דויד יונה, השם יקום דמו, החליט לעזוב את משפחתו, וכדי לעלות לארץ-ישראל הלך ברגל דרך 1000 קילומטרים והגיע אל צפון אפריקה הצרפתית. משם עבר אל צרפת, מצא את הדרך להצטרף לגח”ל (גיוס חוץ-לארץ), התנדב ובא לארץ בחודש יוני 1948.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
טוראי דוד יונה, מ.א. 0046550, הי”ד, בן בוארון מנטה ואליהו, נולד, ככל הידוע, בשנת 1920, בעיר בנגאזי שבקירנאייקה, לוּב, והיה צעיר לימים, כאשר הגיעו לעירו החיילים היהודיים ששירתו בצבא הבריטי בימי מלחמת-העולם השנייה.
‘חיילי הבריגאדה העברית‘ שסייעו ל’יהודי קהילת לוב‘ בעיר, קידמו את לימודי השפה העברית, העלו את המורל בתוכה, ואף עודדו עלייה לארץ ישראל.
סייעו ליהודי הקהילה בעיר, קידמו את לימודי השפה העברית, העלו את המורל בתוכה, ועודדו עלייה לישראל הדבר השפיע רבות על דוד יונה.
הוא טעם את טעם הפרעות שעשו ערבים (חיות אדם), בחפים מפשע של בני הקהילה היהודית של יהדות לוב בהן נרצח אביו אליהו, השם יקום דמו.
עם בואו צורף לחטיבת “גבעתי*” ושהה כל הזמן במשלטים; חתה, נגבה, עיבדיס ו-ג’וליס. הוא השתתף בכיבוש כאוכבה, ולאחרונה – בקרב על חוליקאת.
דוד יונה, היה עלם אמיץ וחסון – והוגדר על ידי חבריו ליחידה כצעיר הבריא ביותר בכל המחלקה – טוב-מזג, אך מלא כעס ושנאה לאויב.
המלחמה, היתה בשבילו גם מעין נקמת-דם; נקמה על רצח אביו וחלק מבני משפחתו בידי פורעים ערביים שהתעללו בקהילה היהודית בלוב.
█ טוראי דוד יונה הָיָ”ד, נפגע אנושות ב”מבצע יואב” מפגז נגד טנקים (נ”ט) ונפטר בו ביום מפצעיו
דוד יונה, לא החליט, אלא נאלץ לעזוב את עיר הולדתו על רקע ניסיונות לפגוע בו עקב סכסוך עסקי ולאחר רצח אביו אליהו הי”ד בידי לאומנים ערבים;
העיתונאי והסופר חיים ארביב בן ה-87, שורד השואה שניצח את הנאצים בקרב על חייו, מדליק המשוּאה לזכר ששת המיליונים בעצרת הפתיחה הממלכתית ביד ושם לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תש”ף (2020), מספר בספר שכתבת; “כוכב אפל בלב מדבר” שיצא לאור במאי 2019.
על דודו דוד יונה, אותו העריץ מאד, הוא מספר; “לא אשכח את פרידתי מדודי כאשר ליוויתי אותו לתחנת האוטובוס בעיר בנגאזי בדרכו לתוניס;
דקות אחדות לפני שהאוטובוס יצא לדרכו, קרא לי מבעד לחלון האוטובוס וביקש ממני לקנות לו כיכר לחם חם…
רצתי למכולת וקניתי לו מה שביקש; הוא נטל את כיכר הלחם והאוטובוס יצא לדרך. אני זוכר כיצד ליוויתי אותו במבטי עד שנעלם. דוד יונה, היה אדם גאה ואמיץ. יהיה זכרו ברוך לעולמים“.
בעת “מבצע יואב“* לפריצת הדרך לנגב, בהתקפה על משלטי חוליקאת, ביום ט”ז בתשרי תש”ט (19.10.1948), נפגע דוד, אנושות מפגז נגד טנקים (נ”ט) ונפטר בו ביום מפצעיו.
דוד יונה הי”ד, הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ב’כפר ורבורג’. יהי זכרו של דוד, לנצח נצחים.
█ *’מבצע יואב’ אחד המבצעים הגדולים במלחמת העצמאות
‘מבצע יואב’ (15 עד 22 באוקטובר 1948) הוא אחד המבצעים הגדולים במלחמת העצמאות. במהלכו נפרצה הדרך לנגב הנצור, נכבשה העיר באר-שבע וחטיבה מצרית כותרה ב‘כיס פלוג’ה’ מובלעת אויב ובה אלפי חיילים של הצבא המצרי, אשר הייתה נתונה תחת מצור של צה”ל במהלך מלחמת העצמאות בתחומי העיירה הערבית אל-פאלוג’ה, סמוך לצומת פלוגות ו-קריית גת של ימינו.
המבצע נקרא על-שם יצחק דובנו (שכינויו המחתרתי היה; יואב, והוא נפל ב’קרבות נגבה‘), המבצע מוכר גם בשם מבצע “עשר המכות“. במקביל לו נערך גם ‘מבצע ההר’ באזור בית-ג’ברין ופרוזדור ירושלים. באמצע ספטמבר, המליץ המתווך מטעם האו”ם, הרוזן ברנדוט, בפני המזכיר-הכללי של האו”ם, למסור את הנגב – שהיה מנותק ממילא ממדינת ישראל – לידי הערבים.
לאור זאת הוחלט בדיון משותף לממשלה ולמטכ”ל לתת עדיפות להתקפה בחזית המצרית. מטה חזית הדרום התארגן ב-גדרה. המפקד; יגאל אלון; קצין המבצעים; יצחק רבין; קצין המודיעין; זרובבל ארבל; קצין המינהלה; בני אידלמן; עוזרים; עמוס חורב וחנן דשא.
דוד יונה הי”ד, בן בוארון ואליהו, נולד בלוב, ב-י’ בטבת תר”פ, 1/1/1920, הוא יליד העיר בנגאזי שב-קירנאייקה.
שרת בגבעתי – תש”ח, חיל השריון, יחידה: קהנ”ר 54, נפל בקרב במבצע יואב בט”ז בתשרי תש”ט , 19/10/1948, במלחמת העצמאות, מקום נפילה: חוליקאת באזור השפלה הדרומית והנגב. מקום קבורה: כפר ורבורג.
דוד, הניח אחריו בן (יוסי) ובת שעלו לארץ ישראל והתאקלמו בה.
הידיעה הובאה לפרסום כאן לבקשת הגב’ רחל נעים, אימו של העיתונאי משה נעים, כותב שורות אלו) ואחותו של דוד יונה הי”ד, תושבת העיר חדרה, תבדל לחיים טובים וארוכים. (חלק מהמידע, הובא ממפעל ההנצחה הממלכתי ’יזכור’, שנערך ע’י משרד הביטחון ו’ארגון ההגנה‘).
Add Comment