סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, במכון למחקרי ביטחון לאומי; הצפי במהלך 2010 היה לצמיחה של 4.5% ב-2010. התחזית הנוכחית ל-2011 עומדת על 3.8% ◄ הגענו היום למצב בו סך ההוצאה הציבורית דומה לממוצע מדינות ה-OECD, למרות נטל ההוצאה הביטחונית, שהוא גבוה בהרבה מהמקובל במדינות אירופה ◄ אני משוכנע שבתנאי שלום, המשק, יוכל לצמוח בשיעורים גבוהים יותר מאשר בתנאי סכסוך
נגיד בנק ישראל: ייתכן, כי בנק ישראל, יעדכן תחזית הצמיחה כלפי מעלה
נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר, נשא הערב (שני), דברים בכנס השנתי הרביעי בסדרה “אתגרי הביטחון של המאה ה-21 של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. להלן תמצית מדבריו;
“הכלכלה העולמית והישראלית, נמצאות במצב טוב משהיה צפוי לפני שנה, וטוב בהרבה ממה שצפו שיהיה לפני כשנתיים. המשק העולמי מתאושש מהמיתון; קרן המטבע הבין-לאומית, צופה צמיחה של כ-3% בארה”ב, ו-1.5% בגוש האירו השנה, והמשקים המתעוררים והמתפתחים צפויים לצמוח בשיעור של 6.5%.
הצמיחה המהירה של משקים אלו, ובהקשר זה, יש לציין בעיקר את סין והודו, הנה מרשימה ביותר, וחשוב לזכור שבסך הכל השיפור ברמת החיים שצפוי במשקים אלו בטווח הארוך הנו חיובי ויביא תועלת לכלכלת העולם כולו.
במשק הישראלי, הייתה צפויה במהלך 2010, צמיחה של 4%. ואולם, במהלך השנה היו סימנים לכך שהצמיחה תהיה מהירה יותר, ואכן הלמ”ס, פרסמה לאחרונה, אומדן ראשון המצביע על צמיחה של 4.5% ב-2010. התחזית הנוכחית ל-2011, עומדת על 3.8%, אולם בהחלט, ייתכן, כי בנק ישראל, יעדכן תחזית זו כלפי מעלה בהמשך.
העודף בחשבון שהשוטף, אחד ממקורות החוסן של המשק, נמשך מאז 2003, ומבטא בתקופה האחרונה גם עודף של היצוא על היבוא – זהו שינוי משמעותי במבנה המשק ובמקורות הצמיחה שלו, והוא מהווה הישג חשוב של הסקטור הפרטי.
◄ בנק ישראל, יעשה מה שיידרש כדי למנוע האצה באינפלציה מעבר לתחום היעד
האינפלציה בשנה האחרונה, עומדת על 2.7%, ונמצאת בתוך יעד יציבות המחירים. בנק ישראל, מעלה את הריבית בהדרגה בעיקר בגלל עליית הציפיות לאינפלציה, ויעשה מה שיידרש כדי למנוע האצה באינפלציה מעבר לתחום היעד. בשנתיים האחרונות מחירי הדיור עולים בקצב מהיר.
אנו מוטרדים מכך, לאו דווקא בגלל רמת המחירים הנוכחית אלא בעיקר בגלל קצב העלייה הגבוה של המחירים. משברים פיננסיים רבים התחילו כתוצאה מהיווצרות בועה במחירי הנדל”ן, ובנק ישראל, ינקוט במדיניות הנדרשת, בין אם זו מדיניות ריבית ובין אם בצעדים נוספים במידה וידרשו, כדי למנוע התפתחות שתסכן את היציבות הפיננסית.
הממשלה מנהלת מדיניות פיסקלית אחראית ביותר. עליית הגירעון שהגיע לרמה של 5.1% ב-2009, שנת שיא המשבר, נבלמה, הגירעון ב-2010, הסתכם ב-3.7% בלבד והוא צפוי להמשיך ולפחות. יחס החוב לתוצר נותר יציב בזמן המיתון, וגם הוא צפוי להמשיך לרדת בשנים הבאות.
◄ הפקת הגז; תקבולי הממשלה, צפויים להיות משמעותיים
משאבי הטבע, שנתגלו במימי ישראל, בתקופה האחרונה הם חשובים ומשמעותיים, אולם יש להכיר בסדרי הגודל שלהם ולהתייחס אליהם בהתאם. שדות תמר ולוויתן הם משדות הגז הגדולים שנתגלו בעולם בעשר השנים האחרונות, אולם השדות הנוספים באזור צפויים להיות בסדרי גודל קטנים יותר. התקבולים מקידוחי תמר ולוויתן, צפויים להסתכם בסך הכול בסדר גודל של 1-1.5% מהתוצר בשנה. לשם השוואה, התקבולים של ממשלת נורבגיה, מסתכמים בכ-15% תוצר בשנה.
יתרה מכך, ישנם אתגרים טכניים שיצטרכו לבוא לידי פתרון, כדי לפתור כדי שניתן יהיה לייצא את הגז, וכמו כן, ישנן התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפקת הגז בעולם שעשויות להביא לכך שמחירי הגז העולמיים ירדו. אם כך, תקבולי הממשלה, צפויים להיות משמעותיים, אבל לא מדובר בסדרי גודל שישנו בצורה קיצונית את המצב התקציבי של הממשלה. בהקשר זה, אציין שוב את העבודה המקצועית והחשובה שעשתה “ועדת ששינסקי”, ואני מקווה שהמלצות הועדה, יאושרו גם על ידי הכנסת ויכנסו לתוקף.
המשק הישראלי, נושא מאז קום המדינה בנטל הכלכלי של הביטחון. הוצאות הביטחון של ממשלת ישראל, הגיעו בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים להיקף בלתי נתפס של מעל 30% מהתוצר, והיה לכך קשר הדוק להתפתחות משבר ההיפר אינפלציה שפגע מאוד ב’כלכלת ישראל’.
לאחר מכן, ההוצאה נותרה יציבה בהיקפה הריאלי, כך שחלקה בתוצר הצטמצם והיום הוא עומד על כ-7.5% בלבד, מתחת לרמה ששררה ערב מלחמת ששת הימים. עם זאת, נטל הביטחון האמיתי אינו מסתכם אך ורק בהוצאה הציבורית, וכאשר מחשבים את העלות הכלכלית האמיתית של שירות החובה, המילואים, המיגון ועוד, הנטל היום, מסתכם בכ-9% תוצר.
◄ המשק הישראלי, התמודד בשנים האחרונות עם מספר אירועים גיאופוליטיים בהצלחה מרשימה
אולם, לאורך השנים גם ההוצאה הציבורית האזרחית, ירדה בהדרגה, והגענו היום למצב בו סך ההוצאה הציבורית דומה לממוצע מדינות ה-OECD, למרות נטל ההוצאה הביטחונית, שהוא גבוה בהרבה מהמקובל במדינות אירופה. ישנם מחקרים, שטוענים שקיומו של האיום הביטחוני, הביא גם תועלת למשק, למשל בכך שתרם להתפתחות תעשיית ההיי-טק. עם זאת, אני משוכנע שבתנאי שלום, המשק, יוכל לצמוח בשיעורים גבוהים יותר מאשר בתנאי סכסוך.
בשנים האחרונות, הגדיל בנק ישראל את יתרות המט”ח שהוא מחזיק, גם כדי לחזק את יכולת העמידה של המשק מפני סיכונים גיאופוליטיים. ואכן, אירועי הימים האחרונים מזכירים לנו את המצב הגיאופוליטי המיוחד בו מצויה מדינת ישראל.
השווקים הפיננסיים, הגיבו באופן מהיר למצב במצרים, ומרווחי ה-CDS על אג”ח של ישראל, עלו בימים האחרונים ב-23 נקודות בסיס והגיעו לרמה של 147 נקודות בסיס, כלומר, השווקים מתמחרים גידול בסיכון למשק הישראלי, כתוצאה מההתפתחויות במצרים. עם זאת, המשק הישראלי, התמודד בשנים האחרונות עם מספר אירועים גיאופוליטיים בהצלחה מרשימה.
כיום, המדיניות הפיסקלית אחראית והמדיניות המוניטרית זוכה לאמינות, ובעיקר, הסקטור העסקי שלנו יעיל וגמיש, ומוצא את הדרכים להפנות את היצוא לאותם משקים בעולם שצומחים בקצב גבוה. יש לנו משק חזק, ואני מאמין שהוא יעמוד באתגרי התקופה הקרובה בהצלחה.
