הלוויתו תתקיים היום ב-12:00 בעיר ירושלים ◄ הרב עמיטל, שימש בעבר ראש ישיבת הר עציון, ייסד את מפלגת מימד ולשעבר והיה שר בממשלת ישראל ◄ בסמוך למלחמת לבנון, טען, כי; “יש לעתים עימות בין קדושת האדם וקדושת האדמה, ובעימות זה יש להעדיף קדושת חיי האדם” ◄ ראש הממשלה נתניהו מביע צער עמוק על פטירתו
הרב יהודה עמיטל, הלך לעולמו בגיל 85, בעיר ירושלים
הרב יהודה עמיטל, נשיא בית המדרש “תאיר”, הלך הלילה לעולמו והוא בן 85. הרב עמיטל, היה ראש ישיבת הר עציון לשעבר, מייסד מפלגת מימד ולשעבר שר בממשלת ישראל. הרב עמיטל, יובא למנוחות היום בשתים-עשרה בצהריים מבית הלוויות שמגר להר המנוחות בעיר ירושלים.
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, הביע צער עמוק על פטירתו של הרב יהודה עמיטל. ראש הממשלה, נתניהו, ציין, כי; “דרכו המיוחדת של הרב עמיטל, ‘ניצול שואה’ אשר היה למעפיל עצור ב’מחנה עתלית’, ועד להקמת מפעל חייו – ישיבת ההסדר ’הר עציון’, שילבה תורה, עבודה, ענווה ודרך ארץ.
הרב עמיטל שלחם גם במלחמת העצמאות הוא דוגמא לכולנו לאהבת ישראל. הרב עמיטל היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. יהי זכרו ברוך.”
◄ תולדות חייו
הרב עמיטל, נולד בשם יהודה קליין ביום ג’ חשוון תרפ”ה (31 באוקטובר 1924) בעיר גרוסוורדיין (כיום אורדאה מרה) שבמחוז טרנסילבניה שברומניה. בנערותו למד בישיבה לא חסידית בעיר הולדתו. הישיבה הוקמה על ידי הרב חיים יהודה הלוי שחזר מישיבת מיר בליטא עם שיטת הלימוד הליטאית ורצה להנחילה בארץ מולדתו, רומניה. שם בישיבה אחד ממוריו היה ר’ בער ברקוביץ (אביו של הרב פרופ’ אליעזר ברקוביץ).
בשנת 1940 טרנסילבניה הצפונית עברה להונגריה על פי תכתיבי וינה. עם הכיבוש הנאצי של הונגריה נלקח למחנה עבודה והיה בו כשמונה חודשים. שוחרר מן המחנה ביום שמחת תורה בשנת תש”ה (4 באוקטובר 1944), כשהגיע הצבא הרוסי למקום. הוא נסע לבוקרשט ומשם עלה לארץ ישראל, אליה הגיע ביום ב’ חנוכה תש”ה (12 בנובמבר 1944). לאחר מעצר קצר במחנה המעצר בעתלית בא לירושלים.
בירושלים, החל ללמוד בישיבת חברון, ובהמשך הוסמך לרבנות על ידי הרב איסר זלמן מלצר. למד גם אצל הרב יעקב משה חרל”פ, תלמיד הראי”ה קוק. תקופה קצרה גם שירת בהגנה. אחר כך עבר ללמוד בישיבת קלצק ששהתה אז בפרדס חנה, ושם גם התחתן עם אשתו מרים, נכדתו של הרב איסר זלמן מלצר. כשעברה ישיבת קלצק לרחובות, עקב מינויו של ראש הישיבה, הרב צבי יהודה מלצר, חותנו של הרב עמיטל, לרב העיר, עבר גם הוא לרחובות, ושם גר עד שעבר לירושלים בשנות ה-60.
יום אחרי הכרזת המדינה, התגייס לצה”ל ונלחם ב’מלחמת העצמאות’, במסגרת חטיבה 7, בקרבות לטרון והגליל המערבי. את חוויותיו כחייל דתי במלחמה סיכם במאמר בשם “לדרכו של החייל הדתי במלחמת הקוממיות”, שעשה רושם גדול בהראותו שיהודי דתי יכול לשרת כחייל בצה”ל. לאחר המלחמה התמנה לספרא דדיינא ב’בית הדין הרבני’ בעיר רחובות, ובהמשך מונה לר”מ ב’ישיבת הדרום’ והיה שותף פעיל בהתפתחות מוסד זה. בזמן כהונתו בישיבת הדרום ניסח את חזון “ישיבות ההסדר”, והשתתף בהקמתן.
