה, 4.2%. אולם, בניכוי גורמי עונתיות, שיעור עליית המדד בארבעת החודשים האחרונים תואם את טווח יעד האינפלציה. בצפיות לאינפלציה של החזאים נשמרה יציבות על רמה נמוכה במעט מהגבול העליון של יעד האינפלציה ובצפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון נרשמה יציבות על הגבול העליון של היעד.
● תחזיות האינפלציה של החזאים, ואלו של שוק ההון מלוות בהערכה שבנק ישראל, ימשיך להעלות את הריבית אם כי בקצב איטי יותר מהקצב שהיה במחצית הראשונה של השנה.
● מרבית האינדיקטורים, שנוספו החודש מחזקים את ההערכה שהצמיחה בפעילות הכלכלית התמתנה ברביע השני של השנה כתוצאה מהתמתנות ייצוא הסחורות. בנוסף, ההתפתחויות במשברי החוב, חולשת המשק האמריקאי וסיכונים גיאו פוליטיים, מגבירים את חוסר הודאות בנוגע לקצב הצמיחה במשק.
● הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, ממשיך להיות גבוה; ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-13.7%, נמוך במעט מהקצב בחודש הקודם. יחד עם זאת, השפעת העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות, הצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל”ן והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה, ועדיין מוקדם לראות בנתונים הזמינים באופן ברור את השפעתם על מחירי הדירות.
● ריביות הבנקים המרכזיים, במשקים המפותחים המובילים עדיין נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך לתקופה ממושכת. החשש מפני התמתנות בצמיחה בארה”ב, והחרפת משברי החוב אף הובילו לצפיות להאטה בקצב העלאות הריבית ובארה”ב ובאירופה.
במחצית הראשונה של השנה, הועלתה ריבית בנק ישראל, באופן משמעותי. במקביל ננקטו צעדים על ידי בנק ישראל, ומשרד האוצר, ב’שוק הדיור’, ובנוסף, בחודשים האחרונים חל תיסוף בשקל ונרשמה ירידה במחירי הסחורות.
השפעתם של אלה על האינפלציה צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי. על רקע זאת ולאור התגברות ניכרת של הסיכונים במשק העולמי, הוחלט החודש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית.
בנק ישראל, מבהיר, כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי, והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל, ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם ב’שוק הדיור’.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטאריים לקראת החלטת הריבית בחודש אוגוסט 2011, יפורסמו ב-8/8/2011. החלטת הריבית בחודש ספטמבר 2011, תתפרסם ביום שני ה-29/8/2011, בשעה 17.30.
Add Comment