הייסוף שנרשם בשקל בתקופה האחרונה והעלאות הריבית האחרונות צפויים למתן האינפלציה בחודשים הקרובים ◄ מספר התובעים דמי אבטלה, ירד ברציפות בחודשים ינואר עד מארס ◄ בנק ישראל; האינפלציה במהלך 2011 תהיה מעל הגבול העליון של היעד ותגיע לגבולו העליון של טווח היעד לקראת אמצע 2012, תוך העלאה הדרגתית של הריבית עד לכ-4.4% בעוד שנה.
בנק ישראל, הנגיד פישר, החליט: ריבית מאי 2011, תישאר ללא שינוי ברמה של 3%
בנק ישראל, מסר, היום (ראשון, 24.04.2010), כי ריבית לחודש מאי 2011, תישאר ללא שינוי ותעמוד על 3%. בבנק ישראל, מציינים, כי החלטת הנגיד סטנלי פישר, להותיר את הריבית לחודש מאי, ברמה עקבית של 3%, באה עם התהליך של החזרת הריבית לסביבת ריבית “נורמאלית” שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
בנק ישראל, מוסיף ומציין בהודעתו היום, כי קצב עליית הריבית, אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
בעקבות הנתונים, מהם עולה, כי ב-12 החודשים האחרונים האינפלציה, המשיכה לעלות, והגיעה במארס ל-4.3%. המדד ללא דיור, נותר במארס ללא שינוי, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-3.6%.
מדד המחירים לצרכן, עלה בחודש מארס ב-0.2% – מעט פחות מממוצע תחזיות החזאים ותואם את התוואי העונתי המתיישב עם יעד האינפלציה, לאחר שבארבעת החודשים הקודמים היה המדד מעל הגבול העליון של התוואי. אם כי חשוב לציין שמדובר בנתון בודד ומוקדם להסיק אם מדובר בתפנית.
נשיא התאחדות התעשיינים – מברך על החלטת בנק ישראל
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בתגובה להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי; “אני מברך על החלטת בנק ישראל החודש שלא להעלות את הריבית. העלאת הריבית בחודש שעבר היתה צעד מובן אבל מסוכן שכפי שהזהרנו הביא לפגיעה נוספת בכושר התחרות של היצוא הישראלי.
אנחנו שמחים על כך שהנגיד החליט להותיר את הריבית ברמתה כדי לא להחליש עוד את הדולר אך עדיין מצפים לפתרון פיסקלי או מוניטרי לבעיית שער החליפין- היצוא לא יודע לעבוד בשערים כאלו ונסיגות ביצוא ישפיעו על כל הפעילות המשקית”.
הקשר שבין הריבית, שער החליפין ורווחיות היצוא על פי אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים; פערי הריביות מעודדים כניסת משקיעים זרים פיננסיים (מה שמכונה ספקולנטים) – ריבית בנק ישראל, עומדת החל מאפריל 2011 על 3% לעומת 0%-0.25% בארה”ב ו- 1% בגוש האירו.
פערי ריביות אלו מעודדים את המשקיעים הזרים הפיננסיים לטווח קצר (הספקולנטים), לקחת הלוואות בריבית נמוכה ולהשקיע במטבעות עם ריבית גבוהה, כמו השקל. משקיעים אלו נכנסים רק לשם גריפת רווח מהפרשי ריבית ושער.
כניסת המשקיעים הזרים מחזקת את השקל ותומכת בייסוף – כניסתם של המשקיעים הזרים לישראל כרוכה במכירת דולרים וקניית שקלים ולכן מחזקת את ערכו של השקל ותומכת בייסוף. ככל שייכנס יותר מט”ח לארץ – מגמת הייסוף תתחזק.
הייסוף מביא לכך שבגין כל דולר יצוא מקבל היצואן פחות שקלים – הדבר מביא לפגיעה מיידית ברווחיות העסקאות שכבר נחתמו (בהנחה שלא בוצע גידור) ולפגיעה בטווח הבינוני – ארוך ביכולת להשיג עסקאות חדשות, שכן השחיקה בתמורה השקלית מחייבת העלאת המחיר הדולרי או לפחות לא מאפשרת הורדת מחיר ובכך הופכת את המתחרים בחו”ל לאטרקטיביים יותר”.
◄ תחזיות האינפלציה והריבית:
ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים, נותר ללא שינוי ביחס לחודש הקודם, ברמה של 3.1%, מעט מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לשנה הנמדדות משוק ההון, ירדו באפריל לממוצע של 3.1%. זאת, בין היתר, על רקע העלאתה של ריבית בנק ישראל בחודש הקודם ב-0.5 נקודות אחוז.
