השר כחלון, מנה את הישגי קהילת יהדות לוב, ובראשם, השתלבותם בכל התחומים בארץ. יש ביניהם; אנשי אקדמיה, רפואה, צבא, משטרה ושירותי הביטחון. המושבים שהקימו בני הקהילה פורחים ובתפקידים הציבוריים הם תורמים לציבור ◄ פרופ’ יהודית רונן; חשוב להעיר את תולדותיה ומאפייניה של קהילה גאה זו העוסקת בבנייה ובעשייה.
יהודי לוב, ציינו 60 שנה לעלייתם לא”י במחקרים ועדויות אישיות בכנס באוניברסיטת בר-אילן
כנס ארצי לציון 60 שנה לעלייתם של יהודי לוב וקליטתם בארץ נערך אמש (ג’) באוניברסיטת בר-אילן. את הכנס יזם ’מרכז דהאן’ לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד בשיתוף עם ’הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב’, והמכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב.
מטרת הכנס היא להציג את סיפור הצלחתה וקליטתה של העלייה היהודית מלוב. הכינוס, נועד לציין 60 שנה לעליה מארץ לוב, ובמסגרתו מוצגים מחקרים חדשים ועדויות שמהם ניתן ללמוד לא רק על יהודי לוב אלא על תולדות העם היהודי במאה ה-20. האורח המרכזי בכינוס הוא שר התקשורת, מר משה כחלון.
ד”ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, הנחה את המושב הראשון של הכנס וברך את המשתתפים הרבים שגדשו את האולם. אוחיון, סקר את הפעילות הציונית שהתקיימה בלוב טרם העלייה לא”י והחדרת השפה העברית וכן, הודה למרצים בכינוס ולאישים שהגיעו להשתתף בו, ביניהם אל”מ (מיל) עו”ד רמי בובליל, חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה והוועד המנהל של מרכז דהאן.
פרופ’ ירון הראל, יו”ר הוועדה האקדמית של מרכז דהאן קרא לחקור את עברם של הקהילות היהודיות באסיה ובאפריקה. פרופ’ הראל אמר כי, העולים, מארצות אלו, הרגישו צורך לעסוק בהווה, במעבר לא”י ובצורך להתאקלם בארץ, ולא לעסוק בשאלות העבר. הם ביקשו לבנות זהות ישראלית חדשה ולטשטש את זהותם הקודמת כעולים ממדינה ערבית.
כל אלו, גרמו לכך שלא התפתח מחקר משמעותי בהיסטוריה של יהדות המזרח. לעומת זאת “קהילת לוב” בולטת לטובה במודעות שלה להיסטוריה.
פרופ’ יהודית רונן, יו”ר הכנס, תארה את יציאתם של יהודי לוב בשנת 1952, באוניה ישראלית “קדמה” מנמל הבירה טריפולי, ישירות לארץ ישראל כשעל האונייה מתנוסס דגל ישראל.
פרופ’ רונן, הביאה את תיאוריו של השליח ברוך דובדבני, אשר הפליגה האוניה האחרונה שיצאה מלוב לישראל, האוניה; “קדמה”. השליח דובדבני תאר את “אש הגאולה שהייתה על סיפון האונייה”.
בדברה על חשיבות הכינוס לצורך הנצחת הקהילות החשובות שעלו לארץ, ציינה פרופ’ רונן, כי חשוב להעיר את תולדותיה ומאפייניה של קהילה גאה זו העוסקת בבנייה ובעשייה.
מר גד דיעי, מ”מ יו”ר הסתדרות המורים, דיבר על בני קהילת לוב ששמרו על יהדותם גם בתקופה הקשה של מלחמת העולם השנייה ועל השתלבותם בכל תחומי החיים בארץ ישראל.
פרופ’ מיכאל לסקר, סקר את מצבם של יהודי לוב בתקופות השונות ותחת שלטונות שונים ומנה את הסיבות להידרדרות היחסים בין היהודים למוסלמים בלוב לאחר מלחמת העולם השנייה. ניצחון ישראל ב-’מלחמת השחרור’ גרם ליהודי לוב לקום ולעלות לארץ, כאשר כבר היתה תשתית ארגונית ציונית בלוב ונוכח הידרדרות היחסים עם המוסלמים.
