החוקרים, ובהם ד”ר שלומית פז מאוניברסיטת חיפה, מצאו שתקופת הבצורת הארוכה שפקדה את אזור הסאהל שבאפריקה בשליש האחרון של המאה ה-20 קשורה לשינויים בטמפרטורה של האוקיינוס האטלנטי הצפוני
אוניברסיטת חיפה, מחקר: שינויי אקלים מחזוריים באוקיינוס האטלנטי, יכולים להשפיע על בצורות באזורים מרוחקים ממנו
שינויי טמפרטורה ולחץ אוויר מחזוריים באוקיינוס האטלנטי הצפוני, משפיעים על בצורות, באזור הסאהל בשולי הסהרה אשר ביבשת אפריקה – כך עולה ממחקר בינלאומי של חוקרים מטעם אוניברסיטת חיפה, מהשירות המטאורולוגי הצרפתי, ומהאוניברסיטאות האמריקאיות קולומביה שבניו יורק וקליפורניה ב-סן דייגו. המחקר, פורסם בכתב העת המדעי; Atmospheric Science Letters של האגודה המלכותית הבריטית לחקר המטאורולוגיה.
השפעה של שינויי אקלים באזור אחד המשפיעים על אזורים מרוחקים ידועים בתחום חקר האקלים, כשהאתגר הוא לאתר אותם ולהבין את השלכותיהם. במחקר הנוכחי עסקו החוקרים, ובהם ד”ר שלומית פז מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה של אוניברסיטת חיפה, בניתוח של מספר פרמטרים אקלימיים בצפונו של האוקיינוס האטלנטי, לאורך המאה ה-20, ביניהם לחץ אטמוספרי בגובה פני הים וטמפרטורת פני הים.
הם מצאו, כי יש שני אותות (סיגנלים) – “גלים” של התנהגויות (עלייה בלחץ וירידה בטמפרטורה – ולהפך) – החוזרים בצורה מחזורית: מחזור אחד חוזר על עצמו כל 40 שנים והשני חוזר על עצמו כל 8-14 שנים.
כדי לאשש את הממצאים, ביצעו החוקרים השוואות עם תנודות אקלימיות כפי שהן נצפות מתוך חקר אלמוגים וטבעות עצים, באמצעותם ניתן לשחזר את ערכי הטמפרטורה במאות השנים האחרונות, וגם במקרה זה, זוהו האותות.
בשלב השני, זיהו החוקרים קשר בין הגלים המחזוריים ובצורות באזור הסאהל (ערבית: ساحل); כשהאוקיינוס, מתקרר, ישנן בצורות באזור זה, וכאשר האוקיינוס מתחמם חוזר הגשם לאזור.
עוד גילו החוקרים, כי בתקופות בהן שררה בצורת בסאהל, חלה ירידה בעוצמתם של הוריקנים ב-אוקיאנוס האטלנטי ולהיפך.
האוקיינוסים ממלאים תפקיד חשוב ב-’זיכרון האקלימי’ של כדור הארץ
לדברי ד”ר פז, לא מדובר במחקר תיאורטי בלבד. אזור הסאהל, סבל מבצורת ארוכה של יותר מ-20 שנה משנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים של המאה ה-20, בצורת שגרמה למשברים סביבתיים וחברתיים עמוקים, ביניהם; רעב, נטישת האזור ע”י תושביו, סכסוכים אתניים ועוד. בשנת 2007 פרסם האו”ם שהמצב בדרפור, הושפע מרצף הבצורות באזור הסאהל, וסביבתו.
אחת התרומות של מחקר זה היא ביכולתו לספק מידע לבניית ’מודלים אקלימיים’ ובכך לשפר את התחזיות שלהם. כעת בודקים החוקרים האם הפעילות האנושית בת זמננו מעצימה תופעות אלה ובוחנים את השפעתם של האותות שאותרו על אקלימה של אירופה כיום.
לדבריהם, חוסר האיזון התרמי שנגרם ע”י הערים, הופך את המחקר למאתגר יותר.
“כיום אנחנו מבינים יותר ויותר שהאוקיינוסים ממלאים תפקיד חשוב ב-’זיכרון האקלימי’ של כדור הארץ. ברגע שנכיר את האותות הטבעיים, נוכל להבין טוב יותר כיצד קשור המרכיב האנושי לשינויי האקלים”, ציינה ד”ר פז.
Add Comment