מענק מועצת המחקר של האיחוד האירופי ה-’ERC’, מוענק לחוקרים עצמאיים, בין 3 ל-10 שנים לאחר קבלת תואר הדוקטור (PhD) ◄ החוקרת פרופ’ שרית קראוס מן המחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת בר-אילן, ו’כלת פרס אמת’ בתחום ’מדעי המחשב’, המענק לפרופ’ קראוס, לצורך מחקר בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת המחקר, יפותח סוכן ממוחשב – מערכת ממוחשבת חכמה שמסוגלת לקבל החלטות. בעקבות החלטות אלה תוכל תוכנת הסוכן לנהל משא ומתן עם משתמשים אנושיים, ולמעשה, להתווכח איתם כדי להגיע לתוצאות.
אוניברסיטת בר אילן: פרופ’ שרית קראוס מהמח’ למדעי המחשב זכתה בפרס ה-’ERC’
פרופ’ שרית קראוס מן המחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת בר-אילן, ו’כלת פרס אמת’ בתחום ’מדעי המחשב’ לשנה זו, זכתה במענק מחקרי בסך 2.3 מיליון אירו ממועצת המחקר האירופאית. מדובר במענק מחקר מן הגבוהים ביותר שהוועדה האירופאית העניקה אי פעם למדען בודד.
המענק המתקדם לחוקרים (Advanced Investigator Grant) של מועצת המחקר האירופית (ERC – European Research Council) הוענק לפרופ’ קראוס, לצורך מחקר בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת המחקר יפותח סוכן ממוחשב – מערכת ממוחשבת חכמה שמסוגלת לקבל החלטות. בעקבות החלטות אלה, תוכל תוכנת הסוכן לנהל משא ומתן עם משתמשים אנושיים, ולמעשה, להתווכח איתם, כדי להגיע לתוצאות.
“האפליקציות של פיתוח ’מחשבים מתווכחים עם בני אדם’, הן מרובות”, אומרת פרופ’ קראוס; “החל מאימון אישי של אנשים במשא ומתן וכלה במערכות סחר אלקטרוני חכמות ועד ליישומים בתחום ההכשרה של צוותים רפואיים”.
“מרבית המערכות שפותחו לצורכי משא ומתן עם אנשים התרכזו בתחום של מיקוח – Bargaining, כאשר שני הצדדים מציעים הצעות נגדיות עד שמגיעים, או שלא מגיעים, להחלטה. הפרויקט שאנו מציעים, מבקש להוסיף אפשרות שלפיה המחשבים יוכלו גם לנסות לשכנע את האדם לשנות את מטרותיו ואת העדפותיו בעזרת כלים חישוביים”.
התסריט שאותו רואה פרופ’ קראוס, לנגד עיניה הוא של מערכת ממוחשבת אינטליגנטית, ’סוכן ממוחשב’ בשפתה, שיותקן על גבי מחשב או רובוט, ויוכל, לדוגמה, לסייע לקשיש להזמין תור לפיזיותרפיה. נאמר שהקשיש מבקש לבצע את הפיזיותרפיה בשעות הבוקר כשהוא ערני, והמערכת מצליחה לזמן תור רק לשעות אחר הצהרים. במקרה כזה, התוכנה עשויה להתבקש על ידי הקשיש לנסות לשנות את המועד, ואם היא לא מצליחה, היא תנסה לשכנע את הקשיש שהמועד סביר.
בין היתר, היא תציע לו לנוח לפני הטיפול ותחזק אצלו את חשיבות הפיזיותרפיה. “דרגה כזו של ’תבונה מלאכותית’ היא חלום חיי, אומרת פרופ’ קראוס.
“השכנוע, נעשה על ידי הוספת מידע וניסיון לספק פתרון, אפשרות שחסרה ביישומי הסוכנים של היום”. קראוס גם מעדיפה אפליקציה זו על פני אפליקציות מסחר אלקטרוני, אך היא סבורה עם זאת שהמטרה קשה, והיא תהיה מוכנה להסתפק במערכות המאמנות רופאים ואנשי צוות רפואי באינטראקציה עם חולים, כאשר הסוכן ישחק את החולה.
“כדי להצליח במשימה עלינו לפתח אלגוריתמים ושיטות למידול בני אדם (הכנת מודל ממוחשב שידמה את התנהגותם של בני אדם לפי מאפיינים משותפים לקבוצות אנשים דומים).
בין היתר, נדרש להשתמש בתובנות מתורת המשחקים ואלגוריתמִי למידה ממדעי המחשב. עד כה הצלחנו, באמצעות מודלים שהגיעו מתחומי הכלכלה והפסיכולוגיה, לשפר התנהגות של סוכן שהצליח לנחש בקלות מה אנשים יבחרו.
לדוגמה, כאשר מציעים לשני אנשים שאינם רואים זה את זה, לחלק סכום של מאה דולרים, שניתן להם בשטרות של דולר אחד, לשתי ערימות – אם שני האנשים בוחרים באותה חלוקה, הם מקבלים מאה דולרים. לעומת זאת, אם הם בוחרים בחלוקות שונות, הם אינם מקבלים דבר.
עבור המחשב כל חלוקה אפשרית באותה מידה. בני אדם, הבינו שכדי להיות הכי בטוחים בבחירה של עמיתיהם, הם מחלקים; 50:50 (כלומר נבחר צירוף המספרים; 50,50).
הכנסנו לאלגוריתם את התכונות של החלוקות השונות כפי שהן נתפסות מבחינה פסיכולוגית (50,50 – החלוקה היחידה השווה והצירוף היחיד שמופיע פעם אחת ולא פעמיים במסגרת הצירופים). בדרך זו, המודל מגיב טוב יותר מול השחקנים האנושיים.
לדברי פרופ’ קראוס, מדובר בשאלות מחקר קשות, והיא מקווה להתקדם בתחומים אלה, על מנת לשפר את איכות חיינו בעידן הסוכנים הממוחשבים.
Add Comment