בחודשים האחרונים חל תיסוף בשקל ונרשמה ירידה במחירי הסחורות. השפעתם של אלה על האינפלציה צפויה לבוא לידי ביטוי בהמשך ◄ יו”ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים, ומנכ”ל אפריקה ישראל תעשיות, מר אברהם נובוגרוצקי; “אני מברך על החלטת בנק ישראל, החודש שלא להעלות את הריבית. העלאות הריבית הקודמות הביאו לפגיעה מיידית בכושר התחרות של היצוא הישראלי, אשר רושם ירידות מדאיגות בחודשיים האחרונים.
ריבית בנק ישראל ליולי 2011, תישאר ללא שינוי ותעמוד על 3.25%
בנק ישראל, מסר, היום (שני, 27.06.2011), כי ריבית לחודש יולי 2011, תישאר ללא שינוי ותעמוד על 3.25%. בבנק ישראל, מציינים, כי החלטת הנגיד סטנלי פישר, להותיר את הריבית על כנה, ברמה עקבית של 3.25%, באה עם התהליך של החזרת הריבית לסביבת ריבית “נורמאלית” שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
בנק ישראל, מוסיף ומציין בהודעתו, כי בעקבות הנתונים, מהם עולה, כי האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית מוסיפה להיות גבוהה, 4.1%. מאידך, בצפיות לאינפלציה של החזאים ואלו הנמדדות משוק ההון נרשמו בחודש האחרון, ירידות, והן כעת נמוכות במעט מהגבול העליון של יעד האינפלציה. שלושת המדדים האחרונים שהתפרסמו אינם גבוהים מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד האינפלציה.
אינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על המשך העלייה בפעילות הכלכלית והציפייה היא כי העלייה בפעילות תימשך גם ברביע השני אם כי בקצב מתון יותר. יחד עם זאת, גובר החשש מפני התמתנות בצמיחה בארה”ב והחרפת סיכוני החוב באירופה וההשלכות שיש לכך על המשק הישראלי.
הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה; ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-15.3%. יחד עם זאת, השפעת העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל”ן, יחד עם המשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה .
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים עדיין נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הקרובים. על רקע האצת האינפלציה במשקים מהירי צמיחה, מספר בנקים מרכזיים, המשיכו גם החודש בהעלאות ריבית. אולם, החשש מפני התמתנות בצמיחה בארה”ב והחרפת סיכוני החוב באירופה הובילו לצפיות להאטה בקצב העלאות הריבית במשקים אחרים.
במחצית הראשונה של השנה הועלתה ריבית בנק ישראל, בצורה משמעותית. במקביל ננקטו צעדים על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר בשוק הדיור ובנוסף, בחודשים האחרונים חל תיסוף בשקל ונרשמה ירידה במחירי הסחורות. השפעתם של אלה על האינפלציה צפויה לבוא לידי ביטוי בהמשך. על רקע זאת ולאור התגברות ניכרת של הסיכונים במשק העולמי, הוחלט בשלב זה להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית.
בנק ישראל, אומר, כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור.
יו”ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ”ל אפריקה ישראל תעשיות, מר אברהם נובוגרוצקי, אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, כי; “אני מברך על החלטת בנק ישראל, החודש שלא להעלות את הריבית. העלאות הריבית הקודמות הביאו לפגיעה מיידית בכושר התחרות של ’היצוא הישראלי’, אשר רושם ירידות מדאיגות בחודשיים האחרונים. הגדלת פערי הריבית אשר פועלת להתחזקות השקל, תביא לפגיעה נוספת בכושר התחרות ולאיום משמעותי על המשך הגידול ביצוא.
יש לשים לב, כי התוצאות של הפעולות שמתבצעות היום ,הינן בעלות השפעה ארוכת טווח על מבנה פעילות החברות וקבלת ההחלטה על הקמת קווי יצור בארץ או בחול”.
הקשר שבין הריבית, שער החליפין ורווחיות היצוא על פי אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים;
פערי הריביות מעודדים כניסת משקיעים זרים פיננסיים (מה שמכונה ספקולנטים) – ריבית בנק ישראל, עומדת החל מאפריל 2011 על 3% לעומת 0%-0.25% בארה”ב ו- 1% בגוש האירו. פערי ריביות אלו מעודדים את המשקיעים הזרים הפיננסיים לטווח קצר (הספקולנטים), לקחת הלוואות בריבית נמוכה ולהשקיע במטבעות עם ריבית גבוהה, כמו השקל. משקיעים אלו נכנסים רק לשם גריפת רווח מהפרשי ריבית ושער.
אברהם נובוגרוצקי: אני מברך על החלטת בנק ישראל שלא להעלות את הריבית
כניסת המשקיעים הזרים מחזקת את השקל ותומכת בייסוף – כניסתם של המשקיעים הזרים לישראל כרוכה במכירת דולרים וקניית שקלים ולכן מחזקת את ערכו של השקל ותומכת בייסוף. ככל שייכנס יותר מט”ח לארץ – מגמת הייסוף תתחזק.
הייסוף מביא לכך שבגין כל דולר יצוא, מקבל היצואן פחות שקלים – הדבר מביא לפגיעה מיידית ברווחיות העסקאות שכבר נחתמו (בהנחה שלא בוצע גידור) ולפגיעה בטווח הבינוני – ארוך ביכולת להשיג עסקאות חדשות, שכן השחיקה בתמורה השקלית מחייבת העלאת המחיר הדולרי או לפחות לא מאפשרת הורדת מחיר ובכך הופכת את המתחרים בחו”ל לאטרקטיביים יותר.
▼ בנק ישראל; בשוק הדירות נמשכו עליות המחירים
◄ נתוני האינפלציה: האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 4.1%, מעל הגבול העליון של היעד. מדד מאי עלה ב-0.5% – בהתאם לתחזיות לגביו ובגבול העליון של התוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד האינפלציה.
לעליית מדד מאי תרמה עלייה מהירה במחירי הדיור והמזון שנמשכה גם החודש. המדד ללא דיור, עלה במאי ב-0.2%. בחינת ההתפתחות החודשית של קצב האינפלציה בניכוי עונתיות, ובפרט ללא סעיף הדיור בבעלות הדיירים, מצביעה על האטה משמעותית בשלושת המדדים האחרונים יחסית לחודשים הקודמים.
◄ תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנים עשר החודשים הבאים, על פי מדידתן משוק ההון ועל פי תחזיות החזאים, נכנסו בחודש האחרון לתוך תחום יעד האינפלציה, והן עומדות כעת על 2.9%, מעט מתחת לגבול העליון של היעד. הירידה בצפיות נובעת ככל הנראה על רקע מספר התפתחויות ממתנות באינפלציה – התיסוף שחל בשקל בחודשים האחרונים, הירידה שנרשמה במחירי הסחורות ושלושת המדדים שהתפרסמו לאחרונה שעקביים עם עמידה ביעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים הן בתוך היעד.
ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, צפויה לעמוד על 4%, ולפי ממוצע תחזיות החזאים – על 4.3%. כל החזאים שעדכנו את תחזיותיהם לאחר פרסום מדד מאי צופים, כי בנק ישראל, יותיר את הריבית ליולי ללא שינוי.
◄ הפעילות הריאלית: אינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על המשך הצמיחה של הפעילות הכלכלית גם ברביע השני של השנה, אמנם בקצב מתון יותר מאשר ברביע הראשון. המדד המשולב לחודש מאי, עלה ב-0.3%, והרמה הממוצעת של השינויים בו בשלושת החודשים האחרונים (0.25%) נמוכה מרמתם הממוצעת בשנה ומחצית השנה שקדמו להם (0.5%); נתונים חלקיים לרביע השני (אפריל – מאי) מצביעים על ירידה של היצוא התעשייתי ברביע השני ב-1.5 אחוזים לעומת הרביע הראשון, במקביל לירידת היקפו של הסחר העולמי בחודש אפריל.
יחד עם זאת, מספר אינדיקטורים מראים על המשך הצמיחה: האומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון מצביע על תמונה דומה לזו שהתקבלה באומדן הראשון – צמיחה של התמ”ג והתוצר העסקי ב-4.8% ו-5.5%, במונחים שנתיים, בהתאמה; בתחילת החודש עדכן בנק ישראל את תחזית הצמיחה לשנת 2011 כלפי מעלה, לרמה של 5.2% (לעומת 4.5% בתחזית הקודמת); סקר המגמות של הלמ”ס משקף ציפיות אופטימיות לגבי פעילותם של ענפי המשק בחודשים הקרובים. כנגד זאת, מדדי אמון הצרכנים, ירדו מעט החודש, אך רמתם עדיין גבוהה – ביטוי לאופטימיות לגבי הפעילות.
