ממחקר בינלאומי משותף לחוקרים ממכון מקס פלנק ו’אוניברסיטת חיפה’, עולה, כי ה’לוף הארצישראלי’, מצליח להונות זבובי פרי בעזרת חיקוי ריח של פירות תוססים ◄ הזבובים, נכלאים בפרח ל-24 שעות ויוצאים לא רק מרומים אלא גם רעבים. הפרח מבחינתו דווקא זוכה במאביקים פוטנציאליים
הריח המשכר משקר: מנגנון רמייה בן כ-40 מיליון שנה של פרח הלוף הארצישראלי
מחקר בינלאומי חדש של חוקרים ממכון מקס פלנק בגרמניה, בשיתוף פרופ’ אמוץ דפני מהמכון לאבולוציה ב’אוניברסיטת חיפה’, זיהה מנגנון רמייה בן כ-40 מיליון שנה של פרח הלוף הארצישראלי (LUF, Arum palaestinum). על פי המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Proceedings of the Royal Society of London ;Biology, עולה, כי הפרח מחקה ריח של פירות תוססים כדי למשוך זבובים למטרות האבקה, אולם לא רק שהוא לא מעניק להם בתמורה דבר, אלא שהוא “כולא” אותם ל-24 שעות.
היחס בין חרקים לפרחים בממלכת הטבע הוא ברור; בכדי למשוך את המאביקים הפוטנציאלים, על הפרחים להבטיח תמורה; בדרך כלל מזון דוגמת צוף או אבקה (פולן). אולם, מתברר, כי גם בממלכה זו, ישנם מי שמעדיפים לשבור את החוקים ולהונות את החרקים; למשוך אותם בתואנות שווא, ולהשאיר אותם ללא תשלום עבור שרותי ההאבקה.
ההנחה של החוקרים היא, כי פרחים אלה, מחקיים בצורה כלשהי את אמצעי המשיכה המבטיחים תמורה, אולם לא תמיד ברור מה בדיוק מנגנון זה.
ה’לוף הארצישראלי’, נפוץ בישראל, לבנון וסוריה. הוא מפיץ ריח הדומה לריח של פירות רקובים (תוססים) המועדפים על זבובי פירות כמקום להטלת הביצים. ה’לוף’, מרמה זבובים הנמנים על שמונה סוגים שונים. לא די בכך, אלא שהוא אף כולא את הזבובים למשך 24 שעות, מה שמותיר את הזבוב בסופו של דבר מרומה ורעב.
פרופ’ אמוץ דפני: מנגנון הרמייה בלוף הארץ ישראלי, התפתח אף הוא לפני זמן כה רב
בחלק הראשון של המחקר, ביקשו החוקרים לזהות את התרכובות הכימיות מהן מורכב הריח שמפיץ הפרח, כפי שהוא נקלט על המחושים (אנטנות) של הזבוב.
החוקרים, זיהו שמונה חומרים כימיים, וכשהשוו אותם לפירות שונים, התברר, כי תרכובות אלה נמצאו גם בתפוחים, ענבים, אפרסקים, מנגו ובננה.
עוד, נמצא, כי תרכובות אלה נמצאות גם ביין וחומץ בלסמי. מבדיקה נוספת, התברר שכלל אוסף התרכובות, בכל הדוגמאות שנבדקו, דומה ביותר ליין ולחומץ.
“מתברר שהלוף הארצישראלי, הצליח, במהלך השנים, לחקות את ריח השמרים הגורמים לתסיסה ולא ריח של פרי מסוים. כך מושך הפרח, בתואנת שווא ריחנית, זבובים ממינים רבים המטילים על פירות שונים וזוכה בשרותיהם”, אמר פרופ’ דפני.
כדי להוכיח באופן וודאי כי הזבובים מגיבים לריח המשקר והמשכר חשפו החוקרים את מחושי הזבובים לתרכובות הריח, ואכן ראו שהזבובים, מגיבים בהתרגשות, כאילו נחשפו ל… מזון.
“שמונה קבוצות הזבובים הנמשכות ללוף הארצישראלי, התפתחו לפני כ-40 מיליון שנה. העובדה שמנגנון ה’רמייה’ פועל על כל הקבוצות האלה, מראה שמנגנון הרמייה בלוף הארץ ישראלי, התפתח אף הוא לפני זמן כה רב”, ציין פרופ’ דפני.
Add Comment