שר התקשורת, משה כחלון: “זהו צעד מקל נוסף לקראת המכרז למפעיל סלולארי נוסף חדש, להיכנס לענף, יוזיל את העלויות למפעילים וישליך על המחירים לצרכן” ◄ “שיתוף האתרים, יסייע חזותית בכך שימנע יצירת יער של אנטנות ותרנים במדינת ישראל” ◄ הזוכה במכרז, יתחייב להקים רשת תקשורת סלולארית הכוללת כ-2,100 אתרי שידור!
משרד התקשורת, יחייב חב’ הסלולאר לאפשר שימוש באתרים הסלולארים שלהן למפעיל חדש
שר התקשורת, מר משה כחלון, החליט ככל הנראה, להשים קץ לתופעה המכוערת של ’יער האנטנות הסלולאריות’, הוא הורה לאנשי משרד התקשורת לבחון בימים אלה באמצעות ’שימוע’, האם וכיצד ניתן לחייב חברה סלולארית שתאפשר שימוש באתרים סלולאריים שלה לטובת חברה סלולארית אחרת, זאת בהתאם לסמכות שר התקשורת על פי סעיף 5 לחוק התקשורת בזק ושידורים, התשמ”ב-1982 (“חוק התקשורת”).
ייאמר מיד, כי יעד מרכזי במדיניות הממשלה ומשרד התקשורת בנוגע ל’שוק התקשורת’, הינו קיומו של היצע שירותי תקשורת מתקדמים, באיכות גבוהה ובמגוון רחב, הניתנים לכלל הציבור במחיר סביר. לאור זאת, פועלים הממשלה ומשרד התקשורת, בשלושת העשורים האחרונים, לעידוד הקמתן, פריסתן ופיתוחן של רשתות בזק ציבוריות בכל רחבי המדינה, וליצירת תנאים המאפשרים את התפתחותה של התחרות, תוך זיהוי חסמי כניסה, חסמי מעבר וכשלי שוק וטיפול בהם.
הכנסות השוק הסלולארי, הגיעו בשנת 2009, לסכום של 18 מיליארד שקלים (וזאת מבלי לכלול את הכנסותיה של חברת מירס), הכנסות אלו, מהוות יותר מ- 50% מסך ההכנסות של כלל שוק התקשורת.
החדירה בשוק הסלולארי, הגיעה בשנת 2009 ל- 9.5 מיליון מנויים (יותר מ- 125% חדירה). שלוש מתוך ארבע החברות הסלולאריות, מחזיקות בלמעלה מ-94% מנתח השוק.
לאור היקפו ומרכזיותו של שוק הסלולר בישראל, רואה הממשלה, ומשרד תקשורת, חשיבות רבה בקידום והגברת התחרות בשוק זה, בין היתר באמצעות הכנסת מפעיל סלולרי חדש.
בחינה זו, של משרד התקשורת, מתקיימת בין היתר על רקע הצפי לפריסת רשת התקשורת החדשה של הזוכה במכרז המשולב, העתיד להתפרסם, למתן רישיון סלולארי למפעיל חדש, והרחבת רישיון סלולארי קיים, וכן על רקע הקשיים התכנוניים בשימור ופיתוח רשתות התקשורת הקיימות.
בהמשך להחלטת הממשלה בעניין הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת, מינה שר התקשורת ח”כ משה כחלון, ועדת מכרזים למכרז משולב למתן רישיון סלולארי למפעיל חדש, והרחבת רישיון סלולארי, קיים.
וועדה זו, מגבשת בימים אלה את תנאי המכרז אשר במסגרתו יוקצו לזוכה תדרים בתחום ה- 2.1 גה”ץ. בהתאם לעקרונות המכרז המתגבשים, ומטעמים תחרותיים, צפוי, כי יורשו להשתתף במכרז מפעיל חדש ו-חברת מירס תקשורת בע”מ, וכי המפעילים הסלולאריים הקיימים האחרים, לא יורשו להשתתף במכרז.
במסגרת תנאי המכרז, המתגבשים, צפוי עוד, כי זוכה במכרז, יידרש תוך פרק זמן קצוב לפרוס רשת תקשורת בפריסה כלל ארצית. לצורך כך, יידרש זוכה במכרז להקים מתקני שידור רבים. להערכת משרד התקשורת, על-מנת שיעלה בידו לספק שירותים בכיסוי ובטיב בהתאם לדרישות שיקבע המשרד בעניין, ולאלה הניתנים על ידי החברות הסלולאריות הקיימות, יידרש, הזוכה במכרז, להקים רשת תקשורת סלולארית, הכוללת כ- 2,100 אתרי שידור!
בשנים 2006-2008, אושרו פחות ממחצית הבקשות להקמת מתקני שידור בהיתר בניה באזורי בניה עירונית וכפרית
יש לציין, כי בכוונת משרד התקשורת, לאפשר לזוכה במכרז לעשות שימוש, לפרק זמן מוגבל, בנסיבות העניין, בנדידה פנים ארצית. זאת, על מנת שהזוכה במכרז, יוכל לספק ללקוחותיו שירות מלא כלל ארצי, עוד במהלך התקופה הנדרשת להשלמת הפריסה של רשת הגישה.
בשנים האחרונות, נראה, כי ההסדרה הנוגעת להקמת מתקני שידור מהווה חסם משמעותי בפריסה, בשימור ופיתוח רשתות התקשורת הסלולאריות, וזאת בשל הקשיים בכל הנוגע להקמתם של מתקני שידור.
ראשית, יש לציין, כי מדו”ח הצוות הבין משרדי, בנושא; “מתקן גישה אלחוטית”, עולה, כי כבר היום, ישנם קשיים משמעותיים בהקמת מתקני שידור בהתאם לתמ”א 36 א’, בפרט באזורים עירוניים, וכי הקמת המתקנים, במסלול זה, נותנת מענה חלקי בלבד לצרכי רשתות התקשורת.
עוד נמצא, כי ההליך לקבלת היתר בניה להקמת מתקן שידור, נמשך בממוצע כ- 17 חודשים, וכי במהלך השנים 2006-2008, אושרו פחות ממחצית הבקשות להקמת מתקני שידור בהיתר בניה באזורי בניה עירונית וכפרית.
יצוין, כי בימים אלה, מתקיימים מספר תהליכים מקבילים, על ידי גורמים מסדירים שונים, שבמסגרתם, נדונה סוגיית הסדרת הקמתם של מתקני שידור סלולאריים אשר לדעת משרד התקשורת, אף יכבידו יותר על הליך הקמתם של מתקני שידור אלה.
עדן בר טל; למודל שיתוף האתרים, ישנן השפעות סביבתיות חיוביות
נראה, כי הקשיים הקיימים כיום בהקמתם של מתקני שידור, אינם צפויים לבוא על פתרונם הראוי בעת הקרובה, לא זו אף זו, נראה שלנוכח ההליכים הנוספים, יש חשש ממשי, כי קשיים אלה עשויים אף להתעצם. ’שיתוף אתרים’, צפוי לקצר ולייעל את ההליכים הנדרשים להקמת מתקני שידור.
עוד ניתן, לציין, כי בנוסף, להבנת אנשי משרד התקשורת, השיתוף עשוי לצמצם את ההשפעות הנופיות-חזותיות, זאת כתוצאה מהקמתם של מתקני שידור, ולהקטין את רמות הקרינה הבלתי מייננת, הנפלטת מאתרי השידור ומציוד הקצה.
קושי נוסף בכניסתו של מפעיל חדש, הנוגע בפרט להקמת רשת הגישה באזורים עירוניים, כרוך בכך, שבאזורים אלו, מוקמים מתקני שידור לרוב על מבני תעשיה, מסחר, מלונות, ציבור וכו’, אשר פריסתם מוגבלת.
נוכח כל האמור לעיל סבור, המשרד, כי יש מקום לבחון אמצעים אשר יסייעו לחברות הסלולאריות בפריסה, בפיתוח ובשימור רשתות התקשורת הסלולאריות לשם אספקת שירותים לציבור.
דובר משרד התקשורת, ד”ר יחיאל שבי, מסר, לכתב פורטל “כאן נעים” עיתון האינטרנט של כל המדינה (kanisrael.co.il), כי “משרד התקשורת, כבר קיים בדיקה ראשונית עם משרדי האוצר, הפנים, המשרד להגנת הסביבה ו-הרשות להגבלים עסקיים, בסוגיה שבנדון לאור ההיבטים השונים הכרוכים בנושא שיתוף אתרים”.
מנכ”ל משרד התקשורת, מר עדן בר טל, הדגיש, כי; “למודל שיתוף האתרים, ישנן השפעות סביבתיות חיוביות אשר יביאו לצמצום מתקני שידור, הפחתת הקרינה והפחתת הנזק האסתטי”.
פירוט מוצע של מספר מודלים ורמות שיתוף;
שיתוף למעט ציוד ייעודי (שיתוף פסיבי)
א. שיתוף באתרים; בסוג זה של שיתוף המפעיל החדש מקים מבנה ובו ציוד ייעודי וציוד נלווה, כגון; מערכת חשמל ומיזוג אויר, משלו, תורן, אנטנות וציוד נלווה משלו באתר של המפעיל הקיים.
ב. שיתוף תרנים; זהו שיתוף באתרים, ובנוסף המפעיל החדש מתקין את האנטנות שלו על גבי התורן של המפעיל קיים, כאשר הציוד המתחבר אל האנטנה הינו נפרד.
ג. שיתוף במבנה; זהו שיתוף תרנים הכולל בנוסף שיתוף פיזי במבנה של המפעיל הקיים, בו יותקן הציוד הייעודי והציוד הנלווה של המפעיל החדש.
ד. שיתוף בציוד נלווה; זהו שיתוף במבנה, הכולל בנוסף שיתוף בציוד הנלווה (כגון מערכות חשמל, מיזוג אוויר, כאמור).
ה. שיתוף באנטנות; שיתוף מבנה הכולל בנוסף שימוש באנטנה משותפת הכוללת קורנים נפרדים לכל מפעיל. בשיתוף זה נדרשת גם שליטה על הנטייה (tilt) של הקורנים של כל מפעיל, על מנת שאזור הכיסוי של כל מפעיל ישלים את הכיסוי מהאתרים השכנים שלו.
[
Add Comment