◄ שוק העבודה והשכר: נתוני שוק העבודה מצביעים על המשך מגמת ההתרחבות של התעסוקה והירידה באבטלה, עם עלייה מתונה בשכר. על פי נתוני המגמה לחודש אפריל, שיעור הבלתי מועסקים המשיך לרדת, והגיע ל-5.8% מכוח העבודה האזרחי. השכר הנומינלי עלה בחודשים ינואר-מארס ב-0.8% לעומת שלושת החודשים שקדמו להם, בעוד שהשכר הריאלי ירד ב-0.9% (נתונים מנוכי עונתיות). תקבולי מס הבריאות לחודש מאי, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר בחודש זה, גבוהים נומינלית ב-7.6% מאשר במאי אשתקד. בתחילת יולי שכר המינימום אמור לעלות מ-3,900 ש”ח ל-4,100 ש”ח.
◄ הערכות חטיבת המחקר: הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל היא כי האינפלציה במהלך 2011 תהיה מעל הגבול העליון של היעד, ותרד לתוך תחום היעד ברביע הראשון של 2012. חטיבת המחקר חוזה העלאה הדרגתית של ריבית בנק ישראל לכ-4.1% בעוד שנה (ממוצע ברביע השני 2012). מאזן הסיכונים: הגורמים העיקריים שיש בהם כדי להשפיע על התחזית לגבי הפעילות הריאלית והאינפלציה בישראל הם התרחשויות בכלכלה העולמית, בפרט החמרה אפשרית של משבר החוב באירופה, הסיכונים הגיאו-פוליטיים ומחירי הסחורות והנפט.
◄ נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות ממסים מתחילת השנה ועד מאי גבוהות ריאלית ב-7.4% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופה זו הסתכמה פעילות הממשלה בעודף מצטבר של 0.1 אחוז תוצר, לעומת גירעון של 0.5% תוצר בתקופה המקבילה אשתקד. גביית המסים צפויה להיות השנה גבוהה מהתחזיות שבבסיס התקציב, והגירעון צפוי להיות נמוך מהתקרה הקבועה בחוק (3 אחוזי תוצר) גם בהנחת ביצוע מלא של התקציב.
◄ שוק המט”ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-19/5/2011, ועד 24/6/2011 יוסף השקל לעומת הדולר ב-1.3%, בדומה למגמה בקרב רוב המטבעות העיקריים בעולם, ומול האירו יוסף השקל בכ-1.6%. הרקע להתחזקות הדולר מול המטבעות העיקריים היה נתוני מקרו חלשים מאוד והתעצמות החששות ממשבר חוב באירופה. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-1.2%.
◄ שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-19/5/2011, ועד 24/6/2011 נרשמו ירידות שערים של רוב מדדי המניות בת”א, בדומה להתפתחות במרבית שוקי המניות בעולם. מדד ת”א 100 ירד במהלך התקופה הנסקרת ב-6.6%. בשוק האג”ח הממשלתיות נרשמה באפיק השקלי ירידת תשואות של 5–12 נ”ב, בעיקר בטווח הבינוני.
בעקום הממשלתי הצמוד המגמה הייתה מעורבת – עליית תשואות של 5–35 נ”ב בטווח הקצר לעומת יציבות ואף ירידות קלות בטווח הבינוני-ארוך; זאת על רקע החולשה העולמית והירידה בציפיות האינפלציה בישראל. המירווח בין אג”ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג”ח מקבילה של ממשלת ארה”ב התרחב במהלך התקופה הנסקרת, ועמד בסופה על 235 נ”ב. במק”מ נרשמה עליית תשואות של 5-15 נקודות בסיס בטווח הקצר לעומת יציבות בשאר הטווחים.
הנפקות האג”ח של המגזר העסקי הסתכמו בחודש מאי ב-2.5 מיליארדי ש”ח ברוטו, ומראשית השנה – בכ-18 מיליארדי ש”ח, לעומת כ-13 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. מגמת ירידת השערים במדדי התל-בונד הצמודים מאז תחילת השנה נמשכת: התל בונד 40, ירד ב-0.6%. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, נותרה בסיכומה של התקופה ללא שינוי ברמה של 144 נ”ב.
