זליכה, ב’איגוד לשכות המסחר’ בעיר תל אביב, הציג את תוצאות מחקרו למציאת מדיניות אלטרנטיבית לעידוד הייצוא טוען, כי אף ממשלה, כולל אלו במסגרתן פעל, לא בדקה אלטרנטיבות ל’עידוד הייצוא’, והשאירה ל’בנק ישראל’ את הטיפול בשער החליפין ◄ החלשות הדולר אינה קללה מוניטרית – יש לה יתרונות רבים הנוגעים לכל המשק
פרופ’ זליכה: עשרות אלפי זוגות צעירים, ישלמו במשך 20 שנה מדיניות המט”ח של בנק ישראל
“עשרות אלפי זוגות צעירים ישלמו במשך 20 שנה את מדיניות רכישת המט”ח של בנק ישראל” – כך אמר הבוקר פרופ’ ירון זליכה, ראש תוכנית ה-MBA ב’קריה האקדמית אונו’, בישיבת ההנהלה של איגוד לשכות המסחר בעיר תל אביב. לדברי זליכה, אף ממשלה, כולל אלו בהן כיהן כחשב כללי, לא בחנו את השלכות רכישות המט”ח, ע”י בנק ישראל, ולא חיפשו אלטרנטיבות אחרות לעידוד הייצוא הישראלי.
פרופ’ ירון זליכה, מותח ביקורת קשה על התנהלות זו, הביאה למצב בו למעט בנק ישראל, אין בארץ אף גוף שמבצע רכישות בכ-150 מיליארד ₪, ללא כל בקרה, וללא כל בחינת כדאיות ואלטרנטיבות. לדברי זליכה, השימוש במונח “רזרבות מט”ח”, מטעה היות ולא מדובר ברזרבות אלא בהלוואות לטווח קצר אותן לוקח ב”י) בנק ישראל).
פרופ’ זליכה, הוסיף, כי; “הלוואות אלה, מונעות מבנק ישראל, להעלות את הריבית לרמתה המתבקשת, בשל ניגוד האינטרסים המובנה בפעילות הבנק, וכתוצאה מכך, הבנק לא מצליח להילחם ב’בועת הנדל”ן’.
בדיון שקיימה הבוקר (שני, 20.12.2010) הנהלת איגוד לשכות המסחר בעיר תל אביב, אמר עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי; “בשנים האחרונות מתייצבת מדינת ישראל, בבעיה מיוחדת במינה. הכלכלה התחזקה והשקל התחזק, כתוצאה מכך, נוצרו קשיים ליצואנים.
המדיניות שהנהיג בנק ישראל לרכישת מטבע זר, על מנת להשפיע על שער החליפין, לא שקלה מספיק את התועלות שיש למשק ולחברה בישראל כתוצאה מהוזלת העלויות של רכישת מטבע זר”.
◄ לין: החלשות הדולר אינה קללה מוניטרית – יש לה יתרונות רבים הנוגעים לכל המשק
“בנק ישראל, מתמודד בדרך של רכישות מסיביות של דולרים והבנק הפסיד מכך כסף רב לאחרונה ולכן, האיגוד, החליט לקחת חלק במחקרו של פרופ’ ירון זליכה, על מנת ליצור חשיבה חדשנית לאופן בו המדינה תתמודד עם עידוד הייצוא באופן שלא יפגע בה”.
לדבריו, התחזקות ה’שקל’, שצדו ההפוך הוא היחלשות ה’דולר’, איננה קללה מוניטארית או פיננסית שנחתה לפתע על כלכלת ישראל, ואין צורך להיתפס לפאניקה. התחזקות השקל, אינה תופעה חדשה. אנו חיים עימה כבר קרוב לשלוש שנים.
הדולר, נחלש כתוצאה מחוזקו של המטבע הישראלי, הנובע, בין השאר, מחוזקה המוכח של הכלכלה הישראלית והיחלשות הדולר בעולם בכללו. במידה רבה, אנו שוכחים לראות את התמונה בשלמותה. הייבוא גם מוזל לאור התחזקות השקל.
לין, הדגיש, כי; אסור לראות רק צד אחד של התמונה אלא גם את הצדדים החיוביים: מטבע זר זול חוסך עלויות רבות למגזר העסקי, גם במחירי חומרי הגלם, במחירי מוצרי הביניים וגם בתשומות נוספות לתעשייה ולמסחר.
“הוזלת מטבע זר, גם מוזילה רוחבית את רמת המחירים בישראל לצרכן ועלייה בכוח הקנייה של הציבור. התחזקות השקל גם מהווה העלאה ריאלית בשכרם של העובדים מבלי שהיא תיצור לחצים אינפלציוניים”.
פרופ’ ירון זליכה, פתח את סקירת מחקרו בהשפעות השליליות הכלליות שיש למדיניות הקיימת של בנק ישראל; “במשך עשרות שנים מתבססת המדיניות לעידוד הייצוא בישראל בהשפעות מלאכותיות על שער החליפין המיועדות לשחוק את שער החליפין של השקל ולפחת אותו מול סל מטבעות הסחר של ישראל בכלל ואל מול הדולר האמריקאי בפרט”. גם ’חתן פרס נובל לכלכלה’ לשנת 2008, מר פול קרוגמן, הזהיר מפני מדיניות זו, אשר נזקיה עולים על תועלותיה.
