כבוד השופטת נטע רות, בית הדין האזורי לעבודה בעיר ת”א, קבעה בפסק הדין, כי; “הטעמים לפיטוריי העובדת, היו סתמיים ושוליים, עד שלא ניתן להבין כיצד אלה מהווים עילה לניודה מתפקידה, וייתכן שהם פועל יוצא של דעות קדומות וחוסר מודעות ככל הנוגע להשפעת המחלה (סרטן), בה לקתה על סביבת העבודה ◄ ביה”ד האזורי לעבודה, הורה לחברת ג’י. סי. הלת’קר בע”מ – חטיבת יאנסן, מכשור וציוד רפואי בשפיים, להשיב עובדת שחלתה בסרטן לתפקידה עד למתן הכרעה בתביעה.
ביה”ד האזורי לעבודה, הורה להשיב לעבודה חולת סרטן, שפוטרה עד להכרעה בתביעה
במסגרת סעד זמני, הורה בית הדין האזורי לעבודה בעיר תל אביב, לחברת שיווק תרופות ג’י. סי. הלת’קר בע”מ – חטיבת יאנסן, מכשור וציוד רפואי בשפיים, להשיב עובדת שחלתה בסרטן לתפקידה עד למתן הכרעה בתביעה, לאחר שקבע, כי החלטת החברה להעביר את העובדת מתפקידה ולאחר מכן, לפטרה, נבעה לכאורה מחמת אפליה בשל מחלתה.
העובדת שאובחנה כ’חולת סרטן’, נאלצה להיעדר מעבודתה כמנהלת שיווק בחברת מכשור וציוד רפואי בשל מחלתה (עברה ניתוח לכריתת ’בלוטת התריס’ ו’בלוטות לימפה’ נגועות בצווארה), אך לטענתה, למרות היעדרויותיה, המשיכה לעבוד במרץ ממיטת חוליה, ובמהלך השנתיים, מאז גילוי המחלה, אף זכתה להערכת חברי ההנהלה הבכירה בחברה, אך להפתעתה, הודיעו לה מנהלותיה הישירות, כי הוחלט להעבירה לתפקיד חדש, שאינו ניהולי, ובשל כך פתחה במאבק למניעת העברתה אשר בסופו הוחלט לפטרה.
במסגרת תביעה שהגישה לביה”ד האזורי לעבודה בעילה של אפליה מחמת מחלתה, נתבקש בית הדין, להורות על סעד זמני של אכיפה, כך שתשוב לתפקידה עד להכרעת התביעה העיקרית.
בתגובה לבקשה טענה המעסיקה, כי אין קשר בין העברת העובדת מתפקידה ופיטוריה למחלתה, וכי ההחלטות, נבעו מחוסר שביעות מעבודתה, בין היתר בשל התנהלותה הכוחנית אל מול הצוות אותו ניהלה.
כבוד השופטת נטע רות, קיבלה כאמור את הבקשה בקובעה, כי הוכח ברמה לכאורית, כי פיטורי העובדת, נעשו מחמת אפליה בשל מחלת סרטן, בה לקתה.
כב’ השופטת רות; “הטעמים לפיטוריי העובדת, היו סתמיים ושוליים…”
נקבע, כי אמנם, יש למעסיק זכות לבחון השפעת היעדרויות עובד חולה על ניהול העסק, אך עם זאת עליו לעשות כן, בצורה מושכלת, כאשר במקרה זה, נראה, כי הטעמים לפיטוריי העובדת, היו סתמיים ושוליים, עד שלא ניתן להבין כיצד אלה, מהווים עילה לניודה מתפקידה, וייתכן שהם פועל יוצא של דעות קדומות וחוסר מודעות ככל הנוגע להשפעת המחלה בה לקתה על סביבת העבודה.
“(…) אף לו היה ממש בטענות המשיבה ביחס לגורמים שהביאו להחלטה להעביר את המבקשת מתפקידה הניהולי לתפקיד אחר שאינו כזה, הרי שלטעמנו היה על המשיבה לזמן את המבקשת לשיחה שעניינה “תאום ציפיות” וזאת בשים לב למוגבלותה של המבקשת, כאמור, ולחובה הנגזרת ממנה לביצוע ההתאמות הנדרשות (…)” – כתבה כב’ השופטת רות, והוסיפה, כי היה על המעסיקה לתת לעובדת הזדמנות נאותה לכל הפחות לתקן דרכיה, טרם הפגיעה במעמדה.
עוד נקבע, כי הטענות הקשות והמעליבות שהעלתה המעסיקה כלפי העובדת, בין היתר בדבר התנהלות כוחנית, צצו רק לאחר שזו החלה לפעול למניעת העברתה מתפקידה, מה שרק מחזק את המסקנה, כי ההעברה, ולאחר מכן, הפיטורים, נבעו מהיעדרותה עקב מחלתה, וככל הנראה, נגזרה מהתפיסה הסטריאוטיפית, כי משחולה העובדת בסרטן, אין לה ’עתיד’ בעסק, זאת חרף גילוי הבנה למצב הקשה אליו נקלעה.
● ב”כ המבקשת; עו”ד בתיה דויטש, עו”ד ליעד רונדל.
● ב”כ המשיבים; עו”ד סיגל פעיל, עו”ד מיכל הברפלד.
● להחלטה בעניין ד’ נגד ג’י. סי. הת’לקר בע”מ
_______
• הידיעה הובאה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.
Add Comment