עלייה של 7 שלבים לעומת שנת 2009 ◄ הישגים בולטים של ישראל: במקום הראשון בעולם בעמידות המשק בפני משברים, לעומת מקום 8 בשנת 2009 ◄ ישראל מדורגת במקום ה- 54 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, לעומת המקום ה-51 בשנת 2009 ◄ במקום הראשון בעולם בהיקף ההשקעה במו”פ כאחוז מהתמ”ג, בדומה לשנת 2009
איגוד לשכות המסחר: ישראל דורגה במקום ה- 17 מבין 58 מדינות מובילות במדד של IMD
בשורות טובות לכלכלה הישראלית; הכלכלה הישראלית, ממשיכה להפגין עוצמה ויציבות יחסית לכלכלות המובילות בעולם והיא ממוקמת במקום ה-17 מבין 58 המדינות בעלות הכלכלות המפותחות. כך עולה ממדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD לשנת 2010, המיוצג בישראל על-ידי איגוד לשכות המסחר.
על פי המדד ישראל, טיפסה 7 שלבים אל מקום ה- 17 מבין 58 המדינות המדורגות במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי על פי המדד המתפרסם אחת לשנה, כלכלת ישראל, התחזקה השנה והיא ישראל טיפסה 7 שלבים, יחסית לשנת 2009.
עוד עולה מהמדד, כי כלכלת ישראל, ממוקמת במקום הראשון בעולם מבחינת עמידות המשק בפני משברים ובמקום הראשון בהשקעה במו”פ.
מאידך, בשנה האחרונה, נרשמה ירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה וישראל, הידרדרה עד למקום ה-54, לעומת שנת 2009. בנוסף, ישראל, ממוקמת במקום ה-56 בתות בין אוכלוסיה תומכת ונתמכת ובמקום ה-46 ביוקר המחיה.
בדוח של IMD, מציינים את האתגרים שעומדים בפני ישראל בשנת 2010 – הקטנת הסקטור הציבורי והוצאותיו. צמצום הבירוקרטיה והנטל על המגזר העסקי, השקעה בתשתיות בפריפריה ובכלל זה חינוך, ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה והקטנת החוב החיצוני.
מדד התחרותיות העולמי שמפרסם מדי שנה מכון IMD מדרג 58 מדינות על פי 327 פרמטרים כלכליים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם; איגוד לשכות המסחר בישראל. בראש הדירוג; סינגפור, הונג קונג, ארה”ב, שוויץ, ו-אוסטרליה, בתחתית הדירוג ממוקמות; רומניה, ארגנטינה, קרואטיה, אוקראינה, ואחרונה ונצואלה.
המדד בוחן את ביצועי המדינות ע”פ ארבעה פרמטרים; חוסן כלכלי, יעילות ממשלתית, עסקים ותשתית ובכולם ישראל עלתה בדירוג.
חוסן כלכלי – ישראל, ממוקמת במקום ה- 36, עלייה של 2 שלבים משנת 2009. יעילות ממשלתית – ישראל ממוקמת במקום ה- 16, לעומת המקום ה- 23 ב- 2009.
יעילות עסקים – ישראל, מדורגת במקום ה- 14, לעומת המקום ה- 20 בשנת 2009. מערכות תשתית – ישראל ממוקמת במקום ה- 16 לעומת המקום ה- 18 בשנת 2009.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בתגובה לנתונים, כי; “ה- IMD, ידוע כארגון עצמאי, הפועל ללא שיקולים פוליטיים. מסקנותיו חשובות לא פחות מהמסקנות של ה- OECD והן הולמות יותר את המצב הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל.
יש להדגיש, כי דירוגה של ישראל במקום הראשון מבחינת ’עמידות המשק’ בפני משברים הוא תוצאה ישירה מפעילות משרד האוצר ו-בנק ישראל, אשר ידעו לעמוד בפני לחצים ולא הזרימו כספים לארגונים כושלים ומערכות פיננסיות, כפי שנעשה בארה”ב ובאירופה”.
לדבריו, של לין, בדיוני התקציב היום, חייבים לחזור למדיניות שמרנית ולא להרשות שהגירעון יעלה על 2% תוצר ולפעול באגרסיביות לצמצום החוב הממשלתי כאחוז מהתוצר.
