ממליצה להעביר הממצאים בעניינו ליועץ המשפטי לממשלה ◄”הקשה והמזיק ביותר לתפקידו של השירותים הווטרינרים הוא מינויו וכהונתו לאורך שנים של מאירוביץ. הוא הצליח לרכז בידו שלטון ייחודי, שכונה ע”י אחדים כשלטון של פחד והטלת אימה וטרור ◄ המבקר הפנימי במשרד החקלאות נכשל בתפקידו” ◄ שר החקלאות, יקים ועדת היגוי ציבורית לרה-ארגון השירותים הווטרינרים וימנה באופן מיידי ועדה לאיתור מנהל חדש
משרד החקלאות; ועדת זילר, מצאה ממצאים קשים בהתנהלות סמנכ”ל השירותים הוטרינריים
ועדת הבדיקה לבחינת התנהלות השירותים הווטרינרים, בראשות השופט (בדימוס) ורדי זילר, ובהשתתפות ד”ר יהודה עפרון, הגישה את מסקנותיה לשר החקלאות, ח”כ שלום שמחון. השר שמחון, החליט לפני כשנה וחצי על הקמת ועדת הבדיקה, שסמכויותיה כשל ועדת חקירה, באישור שר המשפטים והממשלה. דו”ח הועדה כולל כ-260 עמודים, שגובשו בתום שמיעת 119 עדים.
שר החקלאות, מר שלום שמחון, הודה לחברי הוועדה על עבודתם היסודית שנעשתה באמצעות כוח אדם מצומצם מאד, והדגיש, כי על אף הקושי שבעצם ההחלטה להקים ועדת בדיקה, מסקנותיה מצדיקות את הקמתה, וכי בדק הבית היה חייב להיעשות לנוכח חשיבות השירותים הווטרינרים לבריאות הציבור ובעלי החיים.
השר שמחון, אמר, כי; “הארגון מחדש, יבוצע באמצעות שדירת ניהול חדשה, וכי גם בטווח הקרוב לא יהיו זעזועים ותשמר הפעילות הסדירה של השירותים הווטרינרים למען בריאות הציבור”.
זאת ועוד בעקבות מסקנות הוועדה, הודיע השר שמחון, כי בכוונתו להביא כבר בשבוע הבא, הצעת החלטה לממשלה, להקמת ועדת היגוי ציבורית, בראשות נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ’ מנחם בן ששון, שתגבש תכנית לשיקום ורה-ארגון של השירותים הווטרינרים, בהתאם למסקנות הדו”ח ולהתאמת פעילות השירותים הווטרינרים לעידן הנוכחי.
בנוסף, יבקש השר שמחון לתאם עם נציב שירות המדינה, הקמה של ועדה לאיתור בעלי תפקידים בכירים ב-’שירותים הווטרינרים’.
השר שמחון, החליט בהתאם להמלצת הוועדה על הפסקה מיידית של עבודתו של הסמנכ”ל למינהל, יהודה מאירוביץ, אשר השעה עצמו מעבודתו לפני מספר חודשים. בהתאם להמלצת הוועדה, יועבר הדו”ח אל היועץ המשפטי לממשלה לבחינת התנהלותו של מאירוביץ אשר על פי הדו”ח; “הפך את אי אמירת האמת, הן בפני הוועדה במסגרת עדות, הן בדיווחי עבודה שונים, למשהו הקרוב לשגרה”.
השר שמחון, החליט עוד להעביר הדו”ח למבקר המדינה בשל הממצאים הנוגעים להתנהלות מבקר הפנים של המשרד, משה שבתאי, ועובד משרד מבקר המדינה, מר שמעון עמר.
בהנהלת משרד החקלאות, מדגישים, כי מסקנות הדו”ח, ייושמו ביעילות תוך מתן דגש על שמירת האינטרסים של בריאות הציבור. הוועדה, קובעת, כי; “אם כל חטאת של אי התקינות בשירותים הווטרינרים הוא כשל ארגוני חמור שהלך וגבר עם השנים”.
הוועדה, מגדירה ככשל מרכזי את השתלטות הדרג המינהלי על הדרג המקצועי. וזאת בשל השליטה הכמעט מלאה בשירותים הווטרינרים, שאליה חתר ושאותה השיג הסמנכ”ל למינהל, יהודה מאירוביץ, ששלט בשירותים הווטרינרים ביד רמה.
השליטה שהשיג מאירוביץ, גררה בעקבותיה עימות בין הפן המקצועי ובין הפן המינהלי. שורשיו של עימות זה עוד בעת כהונתו של פרופ’ שמשוני כמנהל השירותים הווטרינרים החל משנת 1974.
◄ ד”ר אלכסייב, עובד טוב, פוטר בשל סירובו להעניק למאירוביץ שירות שלא הגיע לו
שורשים אלו, נבטו ופרחו מאוחר יותר, הן בתקופתו של ד”ר עודד ניר (קודמו בתפקיד של מנהל השירותים הווטרינרים הנוכחי) והגיעו למיצויים המלא בתקופתו של ד”ר משה חיימוביץ, כמנהל השירותים הווטרינרים הנוכחי. “דומיננטיות היתר של מאירוביץ, הפקיעה חלק ניכר מהשליטה המקצועית מידי אנשי המקצוע לטובת ריכוזה בידיו” (עמ’ 60).
ד”ר משה חיימוביץ’ – לא היה בקיא בכל הנעשה בשירותים הווטרינרים
הדו”ח, מרחיב בכל הנוגע לנזק המתמשך שגרם מאירוביץ, וקובע נחרצות, כי: “הקשה והמזיק ביותר לתפקידו של השירותים הווטרינרים הוא מינויו וכהונתו לאורך שנים של מאירוביץ. הוא הצליח לרכז בידו שלטון ייחודי, שכונה על ידי אחדים כשלטון של פחד והטלת אימה וטרור. מדובר באדם המודרך על ידי שיקולים בלתי עניינים שבמרכזם ניצב הוא עצמו.
הוא מתערב בכל, ובכלל זה בתחום המקצועי הווטרינרי שבו אין לו ידע מוסמך, והוא מותיר אחריו אדמה חרוכה בשטחים רבים. דרך פעילותו משרה אווירה עכורה וקשה, מובילה למינויים לא ראויים, מעוותת סדרי עדיפויות כספיים ומנהליים, בזה לכללי מינהל תקינים, ונעדרת בלמים בכל הנוגע לאבחנה הרחבה בין “שלי” ל”שלך” (עמ’ 48).
בפני הוועדה, נחשפה תמונה עכורה בכל הנוגע לדרך המינויים בשירותים הווטרינרים. הוועדה, קובעת, כי למאירוביץ, הייתה מעורבות מלאה בכל מינוי ובכל מכרז. “אחד הגורמים לאווירה המתסכלת השוררת בשירותים הווטרינרים, נבע מהתחושה המוצדקת של העובדים, כי טובים סיכוייהם של המסתופפים בצילו של מאירוביץ ליהנות מקבלת תפקידים ומינויים אטרקטיביים, מקידום, מנסיעות לחו”ל ולקבלת טובות הנאה אחרות, ואילו סיכוייהם של אחרים לזכות בכל אלו קטנים”.
הוועדה, קובעת עוד’ כי דברי מאירוביץ בעניין מעורבותו במינויים היו “לא אמת רבתי!” (עמ’ 78).
הוועדה, קובעת, כי הקשרים יוצאי הדופן כי מאירוביץ, קשר עם גורמי פנים וחוץ היכולים להקל או לסייע או לאשר או לאפשר מהלכים אותם ביקש מאירוביץ לבצע בתחום מינויי או פיטורי עובדים, הקלו עליו את המלאכה.
מאירה עזר, שהייתה בכירה ב’נציבות שירות המדינה’, העידה, כי: “למאירוביץ, היו קשרים טובים מאד עם הנציבות כי הוא מכיר אנשים לאורך שנים, הדיבורים היו שיש לו גם דלת פתוחה ל’נציב שירות המדינה’” (עמוד 170). היד החופשית שמאירוביץ, הצליח להשיג במידה רבה מגורמי חוץ הפכו אותו לשליט יחיד הממנה מינויים, ולו ההנהגה.
בהקשר זה, מזכירה הוועדה את פיטוריהם של מספר עובדים בשירותים הווטרינרים, ביניהם; ד”ר אלכסייב, שהיה עובד טוב, ופוטר בשל סירובו להעניק למאירוביץ שירות שלא הגיע לו, ניסיון סילוקו של ד”ר אבני ממשמרתו בנתב”ג, רק משום שהקפיד, בניגוד לקודמיו ולמורת רוחם של בעלי עניין שהייתה להם נגישות למאירוביץ, לבדוק בעלי חיים המיועדים לייבוא או לייצוא, הענקת תואר של סגן מנהל המכון הווטרינרי לד”ר שמעון פרק, ללא מכרז וניסיון לצמצם סמכויותיו של ד”ר רוני עוזרי, מנהל השירותים הווטרינרים בשדה, לאחר שנתן עדות שאינה מחמיאה למאירוביץ.
ניסיון זה, חרג מכללי התקשי”ר ומאירוביץ, הניע וגרר את נציבות שירות המדינה לאשר כרסום סמכויותיו של ד”ר עוזרי, אשר בדיעבד הכירה בכך שצעד זה היה מוטעה (עמ’ 172). הוועדה, קובעת, כי כל אלה השפעתם של כל אלה על המורל, יחסי העבודה, והאמון בהנהגת השירותים הווטרינרים, היא הרסנית” (עמ’ 79).
◄ “הכשל המרכזי בשירותים הווטרינריים הינו השתלטות הדרג המינהלי על הדרג המקצועי”
הוועדה מתייחסת לדרך בה הצליח מאירוביץ, לתחזק את קשריו, למשל, באמצעות שליחת כרטיסי ברכה ממשרדו, לרגל חג או לרגל ימי הולדת. משלוח זה, למותר לציין הוא בניגוד להוראות התקשי”ר. רשימת הזוכים בכרטיסי הברכה, כוללת כ- 2,000 איש, חלקם אנשים הנמצאים במוקדי קבלת ההחלטות המשפיעות על השירותים הווטרינרים.
עוד נמנים ברשימות אלו גם בכירה ב’נציבות שירות המדינה’, וכן, שמעון עמר, מ’משרד מבקר המדינה’. מבקר המשרד משה שבתאי, לא פעל נגד נוהל פסול זה.
הוועדה, קובעת, עוד, כי מאירוביץ, רכש ספרים על חשבון ספריית השירותים הווטר
