“מדיניות זו, נבעה מכך שחששנו שאנו מתחילים לראות בועה בשוק זה, ומכך שחלק גדול מהמשברים הפיננסיים בעולם נוצרו כתוצאה מעליות מחירים שהתפתחו לבועות בשוקי נדל”ן ” ◄ יום אחד, נמצא את עצמנו במצב שבו נצטרך לתאם את הפעולות בין המפקחים על המערכת הפיננסית בצורה יעילה. אם לא נצליח לעשות זאת היטב במצבים רגועים יחסית, נתקשה לעשות זאת במצבי משבר ◄ דברי נגיד בנק ישראל, היום בכנס חטיבת המחקר של בנק ישראל
נגיד בנק ישראל: נקטנו בחודשים האחרונים בצעדים מאקרו יציבותיים בתחום האשראי לדיור
נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, אמר, כי; “אני מקווה שבעיית שוק הדיור, נמצאת בדרך לפתרון, כלומר; מחירי הדיור, עומדים להתייצב. אם נגלה שזה לא המצב נהיה מוכנים לפעולות נוספות בתחום הביקוש, שמטבען הן פחות נוחות לציבור, בהשוואה לפעולות שמגדילות את ההיצע…”. הנגיד, נשא את הדברים היום (חמישי) בכנס השנתי של חטיבת המחקר של בנק ישראל בעיר תל אביב.
◄ להלן תמצית מדבריו של הנגיד;
“בכוונתי לדבר היום על המשמעות של מדיניות מאקרו יציבותית והפיקוח על השווקים הפיננסיים. אולם ראשית ברצוני להתייחס לשני נושאים שפורסמו אתמול (ד’). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסמה אומדן לחשבונאות הלאומית לשנת 2010, שהפתיע במידה מסויימת כלפי מעלה. עדיין איננו יודעים אם נתון הצמיחה הסופי ל-2010, אכן יעמוד על 4.5%.
עם זאת, בהינתן שהנתון הסופי אכן, יהיה גבוה מהתחזית הקודמת של 4%, הרי שהדבר יוכל להסביר את אי הבהירות שהיינו בה במהלך השנה לגבי מספר נתונים שלא היו עקביים עם שיעור הצמיחה, שצפינו – נתונים טובים שעלו מסקר החברות של בנק ישראל, נתוני האבטלה שירדו בחדות, ונתוני גביית מיסים שהיו גבוהים מהצפוי.
אתמול, פורסמו גם ממצאי הבדיקה של קידוח הגז “לוויתן”. ההערכות שמתפרסמות בכלי התקשורת מדברות על כך שערך הגז ב’לוויתן’, עומד על 90 מיליארד דולר. אולם, יש להביא בחשבון שניתן יהיה להפיק את הגז, ולמכור אותו רק בתוך מספר שנים, ושמגבלות השוק המקומי, יחייבו יצוא של הגז לחו”ל, מה שמחייב השקעות נרחבות בתשתית. הערך הנוכחי של הממצא, הנו, אם כן, נמוך יותר, ובכל אופן מדינת ישראל, תצטרך להיערך, מבחינות רבות, להשלכות השונות של תגליות הגז האחרונות.
◄ המשמעות של מדיניות מאקרו יציבותית והפיקוח על השווקים הפיננסיים
הגדרת המושג “מדיניות מאקרו יציבותית” אינו פשוט כלל ועיקר. אחת ההגדרות המקובלות מדברת על כך שמדיניות מאקרו יציבותית, מנסה להוריד את רמת הסיכון המערכתי, לחזק את המערכת הפיננסית ואת יכולתה לעמוד בפני זעזועים, ולאפשר למערכת הפיננסית לפעול באופן יציב בעת משבר ללא צורך בתמיכה פיננסית של הרשויות בסכומים משמעותיים – כלומר; מטרת המדיניות היא למנוע את המצב שהתקיים בחלקים מהעולם הפיננסי בשנים; 2008-2010.
הדגש, הנו על המערכת כולה, ולא על מוסד ספציפי אחד. דגש זה נובע מכך שהמפקחים הפיננסיים במדינות שונות התמקדו בפיקוח על מוסדות בודדים, אבל היו מעט מאוד מפקחים שניסו להבין את המשמעות של הקשרים בין הגופים השונים במערכת.
כך, למשל, נפוצה הדעה שבשל היקפו המוגבל של ’שוק הסאב-פריים’ ביחס למערכת הפיננסית כולה, הוא לא יכול לגרום סיכון מערכתי – מה שכמובן התברר כטעות. היום הדעה הרווחת היא שגם אם הפיקוח על כל מוסד בנפרד, יביא למסקנה שמצבו של המוסד טוב, עדיין ייתכן שהמערכת כולה נמצאת בסיכון.
אולם, אם נוכל לפתח מבחני לחץ לכל אחד מהמוסדות הפיננסיים בנפרד אשר יביאו בחשבון את הקשרים המערכתיים, הרי שהפיקוח על כל מוסד כשלעצמו, יוכל להביא אותנו למסקנה שהמערכת נמצאת בבעיה, גם אם נמצא שכל מוסד כשלעצמו, נראה יציב. מה שברור הוא שחשוב להבין את פעולת המערכת כמכלול במצבים שונים, ושחשוב שיהיה תיאום בין המפקחים על המערכות השונות.
אחד ההיבטים שעולים מגישת הפיקוח החדשה הנו נושא הפיקוח על הפעילות של גופים פיננסיים זרים במשק. סניפים של בנקים זרים מפוקחים על ידי הפיקוח במדינת האם שלהם, ואילו חברות הבת של בנקים זרים שפועלות במשק, מפוקחות על ידי הפיקוח המקומי.
במדינות שונות העובדה שמוסדות האם, משכו ’נזילות’ מהסניפים שלהם במדינה ללא יכולת של הפיקוח המקומי להגיב לכך, היוותה בעיה. בהקשר זה המבנה העדיף למשק הנו שהפעילות של בנקים זרים תהיה בצורה של חברות בת ולא של סניפים.
◄ יום אחד, נמצא עצמנו במצב שבו נצטרך לתאם הפעולות בין המפקחים על המערכת הפיננסית בצורה יעילה
’בנק ישראל’, נקט בחודשים האחרונים במספר צעדים מאקרו יציבותיים בתחום האשראי לדיור. מדיניות זו, נבעה מכך שחששנו שאנו מתחילים לראות בועה בשוק זה, ומכך שחלק גדול מהמשברים הפיננסיים בעולם נוצרו כתוצאה מעליות מחירים שהתפתחו לבועות בשוקי נדל”ן.
התחלנו אם כן במדיניות זהירה בתחום האשראי לדיור, מתוך כוונה לעקוב אחר ההתרחשויות בשוק, ומתוך תקווה שהממשלה תתחיל לפעול בכיוון של הגדלת היצע הדירות. הממשלה, אכן התחילה לפעול, ו’משרד השיכון’, מדווח שהצליח להכפיל את היקף הקרקעות שהוא משחרר לבניה.
אני מקווה שבעיית ’שוק הדיור’, נמצאת בדרך לפתרון, כלומר, שמחירי הדיור עומדים להתייצב. אם נגלה שזה לא המצב נהיה מוכנים לפעולות נוספות בתחום הביקוש, שמטבען הן פחות נוחות לציבור בהשוואה לפעולות שמגדילות את ההיצע.
בנקים מרכזיים רבים בעולם, נושאים באחריות כזו או אחרת לגבי הפיקוח על המערכת הפיננסית. מודל שבו הפיקוח כולו נמצא בידי הבנק המרכזי מצריך דיון לגבי דרך קבלת ההחלטות. כך, למשל, בבריטניה, תוקם ב’בנק המרכזי’, ועדה ליציבות פיננסית, בנפרד מהוועדה שמקבלת את ההחלטות אודות המדיניות המוניטרית.
בצרפת וב’אוסטרליה’ הנגיד, הוא יושב הראש של גוף שמתאם בין המפקחים. אין תשובה אחת שאומרת מהו המודל המוצלח ביותר – דבר זה תלוי במצב הנתון בכל מדינה. מה שברור הוא שבישראל אנחנו חייבים לטפל בסוגיית מבנה הפיקוח.
על פי החוק, בנק ישראל, מופקד על היציבות הפיננסית, וגם גופים נוספים נושאים באחריות לכך. ישנם מזכרי הבנות וגופי תיאום, אולם העובדה היא שהתיאום איננו אפטימאלי.
יום אחד, נמצא את עצמנו במצב שבו נצטרך לתאם את הפעולות בין המפקחים על המערכת הפיננסית בצורה יעילה. אם לא נצליח לעשות זאת היטב במצבים רגועים יחסית, נתקשה לעשות זאת ב’מצבי משבר’”. עד כאן דברי נגיד בנק ישראל, היום ב’כנס חטיבת המחקר’ של בנק ישראל.