איגוד לשכות המסחר, מסר, כי העלייה שרשמה ישראל בדירוג החוסן הכלכלי של IMD, המורכב מחמש קטגוריות; כלכלה מקומית, סחר חוץ, השקעות בינ”ל, תעסוקה ומחירים, נבעה בעיקר מעלייה חדה של כ- 20 שלבים למקום ה- 27 בדירוג המשוקלל של הפרמטרים המתייחסים לסחר חוץ ועלייה של 9 שלבים בקטגורית ההשקעות הבינ”ל למקום ה- 31.
לעומת זאת ביתר הקטגוריות, נרשמה דווקא ירידה. כך, הכלכלה המקומית ירדה שלב 1 בדירוג למקום ה- 18; בקטגוריות המחירים המורכבת מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה נרשמה ירידה חדה של כ- 7 שלבים למקום ה- 50; בקטגורית התעסוקה נרשמה הירידה החדה ביותר עם נפילה של 11 שלבים למקום ה- 37;
בדירוג של יעילות העסקים, המורכב מקטגוריות של פריון ויעילות, שוק העבודה, מימון, פרקטיקה ניהולית ועמדות וערכים, ניכרת עליה ברוב הקטגוריות. כך, בקטגורית פריון ויעילות (תוצר עסקי וגודל המגזר העסקי) נרשמה עליה ממקום 19 בשנת 2009 למקום 12 בשנת 2010; בקטגוריה של מימון (יעילות הבנקים, יעילות שוק ההון וניהול פיננסי) נרשמה
עליה ממקום 25 בשנת 2009 למקום 12 בשנת 2010; בקטגוריה של עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו”ל, תרבות לאומית וכד’) נרשמה עליה מהמקום ה- 15 בשנת 2009 למקום ה- 8 בשנת 2010. מאידך, בקטגורית שוק העבודה (גודל, כישורים וכד’) לא נרשם שום שינוי וישראל נשארה מדורגת במקום ה- 15. בקטגורית הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד’), אף נרשמה ירידה מהמקום ה- 26 בשנת 2009 למקום ה- 32 בשנת 2010.
בדירוג של יעילות ממשלתית המורכב מקטגוריות של מימון ציבורי, מדיניות פיסקאלית, מסגרת מוסדית, חקיקה עסקית ומסגרת חברתית, נרשמה עליה חדה ברוב הקטגוריות.
כך, בקטגורית מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד’) נרשמה עליה מדירוג של 40 בשנת 2009 לדירוג של 24 בשנת 2010;
בקטגוריה של מדיניות פיסקאלית (מיסים וביטוח לאומי) נרשמה עליה ממקום 23 בשנת 2009 למקום 17 בשנת 2010;
בקטגוריה של מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה), נרשמה גם כן, עליה ממקום 23 בשנת 2009 למקום 17 בשנת 2010;
בקטגוריה של חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה עליה ממקום 25 בשנת 2009 למקום 20 בשנת 2010;
בקטגוריה של מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד’) נרשמה גם כן עליה מהמקום ה- 25 בשנת 2009 למקום 20 בשנת 2010.
בדירוג של מערכת התשתיות, המורכב מקטגוריית של תשתית בסיסית, תשתית טכנולוגית, תשתית מדעית, סביבה ובריאות וחינוך השיפור אינו חד משמעי.
אומנם נרשמה עליה חדה בקטגורית התשתית הטכנולוגית – ממקום 12 בשנת 2009 למקום 4 בשנת 2010 וגם בקטגורית התשתית המדעית נרשמה עליה יפה – ממקום 13 בשנת 2009 למקום 6 בשנת 2010, אך ביתר הקטגוריות נרשמה הידרדרות.
כך בדירוג התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד’) נרשמה ירידה מהמקום ה- 44 בשנת 2009 למקום 47 בשנת 2010; בקטגורית סביבה ובריאות נרשמה ירידה מהמקום ה- 19 בשנת 2009 למקום ה- 21 בשנת 2010; בקטגורית החינוך נרשמה ירידה מדאיגה מהמקום ה- 9 בשנת 2009 למקום ה- 14 בשנת 2010.
טבלאות נספחים על דירוג ישראל;
<!–ParametersWhichIsraelaleadingCountryByIMD_20-05-10_01.htm–>
Add Comment