אחרי שראש העיר חדרה מר חיים אביטן, חתם על מתן תוקף לתוכנית גדור, ובצעד תקדימי אף הכליל אותה בתוכנית המתאר של חדרה, הוכרז חוף גדור, באופן רשמי כשמורת טבע וכגן לאומי ◄ זו הפעם הראשונה בו שמורת טבע, בהיקף כה נרחב מאושרת, ונכללת בתוכנית המתאר העירונית
חדרה: חוף גדור, הוכרז כ’שמורת טבע’ וגן לאומי בין חוף מכמורת לשכונת גבעת אולגה
שנה וחצי, לאחר שחתם על מתן תוקף לשמורת טבע וגן לאומי גדור, והכללתה בתוכנית המתאר של חדרה התבשר ראש עיריית, חדרה מר חיים אביטן, על פרסום אכרזה רשמית של חוף גדור, במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. מדובר בשטח המשתרע על פני 549 דונם בקטע החוף שבין מכמורת לשכונת גבעת אולגה. התוכנית, ייעדה כ-80 דונם ל’גן לאומי’ וכ-460 דונם של שמורת טבע.
בתוקף סמכותו ולאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, הכריז שר הפנים מר אלי ישי, כמבוקש גם על שמורת הטבע, וגם על הגן הלאומי. האכרזה, פורסמה בקובץ התקנות לשם הפקדתה במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר חדרה.
אישור השמורה והגן הלאומי, המהווה המשך לפארק השרון הופך את חדרה לאחת הערים המובילות בתחומי השמירה על הטבע.
זו הפעם הראשונה, ששמורת טבע בהיקף כה נרחב ומפורט מאושרת ונכללת בתוכנית המתאר העירונית, מה שמבטיח את שימורה להנאת הציבור ללא אפשרות להשתלטות יזמים או פיתוח נדל”ן לאורך רצועת החוף האמורה.
בעקבות חתימת ראש העיר חיים אביטן על מתן התוקף והכללתה בתוכנית המתאר העירונית בתחילת 2010, זכה אביטן, לשבחים רבים של רשות הטבע והגנים, ו’הארגונים הירוקים’ על סיועו בקידומה ובאישורה של התוכנית, ועל התנהלותה של עיריית חדרה תוך התחשבות בערכי הסביבה ובאיכות הסביבה והחיים של תושבי חדרה, והאזור.
לדברי ראש העיר, אביטן; “קידום תוכנית השמורה והגן הלאומי היה חלק מההתגייסות של עיריית חדרה לשמירה על ערכי הסביבה ותחום איכות הסביבה; “אני שם את נושא איכות הסביבה בראש סולם העדיפויות העירוני”, אמר אביטן, והוסיף; “אתגייס לכל יוזמה שתוביל להעלאת הנושא לסדר היום הלאומי, לקידום הנושאים, לשימור ריאות ירוקות ולהטמעת החינוך הסביבתי”.
המפרץ הסיני מדרום חדרה, חוף גדור, שמורת טבע וגן לאומי, צילום: ויקיפדיה
עיקרי תוכנית השמורה והגן הלאומי הם לשמור על החי, הצומח והדומם במצבם הטבעי; להסדיר ביקורי קהל בשמורה תוך פיתוח מינימלי שיכלול שבילי הליכה, שבילי עץ, פינות תצפית, מצפור, שלטי הכוונה, ספסלים; גידור השמורה בפני כניסת כלי רכב, הסדרת חנייה, הסדרת שבילים קיימים לאופניים; חיבור שביל הולכי רגל ל’שביל ישראל’; תותר ירידה ומעבר חופשי ורגלי לים ובשבילים מותרים בתחום השמורה והגן; הסדרת שביל ירידה לים ושיקום שטחים מופרים. שימור מצוק הכורכר במצבו הטבעי.
