ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, מטיב כלכלית עם תושבי ישראל

ראש הממשלה נתניהו, ושר האוצר דר’ יובל שטייניץ, הציגו הערב חבילת צעדים להקלה על הציבור בעקבות עליית המחירים במשק. היקף ההקלות לציבור יעמוד על 1.1 מיליארד ₪ לשנה, כלומר; 2.2 מיליארד לשנים 2011-2012 ◄ נגיד בנק ישראל, ואוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, מברכים על הצעדים הכלכליים ◄ נאום ראש הממשלה נתניהו

ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, מטיב כלכלית עם תושבי ישראל

בנק ישראל, הגיב הערב (חמישי) לצעדים הכלכליים עליהם הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר. נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, אמר, כי הוא מברך על כך שהצעדים הכלכליים עליהם, הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר, שומרים על מסגרת התקציב ולא מגדילים את הגירעון.

הנגיד, הוסיף, כי; “ישנה חשיבות גדולה בעת הזו במיוחד לשמירה על משמעת תקציבית, לנוכח אי הוודאות שהתגברה באחרונה כתוצאה מהמצב הגיאופוליטי במזרח התיכון”.

לדברי הנגיד; “על מדינת ישראל לשמור על רמת האמון הגבוהה שאזרחי ישראל והשווקים הבינלאומיים נותנים בה”.

◄ איגוד לשכות המסחר: מברך על הצעדים עליהם הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר

גם עו”ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב לחבילת הצעדים שהציגו רוה”מ ושר האוצר; “יש לברך על הצעדים עליהם הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר, להם מוענק האשראי המלא בגיבוש צעדים אלה. יש לקוות כי בעתיד הם ידעו להמשיך ולנקוט בקו התבונה המשלב בין הבנת הכלכלה לטובת הציבור הרחב לבין עצמאות בניהול כלכלה נכונה.

צעדים אלה לא יחלישו את הכלכלה אלא להיפך הם יחזקו את הכלכלה ואת החברה. יש להעריך במיוחד את ההחלטה להעלות את שכר המינימום, בנקודת זמן מסוימת, כולנו בחברה הישראלית חייבים להירתם למשימה של צמצום פערים חברתיים.

יחד עם זאת, ההצעה לעכב את המשך הרפורמה במס החברות והרפורמה במס על היחידים היא משגה. רק לאחרונה הוחלט להפחית את מס החברות למפעלי תעשייה מייצאים לרמה של 12%.

נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר מברך על הצעדים הכלכליים

אם יוחלט לעכב את המשך הרפורמה במס החברות משמעות הדבר – הרחבת הפער בין מפעלי תעשייה מייצאים לכלל המגזר העסקי – דבר שיהווה נסיגה חמורה במדיניות הצמיחה.

חייבים להפחית את מס החברות באופן שווה. אסור לקבל בנושא זה, החלטה מראש ויש לאפשר לתנופת הצמיחה של המשק להגדיל את הכנסות המדינה”. סיכם לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. 　

“אנחנו במציאות מאוד לא יציבה. התברר לנו שכפי שאני אומר, ממרוקו ועד פקיסטן, כי ישראל, היא מדינה יציבה, אולי המדינה היציבה ביותר. היא יציבה לא רק מבחינת המבנה הפנימי שלה, לא רק מבחינת המבנה המדיני שלה – היא יציבה גם מבחינה כלכלית. נשמור על היציבות, נקל על האזרחים, נעשה זאת, מעל הכול באחריות – כך אמר הערב (חמישי) ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, בפתח מסיבת העיתונאים המיוחדת עם שר האוצר דר’ יובל שטייניץ, בנושא; ה’הטבות הכלכליות’.

◄ שר האוצר, שטייניץ; “ממשלת ישראל, פועלת בשנתיים האחרונות לחיזוקן של השכבות החלשות ומעמד הביניים

בהודעה משותפת של משרד ראש הממשלה, ומשרד האוצר בעקבות גל ההתייקרויות במשק, נקבע תינתן חבילת הקלות לציבור בהיקף של 1.1 מיליארד ₪ לשנה. היקף ההקלות לציבורת יעמוד על 1.1 מיליארד ₪ לשנה, כלומר; 2.2 מיליארד לשנים 2011-2012.

