המלצות לגיזום ועיצוב עצים בתקופת האביב

הנהנ

המלצות לגיזום ועיצוב עצים בתקופת האביב

האיגוד הישראלי למשתלות:

kanisrael.co.il_israel_gardening_union_01_id=1730.jpg

יעקב עציון, אגרונום ויועץ בכיר במשתלות יגור, החברה באיגוד הישראלי למשתלות, מסביר את העקרונות לגיזום ועיצוב עצים:

מדוע מעצבים עצים צעירים?
יש חשיבות רבה לעצב את העץ בצעירותו ובכך למנוע פצעי-גיזום גדולים בעתיד וכן סילוק ענפים גדולים – הגורמים להחלשה ולקיצור חיי העץ.
טיפוח עץ בעל גזע גבוה, מאפשר שימוש בקרקע שמתחתיו.
ליצירת שלד נכון וחזק לעץ, בעל גזע מרכזי וענפים צדדיים, שלא ישברו ברוחות.
אפשרות לעצב צורה מתאימה – בהתחשב בשכנים (מבנה, עצים, עמוד חשמל וכו’).

מועד הגיזום
מרבית העצים – מלבלבים באביב. זו העונה המתאימה ביותר לגיזום. לעצים שבהשפעת הקור, מחליפים חלק מהעלים (נשירים מותנים) מבצעים את הגיזום באביב המוקדם.
עצים נשירים – המועד הרצוי לגיזום הוא החורף, כשהם בתרדמה ולפני התעוררות.
עצים מחטניים – גוזמים בסתיו ובחורף.

כללי יסוד לעיצוב עצים:
מקובל לעצב את העץ עם גזע מרכזי יחיד עם 3 עד 5 זרועות ראשיות שיהיו מופנות לצדדים.
מהזרועות יתפתחו הענפים הקבועים.
הזרועות הצדדיות יופנו שווה, בהיקף הגזע, לארבע רוחות השמיים.
זרוע צדדית לא תצטלב (תחצה) עם זרוע שכנה.
הזרועות יצאו מהגזע בהפרשי גובה של 0.4-1 מ’, “קומה” מעל ל”קומה” ולא בנקודת גובה אחת.
בעצי נוי נשתדל לאפשר מעבר בני-אדם מתחת לנוף העץ. לכן גובהה של הזרוע הראשונה מהקרקע, יהיה 2.5-2 מ’.
בעצי פרי נשתדל לאפשר קטיף פרי. הזרוע הראשונה תהיה בגובה של 0.8-0.5 מ’ מפני הקרקע.
הזרוע צריכה להתפתח מהגזע בזוית רחבה למדי (70-45 מעלות), כדי למנוע שבירה בעתיד, כתוצאה מנמק הרקמות הלחוצות בין הזרוע לגזע.

צורת הגיזום:
באיגוד הישראלי למשתלות ממליצים לבצע את הגיזום בשלבים, בדרך שתקבע את צורת העץ בעתיד, בהתאם לאופי צמיחתו.

במרבית העצים:
בוחרים ומשאירים את הענף הצדדי המתאים שישמר כזרוע ראשונה מבין הזרועות הראשיות של העץ.
גוזמים את הענפים שמתחת ומשאירים בסמוך לגזע רק כרבע מאורכם. כך השארית תוכל להצמיח עלים הנדרשים להצללה והזנה.
אחרי המשך הצמיחה של הגזע, המוביל, בוחרים בענפים שיהוו את הזרועות הבאות. כל אחת מהן מופנה לכיוון אחר ותצא מהגזע בהפרש גובה, כנדרש מעל לקודמות לה.
את הענפים שמתחת ובין הזרועות, מקצרים לכדי רבע ומאפשרים להם להצמיח עלים.
לאחר צמיחת הזרועות גוזמים ומסירים, בשלבים, את הענפים הקטנים שהושארו מתחת לזרועות. כך לאחר הגלדה – ישאר גזע חלק עד לזרוע הגבוהה שבחרנו.

בעצים בעלי טון קודקודי חזק (למשל ברכיכיטון, שזיף פיסרדי, פקאן, צפצפה ועוד)
יש לעתים לקטום את הענף המוביל ולאפשר צימוח של זרועות-צד.
במקום הקיטום משאירים פריצה של ענף אחד בלבד, שיהיה המוביל שימשיך את הגזע.

בעצי פרי המיועדים לקטיף בנשירים וסוב-טרופיים (למשל: הדרים, זית, תפוח, אבוקדו ועוד)
מרחיקים את הענף המוביל בגובה של 3-0.8 מ’ מפני הקרקע. כך העץ יגדל בצורת גביע עם גזע נמוך. המרכז ה”פתוח” בעץ – יאפשר יותר פריחה ופרי.

מידע נוסף ניתן לקבל באתר האינטרנט של משתלת יגור www.yagurgan.com

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח