אוריאל לין: “האוצר מבקש לשנות את משטר מס החברות דרך הגנבתו בפרק עידוד השקעות הון מבלי שיהיו בכלל השקעות הון חדשות” ◄ משרד התמ”ת; החוק החדש, הינו פרי של הסכמה בין משרד התמ”ת, משרד האוצר, התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. התיקונים נעשו לאחר עבודה מעמיקה
איגוד לשכות המסחר: ראש הממשלה לא מודע לעיוותים ולשינוי משטר המס על החברות במשק
“החוק לעידוד השקעות הון בחוק ההסדרים הוא חוק בעל תפיסה מעוותת, מפלה בין עסקים, נוטש את היעד של יצירת תעסוקה כיעד מרכזי ובכך נוטש את הפריפריה, לא מעודד צמיחה ומעניק את מירב ההטבות דווקא למפעלים חזקים במרכז הארץ”. כך אמר הבוקר, עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
במסיבת עיתונאים שכינס איגוד לשכות המסחר לקראת תחילת הדיונים על ה’חוק לעידוד השקעות הון’ ב-’חוק ההסדרים’, נטלו חלק בכירי המשק, ובכללם; מר סולי סקאל, בעלים ויו”ר קבוצת סקאל; מר עמי לפידות, יו”ר קבוצת לפידות בע”מ; מר יוסי ויליגר, בעלים ומנכ”ל חברת ויליפוד בע”מ; מר מוני בר, יו”ר באדג’ט ישראל ויו”ר חברת הולידיי טראבל נציגת TUI העולמית ו’אייר ברלין’ והגב’ טלי דרורי ברנר, מנהלת בכירה בחברת עופר אבניר.
לטענת איגוד לשכות המסחר, בשנת 2004, עיצב נתניהו מדיניות כלכלית שדגלה בקביעת ’מס חברות אחיד’ לחברות השונות והפחתתו באופן מדורג. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; “יש כאן ניסיון לשינוי משטר המס בישראל. שינוי תוך הגנבת ההצעה בפרק עידוד השקעות הון בחוק ההסדרים. המשמעות האמיתית היא קביעת 3 רמות של מסי חברות: מס חברות כללי בשיעור של 25%, מס בשיעור 12% לתעשייה רלוונטית הממוקמת באזור המרכז ומס בשיעור של 8% לתעשיות רלוונטיות בפריפריה”.
“אני קורא לכנסת להוציא את הפרק עידוד השקעות הון, מחוק ההסדרים ולקיים דיון מקיף בנושא” מסכם, לין.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נוספו בישראל בשנת 2009, כתוצאה מפתיחת עסקים חדשים, 76,863 משרות חדשות. לא פחות מ-53,383 משרות נוצרו בענפי ’המסחר והשירותים’, ולא יותר מאשר 4,313 משרות נוצרו ב’תעשייה’.
באיגוד לשכות המסחר, מציינים את הכשלים בהצעת החוק הנוכחית;
1. הטבת מס לחברה תעשייתית רלוונטית ללא קשר אם בוצעו השקעות חדשות או הרחבות חדשות.
2. הטבה לכל חיי העסק כל עוד הוא עומד בתנאים. זה המהלך חריג שמשמעותו שינוי מס חברות. “בשום אופן אסור להסכים שהטבות במס או שיעורי מס נמוכים למפעלים מאושרים, אם ינתנו, ינתנו מעבר לתקופה קצובה שתקבע בחוק”.
3. אי עידוד פריפריה ומנגד עידוד יתר לחברות תעשייתיות במרכז הארץ.
4. אפליה כנגד מסחר ושירותים שהינם יצרני מקומות העבודה במשק.
לדבריו, של לין, הצעת החוק לעידוד השקעות הון שכבר עברה את אישור ועדת השרים המיוחדת לחוק ההסדרים לחקיקה, יוצרת 4 נדבכים של אפליה;
• אפליה לרעה של מגזר המסחר והשירותים לעומת התעשייה;
• אפליה לרעה של התעשייה המסורתית לעומת התעשייה האליטיסטית, כאשר התעשייה המסורתית לא תקבל כלום אם היא תעמוד בקריטריו הייצוא;
• אפליה לרעה בתוך ענפי ההיי-טק עצמם;
• אפליה בין חברות המייצאות מוצרים לבין חלק מהחברות המייצאות שירותים.