ראש הממשלה, נתניהו, הדגיש, כי חבילת הצעדים, גובשה תוך שמירה על מדיניות כלכלית אחראית ושמירה על המסגרת התקציבית, והיא כוללת;

▼ הפחתה בתעריפי התחבורה הציבורית בהיקף של 300 מליון ₪ בשנה;

• הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית בפריפריה ב- 10%
• הוזלת תעריפי “חופשי-חודשי” בכל רחבי הארץ ב-10%
• הגדלת הסובסידיה לנסיעה בין פריפריה למרכזי הערים
• שיפור השירות והגדלת תדירות הקווים

▼ הפחתת תשלום חשבון המים לצריכה ממוצעת;

• הגדלת כמות המים בתעריף הנמוך לכלל האוכלוסייה, במטרה להפחית את חשבון המים לצריכה ממוצעת
• הכפלת מכסת המים המוזלת לבעלי מוגבלויות
• העלאת המחיר לצריכה חריגה

▼ העלאת שכר מינימום אמיתי;

הממשלה, תומכת בהסכם בין המעסיקים להסתדרות על העלאת שכר המינימום במגזר הפרטי ומעוניינת להחיל את העלאת שכר המינימום על כלל העובדים במשק. במגזר הציבורי תונהג העלאת שכר המינימום לעובדים ששכרם האמיתי נמוך. ראש הממשלה ושר האוצר קוראים להסתדרות להיכנס למשא ומתן על מנת שניתן יהיה ליישם העלאה זו בהקדם.

▼ הורדת תעריפי הדלק בהיקף של 760 מליון ₪ בשנה;

• ביטול העלאת המס האחרונה על הבנזין – 23 אגורות לליטר.
• בחינת מרכיב השיווק במחיר הדלק

מתוך אחריות כלכלית ומתוך כוונה לשמור על מסגרת התקציב כפי שאושרה בממשלה ובכנסת, הוחלט לממן את חבילת ההקלות באמצעות: דחיית הפחתת מס ההכנסה לשני העשירונים העליונים ב- 2012 ודחיית הפחתת מס החברות בהתאם לצורך. וכן, הפחתה רוחבית בתקציבי המשרדים ב-2%.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר: “עולה השאלה מה אנחנו עושים לגבי המצוקות שמתעוררות לאור עליית מחירי הגלם. הדבר הראשון שנעשה זה להכיר בכך שאין לנו שליטה על מחיר חומרי הגלם בעולם. יש מצוקות אמיתיות ואנחנו רוצים לטפל בהן בצורה אחראית. הצעדים שגיבשנו נועדו לעזור למי שאין לו ולא למי שיש לו. יש פה חבילת צעדים הולמת ואחראית שנותנת גם פתרונות חברתיים בצורה שקולה ומבלי לפרוץ את מסגרת התקציב.”

שר האוצר, דר’ יובל שטייניץ; “ממשלת ישראל, פועלת בשנתיים האחרונות לחיזוקן של השכבות החלשות ומעמד הביניים. החלטנו היום לנקוט במספר פעולות נוספות בכדי להקל על הציבור, בעקבות עליית המחירים בעולם. זאת מבלי לפגוע במסגרות התקציביות, כדי שצמיחת המשק ויציבותו יימשכו”.

בזכות המדיניות הכלכלית האחראית שהנהיגה הממשלה בראשות נתניהו, הצמיחה בישראל היא מהגבוהות בארצות המערב ושיעורי האבטלה נמוכים.

