בועז הירש, יו”ר תהליך קימברלי; “זהו התהליך הבינלאומי הרחב ביותר שאותו הובילה ישראל. זו הייתה אחריות עצומה מבחינה אישית ומקצועית והתפקיד היה מאתגר ומספק” ◄ בשנת 2009, פיקח “תהליך קימברלי” על 317 מיליון קראט יהלומים, בשווי של 25 מיליארד דולר, והונפקו למעלה מ-40 אלף תעודות ייצוא
התמ”ת: האו”ם (UN), אימץ הצעת ישראל בנושא המאבק הגלובלי בסחר ב’יהלומי הדמים’
בסיום תהליך ממושך של משא ומתן מורכב, שהובילה משלחת ישראל לאו”ם (UN), אימצה אתמול (חמישי), העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות, פה אחד, החלטה בנושא המאבק הגלובלי ב’יהלומי הדמים’ (’Blood diamonds’). מספר יוצא דופן של מדינות, חתמו על הצעת ההחלטה של ישראל, ובהן; ארה”ב, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, יפן, ניו זילנד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהינה היו”ר הבא של ’תהליך קימברלי’. אימוץ ההחלטה, מבטא את המחויבות הבינלאומית למניעת שימוש בכספים המגיעים מסחר ביהלומי גלם למימון סכסוכים מזויינים, ופגיעה בזכויות אדם.
ההחלטה הינה תוצאה של שת”פ בין משרד התמ”ת, שניהל בשנה האחרונה את תהליך קימברלי לבין משרד החוץ ומשלחת ישראל ל’או”ם’, אשר התרכז בשבועות האחרונים למינוף היורו”ת הישראלית בבניית ההסכמה הבינ”ל להעברת ההחלטה.
זוהי החלטה נוספת אותה מקדמת ישראל בשנים אחרונות במסגרת מאמציה להשתלב בסדר היום העולמי ולתרום מיכולותיה וממקצועיותה לפיתוח ולקידום תהליכים בינ”ל מרכזיים. קדמו לה החלטות ישראליות בנושא; זכרון השואה וטכנולוגיות חקלאיות לפיתוח.
בועז הירש, יו”ר תהליך קימברלי, וסמנכ”ל סחר חוץ במשרד התמ”ת; “זהו התהליך הבינלאומי הרחב ביותר שאותו הובילה ישראל. זו הייתה עבורי, זכות גדולה להוביל את תהליך קימברלי, כיו”ר מטעם מדינת ישראל.
המטרות שהצבנו בתחילת תפקידנו, כיו”ר בתחילת השנה, הושגו במלואם, אולם למרות שלא הושג קונסנזוס, פעלנו למניעת ייצוא יהלומי גלם מ’זימבבואה’, כדי לשמור על אמינות התהליך. אני מקווה, כי היו”ר הבא, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ימשיך את מאמצינו למציאת פתרון לטווח הארוך”.
מירון ראובן, שגריר ישראל לאו”ם; “מדובר בהישג מרשים של מדינת ישראל, שכידוע נאבקת באופן יומיומי בזירת האו”ם המורכבת. הצלחנו להביא לתמיכה גורפת בהחלטה שהובילה ישראל על יהלומי הדמים ולאימוצה.
שמנו לנו למטרה להשתלב בפעילות המקצועית של האו”ם, ובכוונתנו להמשיך וליזום החלטות, שיציגו את פעילות ישראל מעבר לנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני”.
במסגרת ההחלטה, יש סעיף המבטא את ההערכה הבינלאומית של המדינות החברות לתרומתה המשמעותית של ישראל בתפקידה כיו”ר, ובעיקר לאור מאמציה לקידום המאבק מול יהלומי הדמים בזימבבואה.
▼ להלן שלושת ההחלטות שיזמה ישראל, שכולן אומצו;
● שת”פ משמעותי עם ארגון המכס העולמי בתחום לשיפור אמצעי האכיפה במלחמה בסחר יהלומי קונפליקט. מהלך זה, מהווה גם בסיס עתידי לשת”פ עם קרן המטבע העולמית וה”אינטרפול”.
● הקמת תת קבוצת עבודה, שישראל תעמוד בראשה, לפתרון בעיות בגינן לא מתאפשר שחרור משלוחי יהלומים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
● הקמת מערך אדמיניסטרטיבי, שתפקידו לתת תמיכה ליו”ר המכהן ולשמש כדובר התהליך לבין משרד החוץ ומשלחת ישראל לאו”ם.
אודות תהליך קימברלי;
תהליך קימברלי, אשר הוקם ב-2003, הוא פורום בינלאומי של נציגי מדינות מפיקות ומדינות סוחרות ביהלומים, ארגונים לא ממשלתיים וגופים שונים ב’ענף היהלומים’.
המנדט של התהליך, כפי שהוגדר על ידי מועצת הביטחון של האו”ם, הוא להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, והמונעת מסחר ב”יהלומי מריבה” – יהלומי גלם המגיעים מאזורים שבשליטת מורדים במדינות מערב אפריקה למימון; ארגוני גרילה, סחר בנשק, הפיכות בממשלים חוקיים ופעילות הפוגעת בזכויות אדם ובאזרחי חלק מהמדינות מפיקות יהלומי גלם.
בתוך פרק זמן קצר של 7 שנים, הצליח תהליך קימברלי, למזער את הסחר ב’יהלומי מריבה’, מכ-15% מהסחר ביהלומי גלם לכדי פחות מ-1%.
ב’תהליך קימברלי’, חברות למעלה מ-70 מדינות. ישראל, הייתה אחת ממייסדות התהליך, והנפיקה ב-2003 את התעודה הראשונה בעולם. ב-2009, שימשה ישראלית כסגנית יו”ר התהליך ובשנת 2010, שימשה כיו”ר. בשנת 2011, תשמש ישראל, כיו”ר ועדת הקבלה.
עקרונות תהליך קימברלי, קובעים, כי לכל משלוח ’יהלומי גלם’ בין המדינות החברות חייבת להתלוות תעודת קימברלי רשמית של המדינה המייצאת. בנוסף, נטלה על עצמה מועצת היהלומים העולמית (WDC), מחויבות להצהיר על חשבוניות של יהלומים מלוטשים לאורך כל שרשרת מכירות היהלומים, כאשר ההטבעה על גבי החשבונית, מעידה על ניקיונם של היהלומים. כמו כן, נקבע, כי המסחר ב’יהלומי גלם’ עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך אסור.
Add Comment