החופרים מאוניברסיטת חיפה לא האמינו שהטבעת מכוסת האדמה נושאת עימה סוד נדיר. רק לאחר שהטבעת נוקתה התברר שהשקע שעליה הוא בעצם הפרופיל של אל השמש היווני ◄ הטבעת, תוצג לקהל בפעם הראשונה ביום הפתוח של עונת 2010, ב-6 באוגוסט, במוזיאון המזגגה בקיבוץ נחשולים.
תל דור: טבעת עם דיוקנו של אפולו, נתגלו באתר ע”י חופרים של אוניברסיטת חיפה
טבעת חותם נדירה מברונזה ועליה הטבעה של פני אפולו (Apollo), אל השמש היווני, נמצאה בחפירות האתר הארכיאולוגי תל דור (חיר’ אל בורג’), על ידי חופרים של אוניברסיטת חיפה. “חפץ אמנות ברמה כה גבוהה, שנוצר בלי ספק על ידי אמנים מהשורה הראשונה, מעיד על כך שגם בערי השדה – ולא רק בערי הבירה של הממלכות ההלניסטיות – היו אליטות מקומיות שפיתחו טעם לאמנות גבוהה ויכולת לרכוש אותן”, אמרה ד”ר איילת גלבוע, ראש החוג לארכיאולוגיה מטעם אוניברסיטת חיפה, שעומדת בראש החפירות יחד עם ד”ר אילן שרון מהאוניברסיטה העברית.
כשה’טבעת’, רק נמצאה, בבור אשפה באזור של מבנים הלניסטיים, היא הייתה מכוסה בשכבות של אדמה וקורוזיה, והחוקרים לא העלו על דעתם שבשקע שעל הטבעת מתוארת דמות כלשהי. רק לאחר שהטבעת נוקתה במעבדות השימור של המכון לארכיאולוגיה ב’אוניברסיטה העברית’, הסתבר שמדובר בפרופיל של גבר צעיר, ארוך שיער וחסר זקן שלראשו זר עלי דפנה.
הטבעת נבדקה על ידי פרופ’ ג’סיקה ניטשקה, מומחית ללימודים קלאסיים מ’אוניברסיטת ג’ורג’טאון’, ועל ידי ד”ר רבקה מרטין, מומחית לתולדות האמנות מאוניברסיטת דרום-מזרח מיזורי, השותפות בחפירה, ושתיהן קבעו, כי יש לזהות את הדמות עם ’אפולו’.
אפולו, הוא אחד האלים האולימפיים המרכזיים בפנתיאון (אסופת האלים) היווני, אל האור והשמש, שהיה אחראי בין השאר על השירה והמוסיקה.
לדבריה של ד”ר גלבוע, סגנון הטבעת והקונטקסט הארכיאולוגי, מאפשרים לתארך את הטבעת למאה הרביעית או השלישית לפסה”נ. טבעות מסוג זה שימשו בעיקר כחותם או שהוקדשו למקדשו של האל המוטבע על הטבעת.
גם לעובדה, כי הטבעת נמצאה בקונטקסט עירוני, ובמסגרת של חפירה ארכיאולוגית סדורה, יש חשיבות רבה, שכן רוב חפצי האמנות הקטנים מסוג זה שנמצאו עד כה במזרח התיכון הם ממוצא בלתי ידוע – ומקורם מסחר בלתי חוקי בעתיקות, או שנרכשו על ידי מוזיאונים ואספנים עוד לפני תחילת המחקר הארכיאולוגי המדעי.
עוד הוסיפה, ד”ר גלבוע, כי “בייחוד מעידה טבעת זו על האופי הקוסמו-פוליטי של אזורנו כבר לפני יותר מ-2000 שנה: הטבעת, שלמרות פגעי הזמן ניתן להבחין בקלות באיכותה הגבוהה, קשורה ככל הנראה למבנה שבסביבתו כבר נמצאו בעונות חפירה קודמות אבן חן קטנה ועליה דיוקן של אלכסנדר מוקדון, ורצפת פסיפס נדירה באיכותה. גם המאפיינים האדריכליים של הבניין עצמו מעידים על פאר.
אפולו, ותבליט של הטבעת, צילום: פאולה וימן-ברק
מסתבר, אם כן, שהתפוצה של חפצי אמנות מהשורה הראשונה לא הייתה מוגבלת לערי הבירה של הממלכות ההלניסטיות במזרח, כמו אלכסנדריה במצרים או אנטיוכיה וסלאוקיה בסוריה, שבהן האוכלוסייה הייתה יוונית ברובה, אלא התפשטה גם למרכזים משניים, כגון; דור, שבהן עיקר האוכלוסייה היו תושבים מקומיים. במקרה של דור מדובר בפניקים.
העיר דור, הייתה נמל חשוב לחוף הים התיכון מ-2000 לפנה”ס בקירוב ועד ל- 250 לסה”נ. חפצי אמנות בסגנון יווני, כגון; טבעות חותם וגמות, מתחילים להופיע במזרח בתקופת שלטון פרס (מאות ששית – רביעית לפסה”נ) ומספרם עולה לאחר כיבוש האזור בידי אלכסנדר מוקדון, שעבר בדור במסעו מצור למצרים בשנת 332 לפנה”ס. לאחר אירוע זה הפכה העיר דור לאחד המרכזים של התרבות המיוונת בארץ ישראל – עד לכיבושה בידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי ב-100 לפנה”ס בקירוב – אך חותם התרבות היוונית/רומית ניכר בה גם מאוחר יותר, בתקופה הרומית.
האתר הארכיאולוגי תל דור (חיר’ אל בורג’), ממוקם ליד חוף דור (טנטורה) בין חיפה לתל אביב, על רכס כורכר בדרום חוף הכרמל, כ-30 ק”מ דרומית לחיפה וכ-12 ק”מ צפונית לקיסריה.
האתר נחפר כבר כשלושים שנה ברציפות ובדרכו להיות גן לאומי מוכרז של רשות הטבע והגנים. משתתפות בו קבוצות מ’האוניברסיטה העברית’, ואוניברסיטת חיפה, קבוצה בראשות פרופ’ שרה סטרופ מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל וקבוצה בראשותה של ד”ר אליזבט בלוך-סמית מאוניברסיטת סט. ג’וזף בפילדלפיה.
השטח שבו נמצאה הטבעת, נוהל על ידי יפתח שלו ו-הגר בן-בסט, תלמידים מתקדמים של החוג לארכיאולוגיה. כ-130 חוקרים, סטודנטים, ומתנדבים, ברובם מישראל וארה”ב, משתתפים בעונת 2010, הנערכת בימים אלה. הטבעת, תוצג לקהל בפעם הראשונה ב’יום הפתוח’ של עונת 2010, ב-6 באוגוסט, ב’מוזיאון המזגגה’ בקיבוץ נחשולים.
Add Comment