פרופ’ לסקר, המשיך ותיאר את הפעילות הציונית בלוב ואת פעילות השליחים מארץ ישראל ועליית יהודי לוב לארץ. עד שנת 1951 היו פעמים כשבעלייה אחת היו 2400 יהודים, היקף שלא היה כמוהו בעלייה מארצות, כגון; מרוקו, טוניסיה ו-אלג’יריה.
כמו כן, מנה פרופ’ לסקר את הישגיה של העלייה מארץ לוב, כגון; הפלגות לארץ באוניות ישראליות, פעילות הבריאות של הג’וינט וארגון מרפאת הבריאות ועוד.
בשנת 1952, לאחר שלוב מקבלת עצמאות (ישראל הכריעה את הכף בהצבעה באו”ם) על משרד העליה בלוב, הונפו דגל לוב ודגל ישראל והתקיים מפגש בארמון המלך הידריס שאליו הוזמנו גם השליחים הישראליים, בפעם היחידה בתולדות היחסים בין שתי המדינות.
מר מאיר כחלון, יו”ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, קרא לשמר את העבר למען העתיד והודה לפרופ’ רונן על תרומתה למחקר יהדות לוב, וכן לשאר המרצים והמשתתפים בכינוס.
◄ השר כחלון: הישגי הנשים לעומת הגברים. כאשר הנשים, חדרו כמעט לכל ענפי המשק
המושב השני של הכינוס עסק בגלי העלייה וההעפלות מלוב ואותו הנחה עו”ד רמי בובליל. פרופ’ ברוך רובין מן האוניברסיטה העברית, דיבר על ציוני דרך מראשית העלייה הגדולה והקליטה בארץ ומר יצחק דבש, נציג מתנדב JJAC, דיבר על הגירוש מלוב בעקבות מלחמת ששת הימים ועל הקליטה בארץ.
את המושב השלישי של הכינוס פתח שר התקשורת, מר משה כחלון, אשר תאר את הקהילה הלובית כקהילה תומכת ומפרגנת. לדבריו; “הקהילה הלובית היא קהילה ללא תביעות ובקשות. אנשי הקהילה הלובית הגיעו לארץ, כדי לבנות אותה, את המולדת, שכה חיכו והתפללו עליה. המאפיין את בני הקהילה, אמר השר כחלון, הוא “כבוד לארץ וכבוד לדת “בצורה שפויה ומתונה”.
על השתלבות בני הקהילה, אמר כחלון, כי; “הם הגיעו לארץ, ועבדו קשה ופרנסו משפחות גדולות במינימום אמצעים וזה אפיין את רוב המשפחות. אחוז הירידה מהארץ של בני הקהילה הנו אפסי לעומת קהילות אחרות. הקהילה, הגיעה כדי לבנות את הארץ ולתרום לה והמדינה גם נותנת להם בחזרה.
השר כחלון, את הישגי קהילת יהדות לוב, ובראשם, השתלבותם בכל התחומים בארץ. יש ביניהם; אנשי אקדמיה, רפואה, צבא, משטרה ושירותי הביטחון. המושבים, שהקימו בני הקהילה פורחים ובתפקידים הציבוריים הם תורמים לציבור.
פרופ’ מוריס רומני מאוניברסיטת בן גוריון, יליד העיר בנגזי שבלוב, הרצה על התמורות בקרב יהודי לוב לאחר עלייתם.
לאחר שעסק בצעירותו בחקר הפערים הקיימים במדינת ישראל, עבר לחקר העדות ובחר להתמקד בלוב. פרופ’ רומני, סקר את הסיבות שהניעו את יהדות לוב לעלות ולהשתרש במדינת ישראל ואת הסתגלות הקהילה לתנאי הקליטה הקשים בימי המדינה הראשונים.
פרופ’ רומני, הציג נתונים שנאספו בשנת 61 ובשנת 72 והשווה אותם לנתונים משנת 95 במספר הנפשות למשפחה, משלח היד של העולים ורמת ההשכלה שרכשו.
