יום השחפת העולמי 2010, יחול מחר יום ד’ 24 במרץ; ניתן לזהות ירידה במספר החולים החדשים. בכדי להמשיך ולבלום את התחלואה, פועלת בישראל מאז 1997 התכנית הלאומית למיגור השחפת, בשיתוף עם כל ארבע קופות החולים, באמצעות לשכות הבריאות ובפיקוח המחלקה לשחפת ואיידס ◄ מטרה למנוע את הרחבת מעגלי ההדבקות, שירותי האבחון והטיפול לשחפת, ניתנים ללא תשלום, לכל חולה, ללא קשר לאופי הביטוח הרפואי שלו.
משרד הבריאות, לקראת יום השחפת העולמי 2010: נמנו 369 חולי שחפת חדשים
במהלך שנת 2008, דווח אל משרד הבריאות, אודות 369 חולי שחפת (Tuberculosis), חדשים (שיעור ארצי של 5.0 ל–100,000 תושבים), לעומת 397 חולי שחפת חדשים, אשר התגלו בשנת 2007 (שיעור של 5.5 ל– 100,000 תושבים). גם השנה, מרבית (85%) החולים נולדו מחוץ לישראל, בעיקר במדינות אנדמיות למחלה. מספר הילדים מתחת לגיל 15 שהתגלה בשנת 2008, היה; 16, ומספר החולים שהייתה להם שחפת עמידה לתרופות (MDR) היה ארבעה (4).
משנות ה- 80, אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. מסתמן, כי מגמה זו, התמתנה בשנים האחרונות, ולאחרונה ניתן לזהות ירידה במספר החולים החדשים.
כדי להמשיך ולבלום את התחלואה, פועלת בישראל מאז שנת 1997 התכנית הלאומית למיגור השחפת, בשיתוף עם כל קופות החולים, באמצעות לשכות הבריאות ובפיקוח המחלקה לשחפת ואיידס.
לב התוכנית הוא מתן טיפול תרופתי בהשגחה ישירה לכל אחד מחולי השחפת בארץ. באופן זה, ניתן להגיע להחלמה מלאה במרבית המקרים, ולמנוע התפתחות עמידות החיידק לטיפול התרופתי.
בשנים האחרונות, הגיעו לארץ מהגרים, מבקשי מקלט מאפריקה הדרומית לסהרה, בעיקר רגלית דרך הגבול עם מצרים. צוות המחלקה לשחפת ואיידס, פועל יחד עם גורמים תוך משרדיים וגופים חיצוניים על מנת להתמודד עם אתגרים חדשים אלה.
בהתאם לקווים המנחים של מערכת השחפת בישראל, ומתוך מטרה למנוע את הרחבת מעגלי ההדבקות, שירותי האבחון והטיפול לשחפת, ניתנים ללא תשלום, לכל חולה, ללא קשר לאופי הביטוח הרפואי שלו. הטיפול, ניתן תוך התייחסות למצבו הרפואי, החברתי והאישי של כל חולה, ומותאם שפתית ותרבותית.
מידע נוסף ניתן לראות באתר האינטרנט של משרד הבריאות על מחלת השחפת ועל המחלקה לשחפת,ניתן למצוא באתר המחלקה לשחפת ואיידס.
◄ שחפת היסטוריה ואפידמיולוגיה;
ב- 24 במרץ 1882, הודיע ד”ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת (Mycobacterium Tuberculosis). המחלה, גרמה בתקופה ההיא למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם.
שחפת (Tuberculosis) היא מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת על ידי חיידקים ופוגעת לרוב בריאות. שחפת היא עדיין המחלה המידבקת הראשונה בשכיחותה הגורמת ל-מוות בעולם (כ- 1.7 מיליון מקרי מוות מדי שנה).
משנות ה-80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. בשנים האחרונות, מעריכים, כי יש יותר מ-8 מליון מקרים חדשים בכל שנה (בסוף שנת 2006 דווח על ידי ארגון בריאות העולמי על 9.2 מיליון מקרים חדשים).
ד”ר רוברט קוך; מגלה החיידק הגורם לשחפת
בשנת 1993, הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency).
בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-1966, בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), הגדיר שר הבריאות את השחפת לפי לשון החוק; “כמחלה מידבקת מסוכנת”.
משנת 1997 פועלת בישראל, התכנית הלאומית למיגור השחפת המתבצעת בשיתוף פעולה עם כל ארבע קופות החולים, באמצעות לשכות הבריאות ובפיקוח המחלקה לשחפת ו-איידס. לב התוכנית הוא מתן טיפול בהשגחה ישירה בכל חולי השחפת בישראל.
◄ מאפייני הטיפול בשחפת;
על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך לפחות 6 חודשים. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ- 90% מהחולים. יש לציין, כי לפני עידן הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו מהמחלה. כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם.
על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע”י ארגון הבריאות העולמי והמאומצת ע”י משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה (DOTS). התכנית מאפשרת טיפול בהשגחה ישירה בכל החולים בישראל.
◄ מידע כללי ומאפייני המחלה;
אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה
מחלת השחפת היא מחלה חיידקית מידבקת העוברת דרך האוויר. כ%80 מהחולים הפעילים סובלים משחפת של מערכת הנשימה ורק הם יכולים להדביק אנשים אחרים. לעתים קרובות מפיץ המחלה אינו ניתן לזיהוי, מכיוון שאינו מודע להיותו חולה.
בניגוד למחלות כמו שפעת, מחלת השחפת אינה מועברת בקלות. בדרך כלל, יש צורך במגע ממושך עם חולה המפיץ חיידקים כדי להידבק בחיידק ורק 3 מכל 10 מגעים הדוקים יידבקו בסופו של דבר.
רק אחד מכל 20 אנשים שנדבקו על-ידי מגע הדוק עם חולה שחפת ריאות פעילה יפתח בעצמו את המחלה, תוך כ-5 שנים מחשיפתו, אם לא קיבל טיפול מונע יעיל.
אדם שנדבק בחיידק ואינו חולה שחפת ריאות פעילה לא יכול להדביק את הזולת ואינו מסכן כלל את הסובבים אותו. מקובל שחולה, תחת טיפול יעיל, אינו מסכן את הסביבה תוך שבועיים עד חודש מהתחלת הטיפול.
על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך לפחות 6 חודשים. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ-95% מהחולים.
מחלת השחפת היא מחלה חיידקית מידבקת העוברת דרך האוויר
יש לציין, כי בעידן שלפני הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו ממנה. כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות חיידקים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם.
בישראל, קיימים כבר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה נוחה לשימוש. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע”י ארגונים בין לאומיים והמאומצת ע”י משרד הבריאות היא שיטת טיפול שנקראת; Short Course DOTS ,Directly Observed Therapy טיפול בהשגחה ישירה).
◄ מערך הטיפול בשחפת;
על מנת להבטיח מיומנות בטיפול ולאפשר ריכוז משאבים, נקבעו תשעה מרכזים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש”חים). בנוסף, שתי מחלקות ארציות הוכשרו לאשפוז חולי שחפת; בי”ח שמואל הרופא בישוב באר-יעקב ובי”ח זיו בעיר צפת.
כל הבדיקות המעבדתיות מתבצעות בשתי מעבדות שירות, העלויות הנוספות הכרוכות במתן טיפול בהשגחה ישירה, כלולות בתמחור הטיפול בשחפת. לכן, כל מלש”ח, יכול וצריך לדאוג לסידורים נאותים, לפי נוחיות החולה ואפשרויות
Add Comment