אתר ’כאן נעים’, מביא את עיקרי דבריו של המשנה למנהלת חטיבת המחקר של בנק ישראל, ד”ר מישל סטרבצ’ינסקי, ביום העיון של מכון פאלק באוניברסיטה העברית בירושלים, שנערך אתמול (שני, 29.5.11); “העמידה ביעדי הגירעון בשנים האחרונות תרמה להתמודדות המוצלחת של המשק הישראלי עם המשבר הכלכלי שפקד את העולם”
בנק ישראל: האירועים באזורנו, עלולים להשפיע על התפתחות ההוצאה הביטחונית
המשנה למנהלת חטיבת המחקר של בנק ישראל, ד”ר מישל סטרבצ’ינסקי, מתריע, כי “האירועים המתרחשים ב’מדינות ערב’, עלולים להשפיע על האיזונים הגיאו-פוליטיים הקיימים היום, אם כי מוקדם עדין לקבוע איזה סוג של השפעה על תקציב המדינה, יהיה לאירועים בטווח הארוך. בטווח הקצר האירועים עשויים להשפיע על התפתחות ההוצאה הביטחונית בישראל בפועל, שהיא שונה מהתקציב המקורי, וזאת לאחר מספר שנים בהן ההוצאה הביטחונית, עלתה בממוצע בכ-2 מליארדי ₪ לשנה (ראה תרשים). יצוין גם, כי בשנים האחרונות ההוצאה בפועל בתקציב הביטחון, הייתה גבוהה מהתקציב המקורי”.
דברי ד”ר מישל סטרבצ’ינסקי, המשנה למנהלת חטיבת המחקר של בנק ישראל, נאמרו אתמול (שני) בכנס של מכון פאלק באוניברסיטה העברית בעיר ירושלים, בנושא; “סדרי העדיפויות בתקציב הממשלה”.
לדבריו של ד”ר סטרבצ’ינסקי; “בתקופת המשבר הכלכלי העולמי, הצליח המשק בישראלי, להוריד את משקל החוב הציבורי בתוצר, בעוד שמדינות רבות, הגדילו את חובן, והדבר מקשה על ההתאוששות שלהן מהמשבר הכלכלי.
האסטרטגיה של שמירה על ’גירעון נמוך’ בתקופה שקדמה למשבר, והשאיפה להפחתה הדרגתית של משקל ’הגירעון הציבורי’ בתוצר אחריו, הוכחה כמוצלחת מאוד.
ד”ר סטרבצ’ינסקי, טען, כי; “חשוב שכל החלטה תקציבית שתתקבל בחודשים הקרובים, כולל כאלה שקשורות להסכמי השכר, תתחשב בהשפעה הצפויה של ההחלטה על תקציב הממשלה בשנים הבאות – ובמיוחד החל מ-2013; על פי התחזיות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, ועל סמך ההחלטות שהתקבלו עד כה, הגירעון צפוי לעמוד על 3 אחוזי תוצר – מעל היעד שנקבע לאותה שנה, העומד על 1.5 אחוזי תוצר”.
תרשים תקציב הביטחון לשנת 2005-2010, מקור: משרד האוצר
אומדן זה, להערכת ד”ר סטרבצ’ינסקי, אינו כולל את הסכמי השכר שצפויים להיחתם עם המורים העל יסודיים ועם הרופאים.
ד”ר סטרבצ’ינסקי, מוסיף ואומר, כי; “בהינתן שההוצאה האזרחית בישראל (באחוזי תוצר) היא נמוכה יחסית למדינות ה-OECD, ובפרט בהינתן הצורך להמשיך ולהשקיע בתחום ה’חינוך’, דרגות החופש של תרחישי המדיניות העתידיים מוגבלות – והן דורשות להסתכל על כל המרכיבים של המדיניות הפיסקאלית – כולל ההכנסות ממיסים”.
“כזכור, נקבע תוואי עתידי יורד של שיעורי מס הכנסה ליחידים ושל מס חברות. נכון להיום נראה, כי ניתן יהיה לממש את התכנית תוך שמירה על יעדי הגירעון רק אם שיעור הצמיחה במשק, יהיה גבוה באופן משמעותי ולאורך זמן מהתחזית – בשיעור מעל 5 אחוזים לשנה.
יש להדגיש, כי בשנה האחרונה, שיעור הצמיחה, אכן עומד על קצב זה, ואם זה יימשך כך, ניתן יהיה לממש את התכנית.
יחד עם זאת, אי-הוודאות ביחס לצמיחה והיתרונות הבולטים של הפחתת החוב כפי שהוזכר לעיל, מחייבים לשקול בין ההחלטות האלטרנטיביות שעומדות מול הממשלה. סיכם המשנה למנהלת חטיבת המחקר של בנק ישראל, ד”ר מישל סטרבצ’ינסקי.
