המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ’ אקשטיין, במושב: “צמצום פערים כלכליים-חברתיים כמרכיב בחוסן הלאומי” בכנס הרצליה; “יש לנקוט בצעדים שיקדמו את רמת המיומנות של אוכלוסיות חלשות. מערכת החינוך צריכה להתמקד בהקניית מיומנויות בתחומים כגון אוריינות לשונית וכתיבה מדעית וטכנולוגית, שימושי מחשב, יזמות עסקית, שווקים פיננסים, כלכלה וחשבונאות, וכו’. 
המשנה לנגיד בנק ישראל, כנס הרצליה: הורדת מס, תפגע באמינות המדיניות הפיסקאלית
המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ’ צבי אקשטיין, הציג היום (רביעי) את עיקרי נייר המדיניות של צוות חשיבה בראשותו שהוגש לכנס הרצליה האחד-עשר. הנייר מציג את צמצום הפערים הכלכליים, השתלבות חברתית וקידום אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך כיעד אסטרטגי למדינת ישראל.
בפתח דבריו, הדגיש, אקשטיין, כי; “הטיפול בנושאי הפערים דורש טיפול עיקבי, רב ממדי, רצוף וארוך טווח. תנאי הכרחי לכך הוא יציבות המשק שנתמכת באמינות תקציבית אשר הושגה בישראל בשנים האחרונות.
הכותרות היום, הדורשות תגובת מדיניות פופוליסטית של הורדת מס, כתגובה לעליית מחירים והקדמת עלית שכר המינימום במספר חודשים, עשויות לפגוע באמינות המדיניות הפיסקאלית, ולכן יש לדחות שינויים אלו, מה גם שצעדים אלו מסיטים את תשומת הלב מטיפול אמיתי ועיקבי בבעיות הפערים הכלכליים חברתיים”.
אקשטיין, הדגיש, כי; “הכותרות בעיתונות הן במידה רבה תוצאה של כך שהממשלה לא משקיעה מספיק בטיפול ארוך טווח בנושא זה”.
המשנה לנגיד, ציין שהבעיה העיקרית שמולה ניצבת המדיניות בתחום זה, הנה הגידול בפערים בתעסוקה, בהכנסה ובהון האנושי, אשר מביא להתרופפות החוסן החברתי ולפגיעה בצמיחה הכלכלית. המדיניות צריכה להתמקד בהגדלת התעסוקה וההכנסה מעבודה על ידי הגדלת ההון האנושי של אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
“לשם כך”, אומר המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ’ אקשטיין, כי; “יש לנקוט בצעדים שיקדמו את רמת המיומנות של אוכלוסיות חלשות. מערכת החינוך צריכה להתמקד בהקניית מיומנויות בתחומים, כגון; אוריינות לשונית וכתיבה מדעית וטכנולוגית, שימושי מחשב, יזמות עסקית, שווקים פיננסים, כלכלה וחשבונאות, וכו’.
יש ליצור תשתית לשילוב תלמידים במערכת התעסוקה (תעשיה, מסחר, שירותים וציבורי), למשל על ידי יצירת מרכזי הכוון למסיימי תיכון”.
המשנה לנגיד, הזכיר את היעדים שהציבה הממשלה בתחום התעסוקה: הגדלת שיעור התעסוקה בגילאי העבודה מ-70% כיום ל-76% בשנת 2020, אשר תבוא לידי ביטוי בכל הסקטורים ובעיקר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים, מה שיביא לתוספת של 33,000 עובדים מדי שנה, מעבר לגידול הטבעי בכח העבודה, ולתוספת של 0.5-1% בצמיחת התוצר; וצמצום העוני, כך שהגידול בהכנסה של החמישון התחתון יהיה גדול ב-10% מהגידול בהכנסה החציונית עד שנת 2020, מה שיביא לתוספת ריאלית של 27% להכנסה המשפחתית ויוריד את תחולת העוני בנקודת אחוז.
פרופ’ אקשטיין, מנה את הכלים שיכולים לשמש להשגת היעדים: הקמת מרכזי הכוונה, הכשרה ותמרוץ לאוכלוסיות מיוחדות; הגברת האכיפה על חוקי העבודה, ובפרט על חוק שכר המינימום ועל העסקת עובדים זרים ללא היתר; מניעת אפליה והעדפה מתקנת לאוכלוסיות מיוחדות; הנגשת לימודים אקדמיים לחרדים וערבים; מעונות יום בסקטור הערבי; יצירת תשתית תחבורה ציבורית מסובסדת ומותאמת לתעסוקה; וההחלה הארצית של מס הכנסה שלילי.
ישום של תוכניות אלו עם אפשרות להרחבתם והעמקתם תאפשר למשק לעלות על תוואי של צמצום פערים וצמיחה כלכלית המתבססת על גידול בתעסוקה ובהכנסות של אוכלוסיות ממעמד סוציו-כלכלי נמוך”. סיכם המשנה לנגיד בנק ישראל, הפרופ’ צבי אקשטיין, את דבריו ב ’כנס הרצליה’.