חבילה זו, מתווספת לצעדים בהיקף של מיליארדי שקלים, שהובילה ממשלת נתניהו לשיפור חיי האזרחים, כגון;

• תוספת של 1.5 מיליארד ש”ח להשכלה גבוהה לתקציב הדו-שנתי.
• לראשונה מס הכנסה שלילי בפריסה ארצית בעלות של 700 מיליון ₪ לשנה.
• תוספת של 350 מיליוני שקלים לשנה לסבסוד מעונות יום לאמהות עובדות.
• תוספת של מעל 400 מיליון ₪ לשנה למקבלי קצבת זקנה
• הגדלת קצבאות הילדים ב-500 מיליון ₪ לשנה
• הפחתת דמי הקישוריות בסלולר – חסכון כספי למרבית משקי הבית בישראל
• הפחתת מס הכנסה בהיקף של 800 מיליון ₪.
• בעקבות השינוי במיסוי ובקצבאות, העובדים, ייהנו מתוספת משמעותית בהכנסתם הפנויה בשנים 2011-2012. לדוגמא: ברמת שכר של 5000 ₪ – תוספת שנתית של 1609 ₪ ב- 2009 ו- 1637 ₪ בשנת 2012.
• הוזלה של כ- 10% במחירי החשמל בתעריף הביתי, ו כ- 16% בתעריף המסחרי.
• במקביל מוביל ראש הממשלה רפורמות אסטרטגיות שיובילו לעידוד הצמיחה, השקעה בחינוך, הורדת מחירי הדיור והגדלת ההיצע, פתיחת המדינה באמצעות תשתיות תחבורה חדישות ועוד.

◄ דברי ראש הממשלה נתניהו במסיבת עיתונאים בנושא ההטבות הכלכליות

“ב-2003 התחלתי את כהונתי כשר האוצר במשבר כלכלי עמוק. המשק שלנו היה בסכנה של קריסה, קריסה נוסח ארגנטינה שהייתה יכולה לגבות מאתנו מחיר כבד מאוד. כשמשק קורס במשך שנים ארוכות אנשים מאבדים את רכושם, את פרנסתם. קודם כל החלשים, וגם המעמד הבינוני, פשוט יכולים להימחק.

אנחנו נקטנו בשורה של פעולות. הצגתי את התוכנית. היו לה הרבה מבקרים, הרבה ספקנים, והתוכנית הזו הוכיחה את עצמה. פעלנו באחריות, בצורה מאוד מדודה ונחושה, והמשק ניצל. אני חייב להגיד שהוא גם הצליח הרבה מעבר למשוער. כלכלת ישראל נהייתה אחת הכלכלות המפותחות בעולם. התקבלנו גם למועדון הכלכלות המצליחות שנקרא ה-OECD, ואפילו היינו הראשונים בקצב הצמיחה בשנה הזו במועדון היוקרתי הזה.

המשבר השני פקד אותנו בסוף 2008 ובשנת 2009. בשנת 2009 נכנסתי לתפקיד כראש ממשלה. המשבר הזה הפעם היה משבר כלכלי עולמי. הוא קפד את כל המדינות. כמה מהכלכלות המפותחות כמו; יוון, ספרד ופורטוגל עמדו על סף פשיטת רגל. זה הקיף את העולם כולו.

הפעם נכנסתי כראש ממשלה ביחד עם ידידי ושותפי שר האוצר, יובל שטייניץ. אנחנו הבאנו תוכנית לבלימת הנפילה ולהתאוששות. גם כאן הייתה הרבה ביקורת, הרבה ספקנים והיום אני חושב שאפשר לומר בביטחון שהמשק הישראלי הוכיח את עצמו. הוא יצא מן המשבר הזה בצורה הטובה ביותר.

אבל עכשיו בשנת 2011, אנחנו עדים לסממני משבר שלישי. באופן פרדוקסאלי הוא חובר למשבר הקודם של הקריסה העולמית ב-2008 – הוא הוליד משבר נוסף, כי הכלכלות שמתאוששות, כלכלות הענק כמו סין והודו ואף ארה”ב דורשות הרבה מאוד אנרגיה. הן רוצות הרבה נפט.

כשהן שותות הרבה נפט המחיר לנפט עולה. הוא הכפיל את עצמו, ואז גם המחירים של כל הדברים שנגזרים מעליית מחירי הנפט גם הם עולים. למשל מחיר הדלק במשאבה. כל מה שאתה משנע עם דלק – סחורות, במיוחד המזון.

