בשנת 2009, נמשכה מגמת הגידול של מספר האמצעים למשיכת מזומנים; מספר מכשירי הבנק האוטומטיים למשיכת מזומנים גדל ב-2%, והתווספו חלופות אחרות למשיכת מזומנים באמצעות רשתות השיווק ותחנות הדלק ◄ לאחרונה, רבו הניסיונות להשתמש בתצלומי שטרות ותואמי שטרות בפרסומות. בנק ישראל, מבקש להביא לידיעת הציבור ולתשומת לבם של הגופים המפרסמים והמפיצים, כי מוטלים סייגים ואיסורים על צילום שטרות ופירסום התצלומים ברבים
בנק ישראל: הסדרה החדשה של המטבע מתוכננת להיכנס למחזור בתוך כ-3 שנים
בנק ישראל, מפרסם היום (שני) את הסקירה השנתית של מח’ המטבע לשנת 2009. ממנה עולה, כי ערכו של מחזור המטבע, הגיע בסוף שנת 2009 לכ-41.5 מיליארדי ש”ח, לעומת כ-34.4 מיליארדים בסוף 2008 – גידול של כ-21%.
גידול היקף המזומן שבמחזור נמשך ביתר שאת בתקופת המשבר, שהחל בשלהי 2008 – מגמה שנצפתה בתקופה זו במדינות רבות. בתקופה זו, העדיף הציבור להחזיק בידיו, ולא בפיקדונות נושאי ריבית, יתרות מזומן גדולות יותר מאשר בזמנים כתיקונם, וזאת, בעיקר מפני הריבית הנמוכה במיוחד. סיבות נוספות לגידול היו גידול האוכלוסייה והתרחבות השימוש בעסקאות מזומן.
משקל השטר של 200 ש”ח במחזור המשיך לגדול השנה משמעותית (ב-33%), עקב הגברת הפצתו במכשירים האוטומטיים ל’משיכת מזומנים’. גידול זה, מסביר 57% מסך גידולו של מחזור השטרות בשנת 2009.
חלקו של מחזור השטרות עמד בשנה הנסקרת על 97% מסך ערך המחזור כולו, וחלקו של מחזור המעות – על 3%. יותר ממחצית (52%) ממספר המעות שבמחזור הן מעות של 10 אג’, המשמשות בעיקר למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית. המעה של 1 ש”ח, שמרבים להשתמש בה במדחנים ובמכונות הממכר, היוותה ב-2009, 21% מכלל מספר המעות שבמחזור.
חלקן של המעות בעריכים הגבוהים, 5 ש”ח ו-10 ש”ח, קטן יחסית; כל אחד מהם מהווה רק 3% מכלל מספר המעות שבמחזור. מספר המעות של 2 ש”ח, שהונפקו לראשונה בדצמבר 2007, גדל השנה ב-54%, והם מהווים 2% מכלל מספר המעות שבמחזור.
חלק לא מבוטל מן המעות שבמחזור הולך לאיבוד, ומכאן שהצריכה בפועל קטנה מזו הרשומה. האובדנים הם תופעה טבעית; הם נובעים משימוש שוטף במעות כאמצעי תשלום בעל ערך נמוך. שיעור האובדנים במחזור הוא ביחס הפוך לשווי המעה ולגודלה הפיזי, ועפ”י ההערכה הוא נע בין 40% ל- 70%.
בשנת 2009, נמשכה מגמת הגידול של מספר האמצעים למשיכת מזומנים; מספר מכשירי הבנק האוטומטיים למשיכת מזומנים גדל ב-2%, והתווספו חלופות אחרות למשיכת מזומנים באמצעות רשתות השיווק ותחנות הדלק; כמו כן פועלים המכשירים מהסוג Cash Dispenser – מכונות בבעלות חברות פרטיות, המתופעלות על ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות.
באוקטובר 2009 נכנסה לתוקפה המדיניות החדשה של בנק ישראל בתפעול מערך המזומנים במשק. מטרותיה של המדיניות החדשה הן שמירה על איכות גבוהה של המזומנים שבמחזור, הקטנת העלויות של תפעול המזומנים הן לבנק ישראל והן לעוסקים במזומנים והעלאת רמתו של השירות לציבור.
