תגליות הגז הטבעי, והשלכותיהן על החשבון השוטף ועל שער החליפין הריאלי בקטע נוסף מתוך דו”ח בנק ישראל שיפורסם ב- 30 למרץ 2011; רק במקרה שיתפתח ענף של יצוא גז טבעי, ויתגלו מאגרי גז נוספים, ההשפעה על שער החליפין הריאלי עלולה לפגוע במגזר הסחיר, תופעה הידועה כ”מחלה ההולנדית”
בנק ישראל: האם המשק הישראלי, ידבק ב”מחלה ההולנדית”?
בשנים האחרונות ’גז טבעי מקומי’, מחליף דלק מיובא, בהיקף של 1 עד 2 מיליארדי דולרים לשנה. מאגרי הגז, שהתגלו בשנתיים האחרונות, צפויים להכפיל את היקף התחלופה לאחר 2015 – כך עולה בין היתר מתוך דו”ח בנק ישראל שיפורסם ב- 30 למרץ 2011, בעניין תגליות הגז הטבעי, והשלכותיהן על החשבון השוטף ועל שער החליפין הריאלי.
ל’מדינת ישראל’ לא היו עד שנות ה-2000, מקורות אנרגיה מקומיים בהיקף נרחב. להוציא תקופה קצרה בשנות ה-70, אז הופקו כמויות משמעותיות של דלק גולמי משדות הנפט בסיני, כמעט כל חומרי האנרגיה הדרושים למשק, יובאו. הדבר היווה נטל לאומי כבד, במיוחד בשנים שבהן מחירי האנרגיה היו גבוהים.
מצב זה השתנה בעשור הקודם. משנת 2004, מופק גז טבעי מקומי ממאגר “ים תטיס” שמול חופי אשקלון, ומשמש לייצור חשמל. בשנתיים האחרונות התגלו בעומק הים מול החופים הצפוניים של ישראל שני מאגרי גז טבעי בהיקף גדול; “תמר” ו-“לווייתן”. תגליות אלו משנות לחלוטין את תמונת המצב ב’משק האנרגיה’, שכן הן מאפשרות אספקה מקומית של גז טבעי בהתאם לצרכי המשק לטווח ארוך מאוד, ואולי אף יצוא.
הגז הטבעי, המקומי אפשר למשק בשנים האחרונות להפחית את יבוא חומרי האנרגיה, ותהליך זה צפוי להתגבר בעתיד. התפתחויות אלו יביאו לגידול העודף בחשבון השוטף ולייסוף בשער החליפין הריאלי, ובכך הן עלולות לגרום לפגיעה ביצוא של שאר הענפים, מצב הידוע כ”מחלה ההולנדית”.
בבדיקה שנערכה בבנק ישראל, נאמדו כמותית ההשפעות האפשריות של גילוי הגז הטבעי על המשק, ונבדקה האפשרות שבמשק תתפתח ה”מחלה” האמורה.
כדי לבחון ישירות את ההשפעה הנוכחית והעתידית של הפקת הגז המקומי על שער החליפין, נבחנה ההשפעה של עלייה ביצוא חומרי גלם, ובפרט ביצוא גז טבעי, על שער החליפין הריאלי במספר מדינות המייצאות גז טבעי. התוצאות מצביעות על השפעה מובהקת של עלייה ביצוא של גז טבעי על שער החליפין הריאלי.
אשר למשמעות הכמותית במקרה של המשק הישראלי, שימוש באומדנים שהתקבלו מלמד שיצוא של גז בערך של מיליארד דולרים בשנה, המביא לעלייה של 1.5 אחוזים בסך היצוא – יביא לייסוף של כ-0.8 אחוז בשער החליפין הריאלי.
באיור, ניתן לראות את העלייה בשיעור החשמל המיוצר באמצעות גז בשנים האחרונות, ואת השפעתו המצטברת על ייסוף הריאלי של המטבע המקומי, כפי שהיא נגזרת מאמידת הרגרסיות ואשר הסתכמה עד 2010 ב-2 אחוזים.
המסקנה, העולה מהבדיקה היא שבמקרה של ישראל, לשימוש בגז טבעי לצרכים מקומיים בלבד תהיה השפעה קטנה-יחסית על שער החליפין הריאלי. לפי ההערכה הנוכחית, לכל היותר הגז הטבעי יחליף יבוא בערך של כ-3 מיליארדי דולרים, נוסף על התחלופה עד היום.
כיוון שההחלפה של יבוא, כבר התממשה בחלקה, וההשפעה העתידית גם היא מגולמת בציפיות השווקים, הרי שרוב ההשפעה על שער החליפין של המאגרים שהתגלו עד כה כבר התממשה, מה שתרם מן הסתם ל’ייסוף הריאלי’ בשנתיים האחרונות.
ואולם אם מאגר “לווייתן” ישמש ליצוא, ההשפעות יכולות להיות גדולות יותר. בגלל אי-הוודאות לגבי היקף היצוא העתידי, לא ניתן כיום לכמת את ההשפעה של תרחיש כזה על שער החליפין. במידה ויתגלו מאגרי גז טבעי גדולים נוספים, סביר להניח שישראל תהפוך ליצואנית של גז טבעי.
גורם שעשוי לאזן את ההשפעה של “המחלה ההולנדית” הוא הקמה של ’קרן עושר לאומי’ (Sovereign Wealth Fund) למטרת חיסכון פיסקלי, שתשקיע את ההכנסות מ’יצוא הגז’ בחו”ל. הדבר עשוי לסייע גם בחלוקה הבין-דורית של הרווח ממשאב טבע זה.
גרף של בנק ישראל שיעור יצור החשמל המיוצר הגז הטבעי והשפעתו על שער החליפין
◄ מהי “המחלה ההולנדית”
המחלה ההולנדית היא מונח כלכלי, המתאר קשר לכאורה בין גילוי וניצול של אוצרות טבע במדינה מסוימת בהיקף משמעותי לכלכלתה, לבין ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה מסוימים על רקע הגידול החד בהכנסות ממטבע חוץ והתחזקות המטבע המקומי, המביאים לירידה בכושר התחרות של אותם ענפים.
המונח נטבע לראשונה ב-1977 על ידי ה’אקונומיסט’, אשר תיאר את הירידה במגזר הייצור בהולנד לאחר תגליות של שדות גז משמעותיים במדינה בשנת 1959. על פי התיאוריה, ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לקופת המדינה בשנות השישים של המאה העשרים הביאו תוך שנים ספורות להתחזקות הגילדן ההולנדי, לירידה בכושר התחרות של התעשייה המקומית, לירידה ביצוא ולגידול באבטלה.
למרות שהמונח כפשוטו מתייחס לגילוי משאבי טבע, הרי שתופעות דומות של ייסוף המטבע המקומי ופגיעה בענפי תעשייה עשויות להתרחש גם על רקע שונה, למשל על רקע זרימת הון משמעותית למדינה מסוימת, ללא קשר לגילוי משאבי טבע, או במקרים בהם מחירו של משאב טבע דומיננטי בכלכלת אותה מדינה מתייקר מאוד.
המונח עלה לכותרות בישראל על רקע התחזקות השקל בשנים 2009-2010, וגילוי של מרבצי גז טבעי בשטחי הים התיכון, כאשר כלכלנים הזהירו כי תסמונת המחלה ההולנדית עלולה לפקוד גם את ישראל. הביאור, מתוך ויקיפדיה.
Add Comment