עו”ד אוריאל לין, אמר הדברים בכינוס השנתי ה-8 של ’תוכנית הפניקס לבטיחות בדרכים’; “עבירות פגע וברח קרובות למעשה רצח, אדם יודע שהוא זנח את חברו, מוטל במצב הזועק לעזרה והוא מחליט להפקיר אותו. המחוקק קבע רמת ענישה לעבירות פגע וברח העומדת על 7 עד 9 שנים. מאיפה לשופטי ישראל, יש את הכוח המוסרי לעמוד מול העבריינים ולתת להם להמשיך לנהוג ולהפקיר את נהגי ישראל בידי פושעים.
יו”ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: מערכת המשפט מכשילה את עבודת המשטרה
“מערכת המשפט מכשילה את עבודת המשטרה. על מנת לצמצם את הקטל בדרכים נהיה חייבים להחמיר הענישה וזאת על מנת לחזק את ההרתעה. הכשל בבסיס ההרתעה מונח בפתחי מערכת בתי המשפט”, כך ציין בנאומו (ביום חמישי) בכינוס השנתי של תכנית “הפניקס” (Phoenix) באוניברסיטת בר אילן, יו”ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עו”ד אוריאל לין.
יו”ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התייחס למקרים הקשים האחרונים בהם היו מעורבים נהגים בתאונות פגע וברח (טל מור-הנהג החשוד בהריגתו של שניאור חשין, ובני הזוג גמליאל אשר החשודים בפגיעתו של שמואל רוטשטיין בן ה-67 בעיר רחובות, ונתפסו ישנים במיטתם לאחר בריחתם מזירת האירוע).
עו”ד לין, יצא בביקורת חריפה על הסלחנות הבלתי מובנת של בתי המשפט בישראל. לטענת לין; “הנורמות הסלחניות שאימצו בתי המשפט בישראל, ערערו את האמון בשופטי ישראל המסר הנורמטיבי שהם מעבירים במקרה של עבירות חמורות הוא פגום ענישה של שנת מאסר בפועל על גרימת מוות ובריחה היא עלבון לחיי אדם, היו לא מעט מקרים שהענישה על הפקרת אדם הייתה עבודת שירות”.
“עבירות ’פגע וברח’ קרובות למעשה רצח, אדם יודע שהוא זנח את חברו, מוטל במצב הזועק לעזרה והוא מחליט להפקיר אותו. המחוקק, קבע רמת ענישה לעבירות פגע וברח העומדת על 7 עד 9 שנים. מאיפה לשופטי ישראל, יש את הכוח המוסרי לעמוד מול העבריינים ולתת להם להמשיך לנהוג ולהפקיר את נהגי ישראל בידי פושעים.
השופטים, לא הפנימו את התפקיד שהוטל עליהם בהגנת חיי אדם. חובתם הראשונית היא ’הגנה על הציבור’ בישראל. בסלחנותם, הם פוגעים במאמץ המשותף ליצירת הרתעה ממשית ובמאמץ הלאומי למלחמה בתאונות הדרכים”.
על שופט בית המשפט המחוזי דרורי, אמר לין; “שופט אשר מבטל הרשעה בעבירה מכוערת וגסה כמו ’פגע וברח’, כותב פסק דין, המסביר את משמעות החרטה במשפט העברי, וזאת על מנת לא לפגוע בקידומו של נאשם המצוי במסלול קידום להיות דיין בבית דין רבני, שופט כזה, מערער את יסודות ההרתעה בעבירה חמורה שהעונש עליה הוא 9 שנות מאסר. יש מקום ש’הוועדה למינוי שופטים’, תשקול ברצינות הצדקת המשך כהונתו כשופט”.
פרופ’ משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר אילן: ונשמרתם לנפשכם זהו ציווי
לין, הוסיף, כי הפחתת ’תאונות הדרכים’ לא תוכל להיות מושגת רק על יסודות החינוך וההסברה. יש צורך בחיזוק מערך ההרתעה. ענישה סלחנית מחלישה את ההרתעה; “הנהג, חייב לדעת, כי הוא עלול להיתפס, וכי העונש על העבירה שהוא עבר יהיה מחמיר מספיק כדי שיבין שאין זה משתלם לעבור את אותה העבירה. בשרשרת ההרתעה, מי שמכשיל אותנו יותר מכל זו מערכת בתי המשפט,
נכון להיום היא אינה מבצעת את תפקידה כראוי. במקרים רבים בהם נהגים שעברו 60 ,110, ואפילו 190 עבירות תנועה הורשו ע”י בתי הדין להמשיך לנהוג כחוק למרות שהם בברור מהווים פצצה מתקתקת, ובסופו של דבר ייקטלו חיי אדם”.
