62.7% מן היהודים חושבים שהילודה הגבוהה של הערבים מהווה סכנה למדינה ◄ “למרות שהיחסים, כפי שהם משתקפים ב’מדד יחסי יהודים ערבים’ לשנת 2010; הם קשים בישראל אין כמעט אירועים אלימים המוניים בין יהודים וערבים – המסקנה; יש מוקדי סולידריות והבנה בין יהודים וערבים”, אמר פרופ’ סמי סמוחה, אוניברסיטת חיפה, שחשף נתוני המדד המלאים בכנס שערך המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטה
פרופ’ סמוחה: 62.5% מערביי ישראל, חושבים שפעלו בצורה מוצדקת באירועי אוקטובר
“האזרחים היהודים במדינת ישראל, מוכנים לקבל את ה’ערבים’ ולפעול למען שילובם בחברה ולמען שוויון זכויות, אבל רק בתנאי שהערבי לא יגדיר עצמו כפלסטיני ובתנאי שיכיר באופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. צעדים מסוג זה מתבטאים כחוסר נאמנות למדינה”, כך אומר פרופ’ סמי סמוחה מן החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת חיפה, וחתן פרס ישראל לסוציולוגיה, אשר חשף את נתוני מדד יחסי יהודים-ערבים* לשנת 2010, בכנס שערך היום (ראשון) המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה.
בנתוני המדד, שעורך פרופ’ סמוחה, המתמחה ביחסים אתניים בפרספקטיבה השוואתית ובחקר החברה הישראלית, הידוע בין היתר במחקריו על והשסע הערבי-יהודי בישראל, קובע, כי; “מאז שנת 1976, התגלו מגמות של העמקת השסע בין יהודים וערבים מצד אחד, אולם גם מגמות הפוכות, של קבלת האחר ורצון לחיי דו-קיום.
לדבריו של פרופ’ סמוחה, במקרים רבים עמדות שליליות של ערביי ישראל משקפות את רצונם להתריס בכוונה כנגד המדינה. עוד הוא הוסיף, כי הנתונים מראים, כי ללא ספק, שני הצדדים מרגישים מאוימים בצורה קשה מהצד השני.
62.5% מערביי ישראל, חושבים, כי הערבים, פעלו בצורה מוצדקת ב’מהומות אוקטובר 2000’, כאשר 14.5% חושבים שכדי להביא את מחאתם, כל הדרכים כשרות כולל אלימות, ו-42%, אינם שבעי רצון מהיותם אזרחי ישראל.
חוסר האמון של הציבור הערבי בציבור היהודי מתבטא בכך ש-53.8% מערביי ישראל, חושבים שאי אפשר לתת אמון ברוב היהודים, כ-80% חוששים מהפקעות אדמות מסיבית של אדמות ערביות וכשליש מהם חושש מהטרדה של השלטונות במקרה של פעילות מחאה.
בקרב הציבור היהודי, 62.7%, חוששים שה’ילודה’ הגבוהה של ערביי ישראל, מסכנת את המדינה וכ-80% חוששים שהתמיכה של ערביי ישראל ב’פלסטינים’, מהווה איום לאופייה של מדינת ישראל. כשליש מה’יהודים’, אינו תומך במתן זכות הצבעה לערבים ו-80% מאמינים, כי מי שאינו יהודי צריך להצהיר נאמנות לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה כתנאי לקבל אזרחות.
כאמור, הצד השני של המטבע, מגלה, כי 80% מערביי ישראל, ו-70% מן היהודים, מאמינים, כי בעתיד ישררו יחסי חברות בין יהודים וערבים, וכ-80% משני הצדדים, מאמינים, כי צריכים להיות יחסים בין יהודים וערבים שאינם מבוססים על כורח (שימוש משותף בתחבורה ציבורית, בתי חולים וכד’) אלא על רצון משותף לקשר משותף.
כ-60% מערביי ישראל, מאמינים, כי היהודים הם לאום שמגיע לו מדינה ואילו בקרב היהודים, כ-75% תומכים בכך שמנהיגים יהודים, ימתנו את התבטאויותיהם כלפי ערבים.
“הנתונים מלמדים אותנו שהבסיס לדו-קיום אמיתי עדיין קיים והוא אינו נשחק לאורך 35 שנות המדד. עלינו להמשיך ולפעול לחיזוק הבסיס המשותף ולהקטנת השסע”, אמר ראש המרכז היהודי-ערבי פרופ’ יצחק וייסמן. “למרות שהיחסים, כפי שהם משתקפים במדד, הם קשים בישראל אין כמעט אירועים אלימים המוניים בין יהודים וערבים.
המסקנה היא שבכל זאת יש מוקדי סולידריות והבנה בין יהודים וערבים”, סיכם הסוציולוג הישראלי פרופ’ סמוחה.
*מדד יחסי ערבים-יהודים
מדד יחסי ערבים-יהודים, מבוסס על סקר ארצי מייצג של האזרחים הערבים בני 18 ומעלה החיים בישראל, כולל דרוזים ובדווים. הנתונים נאספו ב-711 ראיונות פנים אל פנים בערבית.
הסקר היהודי, מבוסס על ראיונות טלפוניים בעברית וברוסית עם מדגם ארצי מייצג של 700 יהודים בני 18 ומעלה, לרבות עולים, חרדים ומתנחלים. טעות הדגימה בכל סקר היא 3.7%.
Add Comment