בנק ישראל: עלויות ההעסקה הנמוכות של הפלסטינים, עלולות להשפיע לרעה על שכר של ישראלים לא מיומנים

הפרש בין עלות של יום עבודה מדווח בישראל (כ-210 ₪) לשכר היומי של עובד ללא היתר (כ- 124 ש”ח), מהווה תמריץ משמעותי להעסקת פלסטינים, בלא היתרי עבודה ◄ מספר הפלסטינים העובדים במשק הישראלי גדל משמעותית בשנים 2008-2002. גידול זה תרם לשיפור בתעסוקה בכלכלה הפלסטינית, והניב בשנת 2008 הכנסות בסך 649 מיליון $, שהם למעלה מ-10% מהתוצר הפלסטיני.

בנק ישראל: עלויות ההעסקה הנמוכות של הפלסטינים, עלולות להשפיע לרעה על שכר של ישראלים לא מיומנים

בנק ישראל, פרסם אתמול (רביעי), קטע נוסף מתוך דו”ח בנק ישראל שיופיע החודש, אפריל, הפעם בנושא; התאוששות התעסוקה הפלסטינית בכלכלה הישראלית, מדוח עולה, כי במהלך השנים האחרונות, במקביל לדעיכת האינתיפאדה, גדל מספר הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון העובדים במשק הישראלי (בישראל וביישובים הישראליים ביהודה ושומרון). עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, מלמד, כי מספר הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון, העובדים בכלכלה הישראלית, הגיע בשנת 2008 לכ-44 אלף, וזאת נוסף על כ-32 אלף תושבי מזרח ירושלים הנכללים בפרסומי הלמ”ס הפלסטינית.

העובדים (פלסטינים) מיהודה ושומרון (ללא מזרח ירושלים), מהווים כ-2 אחוזים מסך כל העובדים במגזר העסקי בישראל. מנקודת מבט פלסטינית, נודעת לעבודה בישראל, חשיבות רבה; הפלסטינים העובדים במשק הישראלי, מהווים למעלה מ-14 אחוזים מכלל המועסקים הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, וסך הכנסות השכר שלהם, נאמדו בשנת 2008 בכ-649 מיליון דולרים, שהם למעלה מ-10 אחוזים מהתוצר הפלסטיני.

דו”ח של משרד האוצר הפלסטיני, מציין, כי עלייה של יותר מ-20% אחוזים במספר הפלסטינים העובדים במשק הישראלי בשנים 2008-2007, הביאה לגידול משמעותי של ההכנסה והביקושים ב’משק הפלסטיני’.

תושבי יהודה ושומרון, העובדים במשק הישראלי, כוללים עובדים בהיתר (כ-25 אלף, נכון ל- 2008), עובדים ללא היתר (כ-16 אלף) ומיעוט קטן של בעלי תעודת זהות ישראלית או דרכון זר. היתרי העבודה בתחומי מדינת ישראל, ניתנים על פי מכסות ולאחר בדיקות ביטחוניות, ואילו ההיתרים לעבודה ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון, ניתנים לרוב המבקשים.

על כן, ניתן להעריך, כי הרוב המוחלט של חסרי ההיתרים, עובדים בתחומי מדינת ישראל, שבה הם משתכרים שכר יומי גבוה (כ- 124 ש”ח), יחסית לשכר היומי במשק הפלסטיני (העומד על כ- 85 ש”ח). עם זאת השכר היומי של העובדים במשק הישראלי, בלא היתר, נמוך מהשכר היומי נטו של בעלי ההיתרים (כ- 141 ש”ח).

הקריטריונים הביטחוניים למתן היתרי עבודה בישראל, והאכיפה הישראלית, משתקפים בהשוואה של מאפייני העובדים במשק הישראלי עם היתר עבודה ובלעדיו; בעלי ההיתרים הם מבוגרים יותר, שיעור הרווקים בקרבם נמוך, והם עובדים יותר ימים בחודש, מאשר חסרי ההיתרים.

עקב ההפרש בימי העבודה בחודש ובשכר היומי בין עובדים ב-היתר לעובדים ב-לא היתר שכרו החודשי של עובד בהיתר גבוה בכ-34% אחוזים משכרו של עובד בלא היתר.

לעומת זאת מבחינת המעסיקים, ההפרש ב-’עלות ההעסקה’ בין עובד בהיתר לעובד בלא היתר גדול יותר; על פי נתוני רשות ההגירה במשרד הפנים הישראלי, העלות הממוצעת של יום עבודה מדווח בישראל, עמדה בשנת 2008 על כ-210 ש”ח, ואילו העלות היומית של עובד בלתי חוקי, כללה רק את שכרו, כ-124 ש”ח ליום עבודה.

הפרש זה, מהווה תמריץ משמעותי למעסיקים להעסיק תושבי “שטחים” ללא היתרי עבודה. עלות ההעסקה הנמוכה של תושבי יהודה ושומרון במשק הישראלי, עלולה להשפיע לרעה על השכר של עובדים ישראליים בלתי מיומנים, וטומנת בחובה השלכות חברתיות שליליות. <!–WestBankResidentWoKrsInIsraelEconomics_01-04-10_01.htm–>

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח