בפברואר, נרשמה, ירידה קלה בסכום המשכנתאות החדשות, המשך לירידה חדה אף יותר בינואר. נמשך הגידול בהנפקות האג”ח הקונצרניות אולם נמשכת הירידה בדרוג האשראי של החברות המנפיקות לאחרונה. במקביל, עלתה רמת היתרות של הקרנות המתמחות באג”ח קונצרניות ◄ נשיא איגוד לשכות המסחר, בתגובה לפרסום שיעור הריבית במשק: “החלטה נכונה”
בנק ישראל: הריבית בחודש אפריל 2010, תעלה ב-0.25% ל-1.5%
בנק ישראל, מסר, היום (שני), כי ריבית בנק ישראל לחודש אפריל 2010, תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ותעמוד על 1.5%. הבנק, מסר, כי מנתוני האינפלציה, עולה, כי מדד מדד פברואר, ירד ב-0.3% – בגבול העליון של התחזיות המוקדמות, שנעו בין ירידה של 0.3% לירידה של 0.5%. המדד, הושפע, בין היתר, מהורדה של תעריפי החשמל, ומהפחתת המע”מ, בחודש הקודם. כאשר גם בסעיף הדיור, נרשמה ירידה, יצויין, כי זה החודש השלישי ברציפות, בשיעור מצטבר של 1.4%. ב-12 החודשים האחרונים, עלו המחירים ב-3.6%, ובניכוי פעילות הממשלה – ב-3.1%.
נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר לכתבנו, בתגובה לפרסום שיעור הריבית במשק, כי; “העלאת הריבית במשק בשיעור של 0.25%, הינה החלטה נכונה, שכן על אף הרצון להוזיל את הריבית לכלל המגזר העסקי, מוכרח להיות איזון בין התמורה הניתנת לחוסכים לבין הוזלת עלות האשראי במשק”. כך אמר היום (ראשון) מר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בתגובה לפרסום שיעור הריבית.
לין, הוסיף, כי; “הריבית הקרדיטורית, השואפת לאפס, גרמה לתנודות הון, בלתי בריאות במשק שכתוצאה מהן התייקרו מחירי הדירות. העלאת הריבית אף משתלבת עם המגמות הגלובליות בעולם”.
◄ תחזיות האינפלציה והריבית; החזאים, צופים, כי האינפלציה, הנגזרת מ-12 המדדים החודשיים הקרובים (3/2010-2/2011), תהיה בממוצע 2.6%, וכי בשנת 2010, היא תסתכם ב-1.8%. לפי החזאים, בממוצע, האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים תיכנס לתחום היעד עם פרסום מדד חודש אפריל. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים, הנמדדות משוק ההון, שמרו על יציבות בקרבת הגבול העליון של יעד האינפלציה. מרבית החזאים, אינם צופים העלאה של הריבית לחודש אפריל, אך ממוצע תחזיותיהם לשיעורה בעוד שנה הוא 2.9%. לפי שוק ההון בעוד שנה תעמוד הריבית על 2.5%.
◄ הפעילות הריאלית; מרבית האינדיקאטורים, מראים שהפעילות הריאלית במשק ממשיכה להתרחב גם ברביע הראשון של 2010, אך יתכן שקצב הגידול יהיה מתון מזה של הרביע הקודם. המשך ההתרחבות בפעילות מתבטא במדד המשולב לחודש פברואר, שעלה ב-0.2%, בתקבולי המע”מ המקומי ובמדדי פעילות שונים – ביניהם מדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון במסחר והשירותים, מדדי אמון הצרכנים, ומדד ההסתברות להאטה, המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, על סמך נתוני החיפוש במנוע החיפוש של “גוגל (Google)”; ממצאים ראשונים של סקר החברות לרביע הראשון של השנה מצביעים על המשך ההתרחבות ועל צפיות להתרחבות ברביע הבא. לעומת זאת, מתמתנת בחודשים האחרונים העלייה בגביית המסים הישירים, ביצוא הסחורות והשירותים ובגידול היבוא של מוצרי צריכה.
◄ שוק העבודה והשכר; הנתונים שהתווספו משוק העבודה מצביעים על המשך התאוששות בשוק העבודה, אך זאת תוך שונות בין ענפי המשק. נתוני סקר כוח האדם לרביע הרביעי של 2009, הצביעו על ירידה נוספת בשיעור האבטלה, ל-7.4%. נתוני הביטוח הלאומי, לרביע הרביעי של 2009 מצביעים על עלייה של התעסוקה במשק ב-0.5% לעומת הרביע הקודם.
ביחס לתקופה המקבילה, אשתקד, ירד השכר הריאלי ב-2.2% ובשכר הנומינלי, נרשמה עליה של 0.7%. מגמת העלייה בגביית מס הבריאות, שהחלה ביולי 2009, נמשכה גם בחודש פברואר, שבו נרשמה עלייה נומינלית של 3.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בניכוי תוספת הגבייה הנובעת מהכפלת התקרה המרבית לתשלומי הביטוח הלאומי, שהוחלה מאוגוסט אשתקד).
◄ הממשלה; בפברואר 2010, הסתכם הגירעון המקומי, ללא אשראי, ב-2.4 מיליארדי ש”ח – לעומת גירעון של 2.7 מיליארדים בפברואר 2009. זאת בהמשך לתפנית בגירעון, שראשיתה בנובמבר 2009. בחודשים ינואר-פברואר נרשם עודף מצטבר של כ-0.2% תמ”ג. עודף זה נמוך מהעודפים בתקופות המקבילות בשנים 2008-2005, לעומת זאת, בתקופה המקבילה אשתקד נרשם גירעון.
העודף שנרשם מתחילת השנה גבוה מהתוואי העונתי המתיישב עם תקרת הגירעון בתקציב. זאת לאור המשך המגמה של הגידול בתקבולי המיסים. בפברואר הואץ קצב הביצוע של התקציב, וההוצאה החודשית תואמת את התוואי העונתי המתיישב עם ביצוע מלא.
◄ שוק המט”ח; מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-21/2/10, ועד 25/3/10, התחזק השקל מול הדולר ומול האירו ב-0.3% ו-1.3% בהתאמה. מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בתקופה זאת ב-0.5%. בתקופה זאת בלטה החלשות האירו מול מרבית המטבעות.
◄ שוקי ההון והכספים; מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים, כאמור, ב-21/2/10, ועד 25/3/10 עלו מדדי המניות ת”א 25 ות”א 100 ב-4.2% וב-3.7%, בהתאמה. זאת בדומה למגמה בשוקי המניות המובילים בעולם. מדד ת”א 25 חזר לרמות השיא שלו. באג”ח הממשלתיות בישראל, נרשמה מגמה מעורבת עם עליית תשואות באפיק השקלי, שבלטה בעיקר בטווחים הבינוניים ושהובילה להשתטחות העקום לעומת ירידת תשואות של כ 10-20 נ”ב, באפיק הצמוד, שוב, בעיקר בטווחים הבינוניים.
המרווח בין האג”ח הלא-צמודות, ל-10 שנים של שתי הממשלות הצטמצם משמעותית, לפחות מ-100 נ”ב, לראשונה, מאז סוף 2007. תשואת המק”ם לפדיון בעוד 12 חודשים עלתה החודש וחצתה את רמת ה-2%, חזרה לרמות ששררו בשוק במהלך ינואר השנה.
במדדי התל-בונד 20, והתל-בונד 40, נמשכה המגמה החיובית, בעליות של כ-1.2% ושל כ-0.4% בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווחי ה-CDS, שמרה על יציבות החודש ברמה של 1.16%, יציבות תוך נטייה קלה לירידות נרשמה גם במרווחי ה-CDS של מדינות אחרות בעולם.
◄ כמות הכסף; המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) ירד בפברואר ב-1.2%, המשך לירידה של 1.9% בינואר. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) ירד בפברואר ב-1.3%, לאחר עלייה של 0.5% בינואר.
◄ התפתחויות בשוק האשראי; יתרת האשראי הבנקאי, ירדה, בחודש ינואר. האשראי הבנקאי למגזר העסקי, ירד בינואר ב-0.6%. האשראי למשקי הבית, עלה בשיעור מתון של 0.2%. סך האשראי למגזר העסקי, ירד בינואר 2010 בכ-1%, לרמה של 729 מיליארדי ש”ח. האשראי לדיור המשיך לגדול, אך בקצב מתון, – 0.7%, לרמה של 157 מיליארד ש”ח בינואר.
על רקע תוואי הריבית העולה, נרשמה בפברואר, ירידה קלה בסכום המשכנתאות החדשות, המשך לירידה חדה אף יותר בינואר. נמשך הגידול בהנפקות האג”ח הקונצרניות אולם נמשכת הירידה בדרוג האשראי של החברות המנפיקות לאחרונה. במקביל, עלתה רמת היתרות של הקרנות המתמחות באג”ח קונצרניות על חשבון הקרנות הכספיות ואלו המתמחות באג”ח מדינה.
◄ המשק העולמי; רוב נתוני המקרו שהתפרסמו החודש הצביעו על המשך התאוששות הכלכלה העולמית ועל התרחבות הצמיחה אל מגזר השרותים ואל התעסוקה. עם זאת קיימת אי ודאות לגבי התמדתה של הצמיחה העולמית ללא סיוע ממשלתי. האינפלציה, והציפיות לגביה נותרו נמוכות במשקים המערביים – בעיקר על רקע החולשה הנמשכת בשוק העבודה ופער התוצר הגבוה. לעומתם, במשקים מתעוררים מתחילה להסתמן אינפלציה.
בכמה מדינות מתפתחות, גדולות צפויות העלאות ריבית, בקרוב. בנקים מרכזיים וממשלות מתחבטים מול הצורך להמשיך בתמריצים המוניטאריים והפיסקאליים ומן הצד השני מול הגירעונות ושיעורי החוב ביחס לתוצר שהולכים ותופחים. במקביל, העליות במחירי המניות, בעולם, נתמכות במצבן הטוב של החברות, בנתוני המקרו הטובים וברגיעה היחסית לגבי משבר החוב היווני. עם זאת, הגורם המרכזי הדוחף את השווקים מוסיף להיות הריביות הנמוכות שצפויות להמשיך להיות כאלה גם בחודשים הקרובים.
◄ הגורמים העיקריים להחלטה; ההחלטה להעלות את הריבית לחודש אפריל לרמה של 1.5% היא חלק מהתהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה “נורמאלית” שנועד להחזיר את האינפלציה ולשמור אותה בתוך תחום היעד ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך תמיכה ביציבות הפיננסית. המסלול, יקבע בהתאם לסביבת האינפלציה, להתבססות הצמיחה במשק הישראלי והעולמי, לקצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העי
Add Comment