המחירים של כל הדברים האלה עולים ברחבי העולם. הם עולים בסין, בהודו, בארה”ב, באירופה, והם עולים גם אצלנו. זה משבר לא פשוט, לא קל. תוסיפו לו גם את רעידת האדמה המדינית שמזעזעת את השטח ממרוקו עד פקיסטן.

הדבר הזה מוסיף אי ודאות לאספקת הנפט. אי הוודאות הזו גם היא תורמת לעליית המחירים. אנחנו בתוך סממני משבר עולמי של ייקור חומרי הגלם, וכל מה שנגזר מזה, וזה מה שפוקד אותנו.

עכשיו השאלה היא איך להתמודד גם הפעם, הפעם השלישית בצורה אחראית ומבוקרת כדי לשמור על ההישגים של כלכלת ישראל. זה הדבר שמנחה אותי וגם את שר האוצר. קודם כל אחריות, יציבות, וגם סיוע בצורה מבוקרת, בצורה אחראית.

אני רוצה להראות לכם מה עשינו רק בשנה האחרונה. כדי לעזור בקשיים החברתיים, תוך כדי שני המשברים הללו, גם המשבר העולמי של 2008-2009 וגם סממני המשבר שאנו חיים בתוכו עכשיו.
הדבר הראשון שעשינו, חברתית, זה הדבר הזה. שיעורי האבטלה בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי: 10% באירופה, 9.6% בארה”ב, 6.6% בישראל. אני מדגיש את זה כי אם יש דבר חברתי אחד שעשינו זה לייצר למעלה מ-100,000 מקומות עבודה רק בשנה האחרונה.

אתם יודעים מה קורה לאדם כשהוא מאבד את עבודתו? מה קורה לו מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית, מבחינת יכולת הפרנסה, מבחינת הדימוי העצמי שלו, כיצד רואים אותו חבריו, בני משפחתו בעיקר, כיצד הוא רואה את עצמו. הדבר החברתי החשוב ביותר שעשינו זה להוריד את שיעורי האבטלה ולייצר למעלה מ-100,000 מקומות עבודה. אבל זה לא כל מה שעשינו. עשינו הרבה דברים אחרים.

הגדלנו את קצבאות הילדים ב-500 מיליון שקל. הבאנו טיפולי שיניים לילדים עד גיל 12, דבר שלא היה אף פעם – 130 מיליון שקל. הגדלנו את הסבסוד לצהרונים ולמעונות יום כדי שנשים תוכלנה לעבוד – 320 מיליון שקל. נתנו תוספת הנחה במס לאמהות עובדות – 300 מיליון שקל. התחלנו פריסה ארצית של מס הכנסה שלילי – 700 מיליון שקל, דבר שמדברים עליו עשרות שנים. מי שנמצא מתחת למדרגת המס שיוכל, שיהיה לו תמריץ לעבוד ויקבל גמול על שכרו. כל זה עשינו. יש עוד.

הגדלנו את קצבאות הזקנה – 400 מיליון שקל. הפחתנו את מס ההכנסה למעמד הביניים – 800 מיליון שקל. הוספנו תוספת להשכלה הגבוהה – 550 מיליון שקל, ובנוסף עשינו שנה אקדמאית חינם לסטודנטים בפריפריה, אני מתכוון לחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי, בגליל ובנגב. הוספנו לכבישים ולרכבות, בגליל ובנגב. יש שם עבודה עצומה בסך 1.6 מיליארד. מחשבנו את בתי הספר בגליל ובנגב – 250 מיליון. זה בנוסף לשידורי טלוויזיה דיגיטאלית חינם, שעכשיו העברנו בממשלה, כדי שאנשים יפסיקו לשלם את דמי המונופול האדיר הזה. הם מוציאים סכום עתק על הזכות לצפות בכמה שידורים, ועכשיו יוכלו לשלם הרבה פחות.
הפחתנו את דמי הקישוריות בטלפון הסלולארי. הגדלנו את הפטור למס רכישה לדירה יחידה. כל אלה צעדים חברתיים.
אני בכוונה מזכיר את זה כי חשוב לדעת את העובדות.

תוך כדי היציאה מהמשבר הראשון ב-2009 ותוך כדי המשבר השני המסתמן, הנה המדיניות החברתית שהיא פועל יוצא של המדיניות הכלכלית הנכונה והאחראית שעשינו. הנה הדברים שעשינו.

ועכשיו השאלה היא, כמובן, מה אנחנו עושים אל מול המצוקות שנובעות מעליית חומרי הגלם היום, ויש כאן מצוקות ברורות. אנחנו לא מתעלמים מהם, אנחנו מודעים להם, אבל אנחנו רוצים לטפל בהם בצורה אחראית. הדבר הראשון שאנחנו נעשה הוא להכיר בכך שאין לנו שליטה אמיתית על מחירי הגלם בעולם, על מחיר חומרי הגלם.

אנחנו מדינה חשובה, יש לנו כלכלה חשובה, אבל אנחנו לא שולטים במחיר הנפט בעולם. אני יכול לגלות לכם סוד, גם מעצמות-על כמו ארה”ב או סין או יפן, שלוש הכלכלות הגדולות בעולם, גם להן אין שום שליטה, שום יכולת להשפיע באמת על מחירי הנפט בעולם.

כיוון שאנחנו לא שולטים בזה, וכיוון שיש אפשרות שבמצב הלא-יציב שתיארתי אותו כאן, שלא בהכרח עומד להסתיים בזמן הקרוב, ייתכן שהמחירים הללו של חומרי הגלם, כולל של הנפט, ימשיכו לעלות.

לכן הצעד הראשון שאנחנו עושים הוא לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. זה דבר נכון, זה דבר שהוא ישים לא לרגע אחד, הוא נכון לאורך זמן, ועל כן אנחנו מכריזים כאן שאנחנו הולכים להפחית את תעריפי התחבורה הציבורית בעשרה אחוז. תבדקו אחורה מתי פעם אחרונה שהפחתנו את תעריפי התחבורה הציבורית, אני עוד לא מצאתי את זה, זה בוודאי לא בעבר הקרוב. הכוונה כאן היא גם לסייע, כמובן הדבר כולל אוטובוסים ורכבות וחופשי-חודשי, זה כולל גם טיפול מיוחד בהגדלת וטיב השירות.

הדבר השני שאנחנו עושים זה הפחתת התשלום על המים לצריכה ממוצעת. אנחנו קובעים עיקרון פשוט. מי שמוציא הרבה יותר לנפש, נניח מוציא בפזרנות או בהוצאה גדולה יותר, הוא בוחר לעשות זאת. משפחה בוחרת להוציא יותר, להשקות את הגינה, בריכות, מותרות. אלה ישלמו באופן משמעותי יותר כדי שאלה שמשתמשים ביותר חסכנות יוכלו לשלם פחות. זה הדבר השני שאנחנו עושים בתחום המים, אנחנו מוסיפים לזה גם מכסה מיוחדת, מגדילים מכסה מיוחדת לנכים ולאנשים עם מוגבלויות משום שהם צורכים יותר מים, ואנחנו הולכים, אני חושב, לקראתם, באופן חשוב. שוב, זה הפחתת התשלום על המים לצריכה הממוצעת.

הדבר השלישי הוא העלאת שכר המינימום. אנחנו תומכים בזה, אנחנו מוכנים להנהיג את זה מיד בסקטור הציבורי, במקביל להבנה החשובה שמסתמנת בין התעשיינים, בין המעסיקים להסתדרות לגבי הסקטור הפרטי. עכשיו, אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא מענה מאוד-מאוד חשוב להרבה מן הבעיות שאנחנו שומעים עליהן.