● עמי לפידות, יו”ר קבוצת לפידות בע”מ; “כמי שבא מתחום הרפואה, שהשקיע במדינת ישראל לפני 5 שנים בחברה בינלאומית והשקיע בפריפריה במפעל הפועל בעיר קרית מלאכי, העוסק במחקר ופיתוח. רוב העוסקים בנושא במשרדי האוצר והתמ”ת לא יודעים מהי ביו-טכנולוגיה. ביו-טכנולוגיה, היא תת-קבוצה במסגרת הרפואה. כשבונים על זה את חוק עידוד השקעות הון – יש פה הטעייה וכשל.
● יוסי ויליגר, בעלים ומנכ”ל חברת ויליפוד בע”מ; “אנו חברה העוסקת בייבוא, הפצה ושיווק של מוצרי מזון ואנו גם מייצרים סלטים בברקן ומייצאים לחו”ל. אני לא רואה שום סיבה שמפעל שמייצר, קולט עובדים ומפתח את האזור, לא יזכה להטבות”.
● סולי סקאל, בעלים ויו”ר קבוצת סקאל; “המוטו שתעשייה יוצרת יותר מקומות עבודה מוטעה ולא נכון. המשק שלנו מתחזק וצומח, ואנחנו בכיוונים הנכונים, אך אסור לייצר אפליה מבנית המעוותת את חלוקת המשאבים ומפלה בין סוגי עסקים במשק. רשת קמעונאית באיזור הפריפריה המעסיקה עשרות עובדים תורמת לא פחות לאיזור ולא ראוי להפלותה.
● מוני בר, יו”ר באדג’ט ישראל ויו”ר חברת הולידיי טראבל נציגת TUI העולמית ו’אייר ברלין’, ציין; “תעשיית התיירות בישראל היא למעשה יצואן גדול המכניס 4 מיליארד דולר בשנה. מדובר בענף עתיר כח אדם הממוקם בעיקר בפריפריה – בים המלח, ב-טבריה, ושאר מקומות התיירות.
“ההטבה הקיימת בחוק הקיים למתקני תיירות היא בשוליים ועיקרה בהקמת בני מלון חדשים. מנגד, התעשייה הרחבה המעסיקה עשרות אלפי עובדים לא נהנית מדבר. תעשיית התיירות המורכבת מעסקים קטנים וגדולים, המשוועת לירידה במס כפי שתוכננה ואנו רואים זאת כאפליה חד משמעית וכחסם גדול מאוד לגידול בתיירות”, ציין בר.
◄ משרד התמ”ת; “התיקונים שנעשו מתאימים למעשה את החוק לצרכים של המשק הישראלי ולאתגרים העתידיים”
משרד התמ”ת, התייחס לטענות שמועלות על ידי איגוד לשכות המסחר, בעניין חוק עידוד השקעות הון וטען, כי; “החוק לעידוד השקעות הון החדש, יוצר מצב שבו מפעלי תעשייה שיפעלו בפריפריה, ייהנו ממס החברות מהנמוכים בעולם, וזאת מהשקל הראשון מהמחזור ולתקופה בלתי-מוגבלת. פישוט מבנה המיסוי, יפעל לטובת המפעלים הקטנים והבינוניים שהיכולת שלהם לעשות תכנון מס מורכב קטנה יותר מהמפעלים הגדולים.
בנוסף, חברות הנמצאות באזורי הפריפריה (אזור פיתוח א’), יוכלו ליהנות גם ממענקים הניתנים ע”י מרכז השקעות וגם להטבות במס, זאת בניגוד למצב קודם שבו היה על החברות לבחור בין מסלול הטבות מס לבין מסלול המענקים. בחוק החדש אין אפליה בין סוגי התעשיות וכל המפעלים העונים להגדרה של מפעל תעשייתי לפי חוק עידוד, ייהנו מהטבות לפי חוק זה”.
“חשוב לציין, אומרים במשרד התמ”ת, כי; “החוק החדש, הינו פרי של הסכמה בין משרד התמ”ת, משרד האוצר, התאחדות התעשיינים ו’לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים’. התיקונים נעשו לאחר עבודה מעמיקה הכוללת התייעצות עם גופים ומומחים בעלי שם בתחום ההשקעות הן מהמגזר הציבורי והן הפרטי.
התיקונים שנעשו מתאימים למעשה את החוק לצרכים של המשק הישראלי ולאתגרים העתידיים תוך דגש על פיתוח הפריפריה, תיקונים אלו משפרים באופן משמעותי את יכולתה של ישראל לסייע לתעשייה המקומית ולמשוך השקעות זרות למשק”. עד כאן הודעת משרד התמ”ת.
Add Comment