◄ כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו במאי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) בשיעור של 4.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.5%.
◄ ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש אפריל נרשמה עליה של 0.5% ביתרת האשראי למגזר העסקי, לרמה של 771 מיליארדי ש”ח. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה באפריל בשיעור של 0.3%, והסתכמה ב-347 מיליארדי ש”ח. יתרת האשראי לדיור עלתה ב-12 החודשים המסתיימים באפריל ב-14.1% לרמה של 243 מיליארדי ש”ח. בחודש מארס עמד נתון זה על 13.2%. חלקן של המשכנתאות הלא צמודות בריבית משתנה המשיך לרדת והגיע במאי לשיעור של 43.3%, לעומת כ-47% באפריל.
ב-5/5/2011 נכנסה לתוקפה הוראת בנק ישראל בדבר הגבלת חלקו של האשראי לדיור בריבית משתנה, אולם השפעת ההוראה עדיין לא התבטאה במלואה במשכנתאות שניתנו בחודש מאי, שכן חלקן מבטאות עסקאות שנחתמו בין הבנקים ללקוחות לפני מתן ההוראה. שיעורי הריבית על המשכנתאות עלו במאי בכל האפיקים.
◄ שוק הדיור: בשוק הדירות נמשכו עליות המחירים. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים מארס-אפריל בקצב חודשי של 1.5%, המשך לעלייה של 0.8% בחודשים פברואר-מארס. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וב-12 החודשים שהסתיימו במאי, עלו מחיריהן ב-15.3%, לעומת עלייה של 13.9% בנתון זה בחודש הקודם.
מדד מחירי הדיור, המתבסס בעיקר על חוזי שכירות, ונכלל ב’מדד המחירים לצרכן’, המשיך לעלות: בחודש מאי, הוא עלה ב-1.1%, וב-12 החודשים האחרונים – ב-6.4%. בחודש מאי, החליט משרד האוצר לבטל את הפטור מ’מס שבח’ על מכירת דירה שנייה ומעלה החל מתחילת 2013. צעד זה צפוי להאט את עליית מחירי הדירות בשנה הקרובה.
◄ המשק העולמי: רוב נתוני המקרו שהתפרסמו החודש המשיכו להצביע על האטה בקצב ההתאוששות של הכלכלה העולמית. עיקר החולשה מתרכזת בארה”ב, באירופה (ללא גרמניה) ובמספר משקים במזרח אסיה. כתוצאה מכך עדכנו בתי השקעות את תחזיותיהם לגבי הצמיחה של משקים בעולם כלפי מטה. יחד עם זאת מדגישים ב-OECD וב-IMF כי לחולשה של העת האחרונה אופי זמני, והתרחיש המרכזי שמוסדות אלו צופים למחצית השנייה של השנה הוא האצה קלה של הצמיחה.
משבר החוב באירופה החמיר, בעיקר על רקע המשבר ביוון. ואולם המוסדות הבין-לאומיים, אישרו, לפני ימים אחדים, את תוכנית ההתאמה שמציעה ממשלת יוון, ובכך נסללה הדרך לסיוע נוסף למדינה זו.
אף על פי כן, הסיכון למשבר חוב בנקאי באירופה התגבר משמעותית. מחירי הסחורות ממשיכים להתייצב ואף לרדת, ואף על פי כן, נתוני האינפלציה בכמה משקים חשובים ממשיכים להפתיע כלפי מעלה, ומציבים אתגר משמעותי בפני בנקים מרכזיים; אלה צריכים להתמודד עם החולשה בפעילות הריאלית מחד גיסא ועם עליית האינפלציה מאידך. על רקע מצב הפעילות הריאלית והאינפלציה, ההערכות הרווחות הן שבנקים מרכזיים בעולם ימשיכו להעלות את הריבית, אך קצב ההעלאות, ככל הנראה, ימותן.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש יולי 2011, יפורסמו ב-11/7/2011. החלטת הריבית לחודש אוגוסט 2011 תתפרסם ביום שני ה-25/7/2011, בשעה 17.30.
Add Comment