מהנתונים, עולה, כי בני הקהילה, הצליחו להשתלב במשלחי יד שונים, לרוב בסטטוס נמוך עם שכר בינוני. שיעור גבוה מקרב העולים עוסקים במסחר שהנו המשך ישיר לתחום שבו עסקו בלוב. תרומתם לבנייה, לספורט, יהלומים, מסחר וכדומה משמעותית וגבוהה מזו של יתר האוכלוסייה.
הנתון המרשים ביותר בתחומים אלה הוא הישגי הנשים לעומת הגברים. כאשר הנשים, חדרו כמעט לכל ענפי המשק, והצליחו לעבור מתחומי הצווארון הכחול לצווארון הלבן.
שמעון דורון, סמנכ”ל ארגון, תכנון ולוגיסטיקה בבר-אילן וחבר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, סיפר על אביו, יוסף דדוש, שהיה מנהיג ציוני בלוב ופעל רבות לעלייתם של יהודי לוב ולקליטתם בארץ.
דורון, הציג מסמך סודי מהקונסוליה הגרמנית בלוב אל הקונסוליה הגרמנית בעיר רומא ובו הם בקשה לפתור את “הבעיה היהודית” בלוב. משום שיהודי לוב תרמו רבות לכלכלת לוב, היה קשה “לטפל” בבעיה והתכנית נדחתה מחשש למשבר כלכלי וכך נמנע מהם אסון כפי שקרה ליהודי אירופה.
◄ למה אנשי יהדות לוב התיישבו בערים הסמוכות לים
למר יוסף דדוש, היה חשוב לטפל בקהילתו לפני שדאג לעצמו. הוא התרים עבור מוסדות שונים בא”י וגם ל”כוללים” של רבנים גדולים. דדוש פעל במישורים נוספים למען בני הקהילה היהודית; הוא הקים חברה לייבוא ושיווק מוצרים מפלסטין, כדי לעזור בכלכלת ארץ ישראל וניהל התכתבות ענפה עם הקק”ל ומוסדות לאומיים אחרים בארץ כדי לחזק את הקשר בין הקהילה בלוב לא”י. מר דדוש, היה איש של כוונות טובות ומעשים שהבין שמקומו בא”י.
משנת 1944 התחיל לדרוש סרטיפיקטים מארגונים שונים ובכל פעם נדחה משום שלוב נחשבה למדינה חופשית. יחד עם זאת, טרחו המוסדות העבריים לבקש מהיהודי לוב כסף כדי לבסס את כלכלת הארץ.
לאחר עלייתו לארץ התחיל בפעילות עבור עולים אחרים. בנו שמעון דורון הציג מסמך שבו העלה האב רעיונות איך לטפל בעליית יהודי לוב. הוא דאג לפתיחת בתי ספר מתאימים לבני הקהילה ודיבר על שילוב בני הנוער בקהילה כדי שיהיה ניתן לשמר את המורשת והערכים שנרכשו בלוב.
מר מאיר כחלון, יו”ר הארגון עולמי של יוצאי לוב, דיבר על הקליטה במושבים של הקהילה הלובית. הוא סקר את המושבים שקמו ע”י הקהילה מצפון ועד דרום ושיתף את הקהל בחוויותיו כילד יתום מאם אשר עזר בפרנסת המשפחה בשילוב עם לימודים בבית ספר. הוא סיפר על המעבר למגורים במושבים אחרים עד שהגיע למושב אחיסמך שם הוא מתגורר עד היום. עוד ציין כחלון את האחוז הנמוך של בני הקהילה שעזבו את המושבים ואת הרצון של
דור ההמשך לגור במקום. עוד, ציין, כי היה חשוב לאביו וכן לחברי קהילה אחרים, שהבנים, יצאו ללמוד ואכן ביחס לקהילות אחרות, מספר הילדים שנשלחו ללמוד הנו גבוה.
חלפון, ציין, כי רבים מבני הקהילה שעלו בעלייה הגדולה של שנות ה-50, התיישבו בערים הסמוכות לים בגלל אהבתם לדיג ולשחייה.
Add Comment