נראה, כי גם הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוני והארוך הושפעו מהעלאת הריבית בחודש הקודם; אלה ירדו החודש, כך שמרבית העקום נמצא כעת בתחום יעד האינפלציה. מדד אפריל, הן להערכת החזאים והן להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי להיות גבוה, בממוצע 0.8%, בהתאם לתוואי העונתי העקבי עם מרכז טווח יעד האינפלציה.
האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים הקודמים צפויה להישאר גם בהמשך שנת 2011 מעל טווח היעד, ובתחילת שנת 2012 היא צפויה לרדת אל גבולו העליון של הטווח. ריבית בנק ישראל, בעוד שנה צפויה לעמוד, לפי שוק התלבור, על 4.4%, ולפי ממוצע תחזיות החזאים – על 4.2%; מכל מקום מדובר בעלייה של תחזית הריבית לעומת החודש הקודם. רוב החזאים צפו, כי בנק ישראל, יותיר את ריבית מאי, ללא שינוי.
◄ הפעילות הריאלית:
אינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על המשך עלייתה של הפעילות הכלכלית ועל ציפייה, כי העלייה תימשך גם ברביע השני. נתוני סקר החברות של בנק ישראל לרביע הראשון שהצטברו עד כה מראים שברביע הראשון נמשך הגידול של פעילות החברות במרבית ענפי המשק. לפי הסקר, צופות החברות בכל הענפים, כי גידול הפעילות יימשך גם ברביע השני של השנה.
נתונים חודשיים מצביעים על המשך הגידול של הייצור התעשייתי ושל הפדיון בענף המסחר והשירותים. המדד המשולב לחודש מארס עלה בשיעור גבוה של 0.5%, המשך לעליות גבוהות בחודשים הקודמים.
בתחום סחר החוץ, נמשך ברביע הראשון הגידול המהיר של ייצוא וייבוא הסחורות. ניתוח הנתונים השונים על הפעילות הריאלית מצביע על כך שגידולה של הפעילות ברביע הראשון, הובל על ידי הייצוא, וזאת למרות הייסוף המתמשך של השקל. לעומת זאת מצביע מדד מנהלי הרכש על ירידה בביקושים המקומיים זה החודש השני ברציפות.
כמו כן, עלתה ההסתברות להאטה בביקושים המקומיים המחושבת בחטיבת המחקר על פי מדד החיפושים ב”גוגל (Google)”, והיא עומדת כעת בקרבת רמת הסף של 50%.
◄ שוק העבודה והשכר:
מספר התובעים דמי אבטלה, ירד ברציפות בחודשים ינואר עד מארס, ורמתו הממוצעת נמוכה יותר מאשר במחצית השנייה של שנת 2010. על פי סקר כוח האדם לרביע הרביעי של 2010 עלה מספר המועסקים לאורך השנה במרבית ענפי המשק. שיעור האבטלה עמד ברביע הרביעי של 2010 על 6.6%, ושיעורה בינואר, עמד, לפי נתוני המגמה, על 6.1%. השכר הנומינלי והריאלי עלו בחודשים נובמבר-ינואר לעומת אוגוסט-אוקטובר ב-1.9% ו-0.5%, בהתאמה (שיעורי שינוי, נתונים מנוכי עונתיות).
תקבולי מס הבריאות לחודש פברואר 2011, המשמשים אינדיקציה להיקף סך תשלומי השכר ששולמו בחודש זה, גבוהים נומינלית ב-8.6% מאשר בפברואר אשתקד.
◄ הערכות חטיבת המחקר:
הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, שעודכנה החודש, היא כי האינפלציה במהלך 2011 תהיה מעל הגבול העליון של היעד ותגיע לגבולו העליון של טווח היעד לקראת אמצע 2012, תוך העלאה הדרגתית של הריבית עד לכ-4.4% בעוד שנה.
כזכור, החודש עדכנה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה של התוצר לשנת 2011 לרמה של 4.5% (לעומת 3.8% בתחזית המקורית) ושיעור האבטלה צפוי לעמוד בממוצע על 6.1%.
כמו כן, פרסמה חטיבת המחקר את התחזית לשנת 2012, שעומדת על צמיחה של 4% ושיעור האבטלה צפוי לעמוד בממוצע על 5.9%. הגורמים העיקריים שיש בהם כדי לשנות את התחזית לפעילות הריאלית והאינפלציה בישראל, הם; ההתרחשויות בכלכלה העולמית – ובכללן העלייה של מחירי הסחורות והנפט, ההתפתחויות בשוק הדיור, סיכונים גיאו-פוליטיים והתגברות אפשרית של לחצי שכר במגזר הציבורי.