לאחר מלחמת ששת הימים, ביקשו ממנו מייסדי ישיבת הר עציון שב’גוש עציון’, ובהם יואל בן נון וחנן פורת, לעמוד בראש הישיבה. לאחר שהסכים קמה הישיבה בכפר עציון, ולאחר שנתיים עברה לאלון שבות. לאחר הקמת הישיבה הזמין את הרב אהרן ליכטנשטיין להצטרף אליו בראשות הישיבה, והשניים שימשו יחד בראשות הישיבה עד לפרישתו מהתפקיד.
בהנהגתם (בשנתיים האחרונות לכהונתו, ביחד עם הרבנים יעקב מדן וברוך גיגי) התאפיינה הישיבה בפתיחות חינוכית, שאפשרה למגוון תפיסות הגותיות ופוליטיות לדור בכפיפה אחת. בין השאר תמך הרב עמיטל בהקמת מכון ההוראה בצמוד לישיבה ואפשר אופני לימוד תנ”ך הנחשבים כבלתי ראויים בחלק מהציבור הדתי.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, פרסם ספר בשם “המעלות ממעמקים” ובו שיחות שהעביר בזמן המלחמה ולאחריה, שעסקו בהתמודדות עם משבר האמונה שהביאה עמה המלחמה. בספר זה הוא מבטא עמדות שהיוו את יסוד הגישה של גוש אמונים, אך במהרה שינה בצורה חדה את דעותיו והתנגד לתפיסה המשיחית-גאולית מבית מדרשו של הרב צבי יהודה קוק, אותה הביע בספרו, בטענה, כי אין בכוחו של אדם לדעת מהן תוכניותיו של האל, אלא רק לקוות. שינוי זה הפתיע את ראשי גוש אמונים, שפנו אליו עם הקמת גוש אמונים בבקשה להיות הדמות הרבנית שמובילה את התנועה ונענו בשלילה חריפה.
בסמוך ל’מלחמת לבנון’, הוא טען שיש לעתים עימות בין קדושת האדם וקדושת האדמה, ובעימות זה יש להעדיף את קדושת חיי האדם. מאז נהג הרב עמיטל להביע עמדות בעד החזרת שטחים תמורת שלום שהציבו אותו בעמדת מיעוט בציבור הדתי.
בשנת 1988 היה ממייסדי תנועת מימד, שאת רשימתה לכנסת הוביל, אך היא לא עברה את אחוז החסימה. בשנת 1995, לאחר רצח רבין, התמנה הרב עמיטל לשר ללא תיק בממשלתו של שמעון פרס, מתוך מטרה לגשר על המתיחות בין דתיים לחילוניים. ב-1999 הצטרפה ’מימד’ ל’ישראל אחת’ בראשות אהוד ברק,
עמיטל, היה שותף למהלך, אך בסופו של דבר פעילותו בתנועה פחתה עד שפסקה כליל. חתנו, הרב יהודה גלעד, היה חבר כנסת מטעם מימד, עד שפרש בגלל המשך ההליכה עם מפלגת העבודה, ובעיתונות התפרסם שגם הרב עמיטל התנגד להמשך ההליכה עם מפלגת העבודה.
לקראת בחירות 2006, השתתף בכינוס בחירות של תנועת “העבודה-מימ”ד” לאחר הפסקה של כמה שנים בהם נמנע מעיסוק בנושאים פוליטיים ובמימד הודיעו כי הרב עמיטל עדיין חבר במפלגה.
כשהגיע לגיל 80 ביקש מהנהלת הישיבה להחליט מראש, עוד לפני שיעזוב את תפקיד ראש הישיבה, מי יהיו ראשי הישיבה הבאים. הוקמה ועדה שבחרה את הרבנים יעקב מדן וברוך גיגי. הרב עמיטל, זכה לשבחים רבים על התנהלות זו, שיש בה כדי למנוע סכסוכי ירושה האופייניים לישיבות רבות. השבחים אף הופנו לכך שמשרת ראש ישיבה לא עברה בירושה לקרוביו, אלא הוענקה על פי שיקולים עניינים.
בסוף שנת תשס”ח, פרש הרב עמיטל מראשות הישיבה, ובמקומו נכנס הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי.
הרב עמיטל, שימש באחרונה כנשיא של בית המדרש “תאיר”. המידע על הרב עמיטל, הובא באדיבות ויקיפדיה.
יהי זיכרו ברוך.