יש בעיות של לממן את העלייה במחיר הלחם או מחיר הביצים או מחיר המים – כל המשפחות שמתקשות בדבר הזה הן משפחות עם הכנסות נמוכות, ומי שמקבל תוספת להכנסת מינימום, לשכר מינימום, אנחנו מדברים על תוספת משמעותית של 450 שקל בשתי פעימות, 250 ואח”כ 200. תוספת של 450 שקל לשכר מינימום של 3,850 שעולה ל-4,300 זה דבר משמעותי. זה מענה הולם ונכון לאלה מאזרחי ישראל שמתקשים בתשלום, למשל על מצרכי יסוד. אנחנו גם מוכנים, בשכר הציבורי, להגדיל את הטווח של הפעלת שכר המינימום עד 5,000 שקל.

ועכשיו אני רוצה להסביר דבר שאולי לא ברור. אנחנו מדברים על שכר מינימום אמיתי. אנחנו רוצים לקבוע עיקרון פשוט, שמי שאין לו – נעזור לו. לא נעזור למי שיש לו, נעזור למי שאין לו.

אנחנו חושבים שצריך לתת את התוספות לשכר מינימום למי שמקבל באמת שכר מינימום. שכר מינימום אמיתי. לא לתת למי שיש לו, אנחנו רוצים לתת למי שאין לו. ואם ניתן למי שיש לו, יהיה לנו הרבה פחות לתת למי שבאמת אין לו.

ובכן, אני מאוד מקווה, ואני גם קורא לעופר עיני, להידבר איתנו ולהסכים איתנו בהקדם האפשרי, כדי שנוכל ליישם את העיקרון הזה של תוספת לשכר מינימום אמיתי בהקדם האפשרי. אנחנו מוכנים לצאת לדרך מיד.

הדבר האחרון הוא ביטול העלאת המס האחרונה על הבנזין. אנחנו מורידים את הסכום – הסכום המלא הוא לא 20 אגורות, הוא 23 אגורות, יש בזה גם מע”מ – אנחנו מורידים את הסכום הזה. אני חושב שהדבר הזה משקף את סך הכל, זה לא פותר את הבעיה של מחירי הבנזין – אמרתי שאנחנו רוצים לקדם את זה גם באמצעות התחבורה הציבורית. אבל אני חושב שיש פה חבילה הולמת, רצינית, אחראית, של 10 אחוז הפחתה במחירי התחבורה הציבורית, של הפחתת התשלום על המים לצריכה ממוצעת, העלאת שכר מינימום אמיתי וביטול העלאת המס האחרונה על הבנזין.

אני חושב שזו מדיניות כלכלית אחראית. היא ממשיכה את מה שעשינו. כלכלה אחראית, יציבה, שנותנת גם פתרונות חברתיים בצורה שקולה, בצורה אחראית. האחריות מתבטאת קודם כל בעיקרון אחד – אנחנו לא פורצים את התקציב. שר האוצר יובל שטייניץ ואנוכי, אנחנו לא ניתן, וגם אתם לא תרצו, שמדינת ישראל תהיה כמו כמה מדינות באירופה.

אני שוחחתי ארוכות עם חברי, ראש ממשלת יוון ג’ורג’ פאפאנדראו, ואני יודע איזה מצב קשה הוא ירש ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. לא למצב של יוון ולא למצב של מדינות אחרות באירופה, ולא מדינות אחרות מחוץ לאירופה. אנחנו צריכים לשמור על מסגרת התקציב. שר האוצר, יסביר כיצד אנחנו עושים זאת. אנחנו צריכים לעשות זאת גם כדי לשמור על הכלכלה שלנו, ואני אומר לכם, ידידיי, גם כדי לשמור על הביטחון שלנו.

אנחנו במציאות מאוד לא יציבה. התברר לנו, שכפי שאני אומר, ממרוקו ועד פקיסטן, ישראל היא מדינה יציבה, אולי המדינה היציבה ביותר. היא יציבה לא רק מבחינת המבנה הפנימי שלה, לא רק מבחינת המבנה המדיני שלה – היא יציבה גם מבחינה כלכלית. נשמור על היציבות, נקל על האזרחים, נעשה זאת, מעל הכול באחריות”. דברי ראש הממשלה, הערב, במסיבת עיתונאים בנושא ההטבות הכלכליות.