מצד שני, האצה בגידול הסחר העולמי עשויה לתרום לעליה בהיקפי הייצוא וייסוף השקל בתקופה האחרונה עשוי לסייע בהחזרת האינפלציה לתחום היעד מוקדם יותר, מה שעשוי למתן את קצב העלאות הריבית.
◄ נתוני תקציב הממשלה:
הוצאות הממשלה בינואר–מארס היו נמוכות ב-6.8% מהתוואי העונתי התואם ביצוע מלא של התקציב. בחודשים ינואר–מארס, היה לממשלה עודף של 2 מיליארדי ש”ח בתקציב הכולל, גבוה בכ-4.5 מיליארדים מהתוואי העונתי המתיישב עם תקרת הגירעון בתקציב. ההכנסות ממסים בחודשים ינואר–מארס, בניכוי השפעת תיקוני חקיקה והכנסות חד-פעמיות, היו גבוהות בשיעור ריאלי של 9.1% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, ובתוך כך היו המסים הישירים והעקיפים גבוהים ריאלית ב-11.6% וב-7.6%, בהתאמה, מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
◄ שוק המט”ח:
מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/3/2011, ועד 20/4/2011 יוסף השקל לעומת הדולר ב-3.7%, ולעומת האירו – בכ-1.9%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-2.5%. למרות העלאת הריבית בישראל, דמתה התחזקותו של השקל לזו של מטבעות משקים מהירי צמיחה אחרים בעולם, זאת תוך המשך התערבות בנק ישראל בשוק המט”ח.
◄ שוקי ההון והכספים:
מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/3/2011, ועד 20/4/2011 נרשמו עליות שערים ברוב מדדי המניות בת”א, זאת בניגוד למגמה הכללית במשקים המפותחים, ובדומה להתפתחות במספר שווקים מתעוררים. מדד ת”א 25 ומדד ת”א 100, עלו בכ-2.5% בכ-1.7%, בהתאמה, ומדד ת”א 25 הגיע לרמות שיא.
תשואותיהן של האג”ח הממשלתיות עלו במהלך התקופה הנסקרת, על רקע העלאת הריבית האחרונה, הציפיות להתגברות קצב העלאות הריבית ואי-הוודאות הגיאו-פוליטית. תשואות המק”ם עלו בסיכום התקופה לכל אורך העקום בכ-20 נ”ב. הירידה של פעילות הזרים בשוק המק”ם נבלמה, והחודש ניכרת כניסה מחודשת של המשקיעים הזרים לאפיק זה.
התשואות על האג”ח השקליות עלו בעיקר בטווח הקצר בכ-20 נ”ב, בעוד שתשואות האג”ח הממשלתיות הצמודות למדד עלו עלייה חדה, בכ-10 עד 50 נ”ב, תוך השתטחות העקום, התפתחות המבטאת ירידה חדה של ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון. המרווח בין האג”ח הלא-צמודות ל-10 שנים של ממשלת ישראל לאלה של ממשלת ארה”ב נשאר ללא שינוי במהלך התקופה הנסקרת, 186 נ”ב. האפיק הקונצרני אופיין בהתחדשות הגידול של קצב ההנפקות ביחס לחודשים מארס ופברואר.
במדדי התל-בונד הצמודים, נרשמו ירידות שערים בולטות של כ-1.5%, על רקע העלאת הריבית בחודש מארס, ואילו התל בונד השקלי כמעט לא השתנה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווחי ה-CDS, המשיכה לרדת גם החודש והגיעה לרמה של 142 נ”ב, לעומת 153 נ”ב בחודש הקודם.
◄ כמות הכסף:
ב-12 החודשים שהסתיימו במארס עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) בשיעור של 5.2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.6%.
◄ ההתפתחויות בשוק האשראי לדיור:
יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר 2011 התרחבה ב-12.8%.
48% מההלוואות לדיור שניתנו במארס היו לא צמודות בריבית משתנה, ובסך הכול כ-80% מההלוואות ניתנו בריבית משתנה (צמודות ולא צמודות) – בדומה לשיעורן בחודשים הקודמים. היקף המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה, כ-50 מיליארדי ש”ח. שיעורי הריבית על המשכנתאות, הוסיפו ועלו גם החודש בכל האפיקים – בין היתר, על רקע ההעלאות האחרונות של ריבית בנק ישראל.
◄ שוק הדיור:
בשוק הדירות נמשכו עליות המחירים. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים ינואר-פברואר בקצב חודשי של 1.7%, המשך לעלייה של 0.8% בחודשים דצמבר–ינואר. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וב-12 החודשים האחרונים הוא הגיע ל-16.1%.
לעומת מחירי הדירות שנמדדים בסקר, מדד מחירי הדיור, המתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים ונכלל במדד המחירים לצרכן, עלה בחודש מארס ב-0.6%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-6.4% – בדומה לעלייה, בהסתכלות זו, בחודש הקודם.
◄ המשק העולמי:
התאוששות הכלכלה העולמית נמשכה גם במהלך החודש האחרון. זו מתבססת בעיקר על הצמיחה החזקה במשקי המזרח, על השיפור הניכר במשקי הליבה של אירופה ועל המשך הגידול של התעסוקה והצריכה הפרטית בארה”ב. התרחבות הפעילות הכלכלית בעולם באה לידי ביטוי גם בהמשך העלייה של ייצוא הסחורות בעולם ברביע הראשון ובעלייה רצופה של מדדי הייצור התעשייתי בארה”ב, בגוש האירו, ביפן ובמדינות נוספות. נוסף על אלה נמשך המעבר מביקושים ממשלתיים לביקושים פרטיים, ופחת
החשש, כי הפסקת ההרחבה הפיסקלית, שננקטה בשל המשבר, תביא להתכווצות מחודשת של המשק העולמי. כנגד זאת, הסיכונים המרכזיים לכלכלה העולמית הם המשך העלייה של מחירי הסחורות, אי היציבות הנמשכת במזרח התיכון, אי-הוודאות לגבי ההשלכות הכלכליות של רעידת האדמה הקשה ביפן, משבר החוב בכמה ממדינות אירופה, שהתגבר החודש, ותשומת לב מוגברת לרמת החוב והגרעון של ארה”ב על ידי אחת מחברות הדירוג.
החודש השאירה קרן המטבע את תחזיות הצמיחה ללא שינוי אך הדגישה את הסיכון כלפי מטה לתחזיות אלה. על רקע עליות המחירים והאינפלציה המתגברת המשיכו בנקים מרכזיים בשווקים המתעוררים ובפריפריה להגיב בצעדי ריסון מוניטריים, ולמגמה זו הצטרף החודש גם ה-ECB.
◄ הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי 2011 ללא שינוי ברמה של 3% עקבית עם התהליך של החזרת הריבית לסביבת ריבית “נורמאלית” שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך הצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. קצב עליית הריבית, אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
• בציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים כפי שנמדדות בשוק ההון נרשמה ירידה אשר חלקה מוסברת בהעלאת הריבית בחודש הקודם. יחד עם זאת, ציפיות אלה העומדות על 3.1%, שיעור דומה לממוצע תחזיות החזאים אשר שמרו על יציבות החודש, עדיין נמצאות מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. גם בציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים משנה, נרשמה ירידה בחודש האחרון ורובן נמצאות כעת בתוך יעד האינפלציה.
• הייסוף שנרשם בשקל בתקופה האחרונה והעלאות הריבית האחרונות צפויים למתן את האינפלציה בחודשים הקרובים.
• אינדיקטורים לפעילות הכלכלית שנוספו החודש תומכים בהערכה שברביע הראשון של 2011 נמשך הגידול המהיר בפעילות ובביקושים.
בחודש האחרון, עדכנה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה לשנת 2011 ל-4.5% לעומת 3.8% בתחזית הקודמת. בעולם נמשכת ההתאוששות הכלכלית. עם זאת, ישנם עדיין מספר סיכונים המגבירים את רמת האי ודאות ביחס להמשך הצמיחה העולמית.
• מחירי הדירות המשיכו לעלות גם החודש וב-12 החודשים האחרונים עלו ב16.1%. יתרת האשראי לדיור עלתה ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר 2011 ב-12.8%. כ-80% מההלוואות לדיור שניתנו בחודש מארס, היו בריבית משתנה. על רקע המשך ההתפתחויות הללו בוחן בנק ישראל הפעלת צעדים נוספים בתחום האשראי לדיור כבר בזמן הקרוב.
• ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים עדיין נמצאות ברמות נמוכות. אולם, לאחרונה העלה ה-ECB את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז. בנוסף, על רקע האצת האינפלציה במשקים המתפתחים, מספר רב יחסית של בנקים מרכזיים ממשיכים בהעלאות ריבית ונוקטים בצעדי ריסון נוספים.
פער הריביות בין המשקים שצומחים מהר יחסית, וביניהם ישראל, למשקים המפותחים מהווה אתגר משמעותי לקובעי המדיניות במדינות הצומחות מהר יחסית; אלה נדרשים לאזן בין הלחצים המקומיים להעלאת הריבית, לבין ההשפעה של העלאה כזו לייסוף שער החליפין והשפעתו על הייצוא ולכן על הפעילות במשק.
בנק ישראל, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל, ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מאי 2011, יפורסמו ב-9/5/2011. החלטת הריבית לחודש יוני 2011, תתפרסם ביום שני ב-23/5/2011, בשעה 17.30.
Add Comment