★ זהו מאבק על תרבות הנהיגה בישראל
ח”כ חמד עמאר, יו”ר ’השדולה לנושא בטיחות בדרכים בכנסת’, הציג הצעה משלו למלחמה שכרות הנהגים: ועומד להעלות הצעת חוק: “חוק הגדרת השיכור”. ח”כ עמר, מציע, כי ’לימודי בטיחות בדרכים’, יהיו חובה בבתי הספר כמו לימודי האנגלית, והוסיף, כי הוא מתנגד חמור להצעת החוק לפיה תבוטל חובת חבישת קסדות לרוכבי אופניים.
ח”כ רונית תירוש, יו”ר השדולה לבטיחות בדרכים בכנסת, עמדה בדבריה על ההשקעה בחינוך לזהירות בדרכים, חשובה יותר מענישה לאחר מעשה. “מטרתנו היא, כי כל תעודת בגרות תחייב בציון במקצוע או תוכנית לימודים בנושא בטיחות בדרכים”.
ניצב משנה אלכס פרלמן, ראש מחלקת תכנון ופתוח באגף התנועה במשטרת ישראל, הציג את המאבק בתאונות הדרכים כמאבק מערכתי; “זהו מאבק על תרבות הנהיגה בישראל, וההתייחסות לעברות תנועה צריכה לקבל מפנה של מעשה עבריינות ולא ותרנות”.
פרופ’ משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר אילן, הציג את הכינוס כאחד החשובים ביותר לחברה הישראלית; “ונשמרתם לנפשכם זהו ציווי. ערך החיים הוא מקודש, ואין דבר חשוב מלהקים מנגנונים שימנעו פגיעה בחיי אדם.
באוניברסיטת בר אילן, הקמנו את המרכז לחקר המוח מהגדולים בעולם. אני מציע לחקור בו את התופעה של הרשלנות בנהיגה כפגם מוחי, שהרי היא קוראת במנגנונים שבמוח האנושי, ואולי אז ניתן יהיה גם למצוא לה תרופה”.
פרופ’ יעקב רופא, ראש החוג המשולב למדעי החברה, אמר בכינוס, כי; “המדינה צריכה לתקצב לימודים חשובים אלו בבטיחות בדרכים כי המחקר המדעי וההכשרה המקצועית של מומחים הם בעלי חשיבות עליונה להפחתת הקטל בדרכים”.
ח”כ רונית תירוש: כל תעודת בגרות תחייב בציון במקצוע או תוכנית לימודים בנושא בטיחות בדרכים
הכינוס השנתי השמיני של ’תוכנית הפניקס לבטיחות בדרכים’, בראשותה של פרופ’ טובה רוזנבלום, התקיים השבוע באוניברסיטת בר אילן, והוצגו בו מחקרים חדשים, ובהם; ניתוח מדיניות השבתת כלי רכב כמכשיר למאבק בעברות תנועה ותאונות דרכים, אפקטיביות השימוש בדוחות אזהרה, איתור סכנות בכבישים אצל אופנוענים ונהגי רכב, מערכת תומכת החלטות ככלי להערכת העבר התעבורתי בבתי משפט לתעבורה, והאם לקיחת סיכון היא תכונה כללית? השלכות לנהיגה סיכונית.
עו”ד אריה אריאלי, מחברת הפניקס, העניק מלגות לסטודנטים מצטיינים בתכנית.
“תכנית הפניקס לבטיחות בדרכים”, נפתחה לפני שבע שנים ובראשה עומדת ד”ר טובה רוזנבלום. הקורסים הנלמדים בתוכנית, שנמשכת כשנתיים, מוכרים ללימודי תואר ראשון במסלול פרט בחוג המשולב.
התוכנית מיועדת למנהלי בטיחות אזוריים של הרשות הלאומית, למנהלי מטות בטיחות עירוניים, קציני בטיחות בתעבורה, מורים לנהיגה, מורים ורכזים לנושא זהירות בדרכים בבתי ספר, מרצים לנהיגה מונעת, אנשי משטרת התנועה, צה”ל, עובדים במשרדי התחבורה, הבריאות וביטחון הפנים ולמתעניינים נוספים.
התכנית כוללת מקצועות רב תחומיים עליהם נתמך מקצוע הבטיחות בדרכים כמו הנדסת תנועה, הדינמיקה של הרכב, בינוי ערים, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, משפטים, חינוך ועוד. בתכנית מלמדים מטובי המרצים בארץ.
Add Comment