רשות הטבע והגנים, תהיה רשאית לסגור זמנית ובתיאום עם הוועדה המקומית חדרה, שטחים בתחום השמורה למטרת שמירת הטבע, למשל בתקופה הטלות של צבי הים. במקום בו מטילות צבות הים, תוכל רשות הטבע והגנים להגביל את כניסת המבקרים מטעמים מובנים.
בדברי ההסבר לתוכנית המקיפה של חוף גדור, כ’שמורת טבע’ וגן לאומי, נאמר, כי רצועת החוף, האמורה נחשבת לאחד הקטעים הדרמטיים ביותר בחוף הישראלי. היא מהווה את החזית המערבית של ’פארק השרון’, המייצג את הנוף הייחודי הקדום של השרון, יער פארק חופי, אשר אינו קיים עוד בשום מקום אחר בישראל, והמשך של השמורה הימית המוכרזת חוף גדור.
מהשמורה הימית, עולות מדי קיץ נקבות צבי הים החומים, מין המצוי בסכנת הכחדה, ומטילות את ביציהן לאחר מסען הארוך בים מחופיו המערביים של הים התיכון.
רצועת החוף, מתאפיינת בנוף קטוע, מבנה של סדרת גבעות כורכר, מזקפי חוף וקשתות ים בעומקים שונים, החודרים אל תוך היבשת. הקשתות הדרומיות ארוכות והצפוניות קצרות, מה שיוצר מפרצונים החודרים אף למרזבות (עמקים) ממזרח לרכסי הכורכר. הרכסים והעמקים מכוסים בתצורות חוליות: כורכר, קלקרניט, חול קוורץ רבוד, חול מנושב.
תשתית העמקים, בנויה מחמרה, חרסיות וטין. החמרה, מופיעה גם בעדשות ובשכבות ביניים בחתך רכסי הכורכר. בשמורה חתך החוף האופייני ל’אזור השרון’, הכולל רכס כורכר חופי שבעורפו דיונות חול מיוצבות ומיוצבות למחצה.
שמורת טבע וגן לאומי תל גדור. חדרה, תצפית דרומה, צילום: ויקיפדיה
רכס הכורכר החופי, המלווה את חופי ישראל הוא תופעה גיאולוגית נדירה בקנה מידה עולמי. סלע זה, חשוף לרוחות הים ולרסס המלח, ומאחר שהינו בעל כושר חלחול מעולה, מרבית מי הגשמים היורדים עליו מחלחלים במהירות ולעומק רב ואינם זמינים לשורשי הצמחים שגדלים עליו.
מסיבה זו, מתהווים על-גבי הכורכר תנאים דומים מאוד לתנאים מדבריים למרות מיקומו בחבל הים תיכוני. רק חלק ממיני הצמחים מסוגלים להתפתח על-גבי הכורכר, כגון; לוטוס מכסיף, ו’קריטמון ימי’, לצד מינים שמוצאם מדברי כגון; קורנית מקורקפת.
הדיונות בשמורה, מרוחקות מעט מהים, ומייצגות מספר חברות צומח וביניהן; חברת ידיד החולות, חברת רותם המדבר, ו-לענה חד זרעית, ו-חברת שמשון סגלגל. מינים אלה יוצרים את שטח הבתה החופית ומתבססים בהתאם למידת נדידת החולות.
כאחד השטחים הפתוחים האחרונים בשרון, מהווה שמורת גדור מקום מפלט לחיות בר רבות, כגון; מכרסמים, עופות דורסים, ציפורי שיר וזוחלים.
השמורה והגן הלאומי, המיועדות להנאת הציבור מיועדות גם להשכלת תלמידים, טיילים וחובבי טבע אחרים, בנושאי גיאולוגיה, חי וצומח, המאפיינים את האזור.
לדברי ראש העירייה מר אביטן, הוא מקפיד לשמור על “הריאות הירוקות” בעיר חדרה, ובמידת האפשר אף להרחיב אותן להנאת ולרווחת הציבור.