במסגרת זו;
● רוב הפעילות לטיפול במזומנים הועברה מבנק ישראל ל”מרכזי מזומנים”, שהוקמו על ידי הבנקים המסחריים הגדולים.
● לשם שיפור איכות השטרות במחזור הוחל תקן איכות כמותי. התקן קובע מבחן ברור שמגדיר את ההבדל בין שטרות “ראויים”, המיועדים לשימוש חוזר במחזור, ובין שטרות “לא-ראויים”, המיועדים לגריסה על ידי בנק ישראל.
הבנקים, הצטיידו במכונות חדישות לספירה ומיון של שטרות, המאפשרות הן מדידה של איכות השטרות והן זיהוי ראוי של השטרות המזויפים.
לשם שיפור השירות שהיא נותנת שידרגה מח’ המטבע בבנק ישראל את ציוד הספירה, המיון והאריזה שלה וייעלה את תהליכי עבודתה.
במקביל נמשך תכנון ההנפקה של סדרה חדשה של המטבע במדינת ישראל. התכנון מקיף נושאים רבים – ביניהם עיצוב השטרות והמעות, החומר שהשטרות עשויים ממנו וסימני ביטחון חדשים. הסדרה החדשה, מתוכננת להיכנס למחזור בתוך כשלוש שנים.
שיעור הזיופים של השטרות והמעות נשאר נמוך יחסית לגוש האירו ולארצות הברית. מרבית הזיופים נתגלו בשטרות של 100 ש”ח ובמעות של 10 ש”ח, במסגרת מאבקו של בנק ישראל בזיופים. פעלה מחלקת המטבע באמצעות הפורום הייעודי, הכולל, נוסף על נציגי מחלקת המטבע בבנק ישראל, את נציגי משטרת ישראל, הבנקים ו’איגוד הבנקים’. בפורום, נדונים ומגובשים האמצעים למניעת זיופים ולאיתור כסף מזויף, ודרך הטיפול בו.
לאחרונה, רבו הניסיונות להשתמש בתצלומי שטרות ותואמי שטרות בפרסומות. בנק ישראל, מבקש להביא לידיעת הציבור ולתשומת לבם של הגופים המפרסמים והמפיצים, כי מוטלים סייגים ואיסורים על צילום שטרות ופירסום התצלומים ברבים. כל זאת כדי להימנע מחשש לזיופים. (רשימת הסייגים והאיסורים מופיעה בסקירה השנתית).
מהפניות המגיעות לבנק ישראל, עולה שהציבור מעורב מאוד ומתעניין בתחום המזומנים. הדבר מתבטא בתגובות על הנפקת מטבעות ושטרות חדשים, בהצעות ופניות בעניין מטבע, שמספרן הולך וגדל, ובמודעוּת לפרטים בעיצוב השטרות והמעות.
מחלקת המטבע של בנק ישראל, מספקת לציבור שירותי פריטה וצריפה של עריכי מזומנים שונים בקופת הסניף שבבנק ישראל בירושלים. הציבור, יכול להחליף בקופת הסניף גם מטבע פגום.
שטרות מהסדרה הישנה של השקלים החדשים, שהוצאה מהמחזור ב-1999, ומעות של 5 אגורות, שהוצאו מהמחזור ב-2008, בהילך חוקי שווה ערך, ניתנים להחלפה ללא עמלה עד 31.12.10. לאחר מועד זה לא ניתן יהיה להחליפם יותר. את אלה ניתן להחליף גם באמצעות משלוחם בדואר רשום וזיכוי חשבון הבנק של השולח בסכום המתאים.
שטרות מהסדרה הישנה של השקלים החדשים ומעות של 5 אגורות, ניתן להחליף גם בסניפי הבנקים, עד 31.12.10. השירות לקהל בסניף ירושלים, ניתן בימים א’-ה’ בשעות; 13:00-08:00. טלפון; 02-6552846/7.
לפניות הציבור בנושא המטבע; pniotz_ matbea@boi.gov.il
לעיון בצילומי שטרות סדרה א’ של השקל החדש, לחץ כאן.
Add Comment