◄ מדיניות בנק ישראל נכשלה ומונעת ממנו להילחם במחירי הדיור באופן רציני
לדברי זליכה המדיניות הקיימת בה נוקט בנק ישראל, נכשלה מאחר ושער הדולר נותר זהה לשער שהיה לפני שנתיים. לדבריו; למדיניות ב”י ברכישת המט”ח השפעות שליליות רבות כשהעיקריות שבהן הן השפעה שלילית על הצריכה הפרטית המהווה 51% מהתוצר והיא ממנועי הכלכלה הגדולים ויצרן מקומות העבודה הגדול ביותר בישראל;
פגיעה במאבק באינפלציה (לרבות בשוקי ההון והנדל”ן) כיוון ש בנק ישראל, עסוק בלשמור על מאזנו העצמי על ידי לקיחת הלוואות קצרות מועד לרכישת המטבע הזר הוא מצמצם את פעילותו במאבק בבועות המאיימות להיווצר בשווקי ההון והנדל”ן;
עלות שוטפת כבדה של ניהול רזרבות מט”ח מיותרות – המשמעות היא כי מחירה הגבוה של התערבות בנק ישראל ברכישת מטבע זר אל מול הונו העצמי השלילי של הבנק, חייבו את בנק ישראל ליטול הלוואות בהיקף של כ- 150 מיליארד שקל לטובת רכישת דולרים ומימון הריבית על ההלוואות ואחרות.
זליכה, הסביר, כי כיוון שהריבית על הפיקדונות נמוכה יותר מהריבית על החוב שגייס הבנק, פער הריביות, יכול להגיע לאורך השנים אף ל-3 אחוזים שמשמעותם כ- 4 מיליארד דולר של ריבית עודפת שהבנק, ייאלץ לממן- סכום זה שווה ערך להכנסות המדינה מ- 1.5% המע”מ.
◄ הציבור והזוגות הצעירים ישלמו את הפסדי ב”י במשך 20 שנה
זליכה; פעילותו של בנק ישראל בתחום המט”ח יוצרת ניגוד אינטרסים מובנה בין בנק ישראל לבין צורכי המשק – קיים ניגוד אינטרסים בין תפקידו של בנק ישראל, לשמור על יציבות המחירים ולמנוע בועות בשווקי ההון והנדל”ן באמצעות העלאת הריבית לבין רצונו לשפר את מאזנו הכספי העצמי על ידי לקיחת הלוואות קצרות מועד לרכישת מטבע זר, במחיר זול.
לדברי זילכה; במקום שבנק ישראל, יעלה את הריבית בצורה משמעותית, לרמות המתבקשות, ובכך יעצור את עליית מחירי הנדל”ן, הוא נמנע מלעשות זאת על מנת שלא לפגוע בריביות אותן הוא נוטל עבור רכישת מט”ח.
לדבריו הציבור, יממן את ההפסד הזה ב-20 השנים הקרובות ובראש ובראשונה הדבר יפגע בזוגות הצעירים הנדרשים לממן משכנתאות כבדות כתוצאה לעליית מחירי הנדל”ן.
בפעילותו זו ב”י, גורם להטיה מלאכותית ומקטין את חלקם של ענפי המסחר והשירותים הנהנים משער דולר נמוך, על חשבון המגזר התעשייתי המייצא הזקוק לשער דולר גבוה. לדבריו, מצב זה מביא לפגיעה בקצב יצירת מקומות העבודה במשק ולהגדלת אי השוויון בחברה.
יש לשקול מדיניות אחרת של מעורבות ממשלתית בקידום הייצוא, במקום מעורבות של ב”י; “ראשית” – אומר זליכה, ומציע;
● לפעול להרחבה משמעותית של רשת אמנות המס של ישראל עם מדינות אחרות בעולם.
● לפעול להרחבה משמעותית של רשת הסכמי הסחר.
● תגבור משמעותי של מערך הנספחים המסחריים ומתן תקציב שוטף לפעילותם.
● הרחבה משמעותית של מערך השגרירויות של ישראל, ומתן תפקיד פורמאלי למשרד החוץ בנושאי סחר חוץ.
● הרחבת הפיילוט שביצע החשכ”ל בשנת 2006 לשכירת חברות סחר מקומיות לעידוד הייצוא.
● הרחבת תוכנית הבסס”ח הממשלתית לכיסוי פרויקטים של מתן שירותים, ויצירת השקעות חוץ לצרכי ייצוא.
● הפסקה מוחלטת של רכישת מט”ח כאמצעי לעידוד הייצוא.
לדבריו, עלויות הממשלה הכרוכות בתוכנית המוצעת במחקר נאמדות במאות בודדות של מיליוני שקלים, והן זניחות ביחס להשקעת המיליארדים במדיניות הלא יעילה של השפעה על שער החליפין.
לין, סיכם את הדיון בכך שקבע, כי המחקר של זליכה, מציג תפיסה שונה לגמרי למדיניות הקיימת כיום ואמר, כי איגוד לשכות המסחר, ופרופ’ זליכה, יציגו את תוצאות המחקר בפני בנק ישראל, אל משרד האוצר ואל משרד התמ”ת על מנת לקדם את הדיון בו.
