“חוסר השוויון בין תנאי עבודתם של 40% עובדי הענף אל מול עמיתיהם במקומות העבודה המאורגנים המבצעים עבודות דומות – הוא שמקנה לרשתות הפרטיות אפשרות להשיא את רווחיהן על גבם של העובדים” ◄ אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; “ההסכם הקיבוצי והרחבתו בצו הרחבה, עמדו בכל התנאים הדרושים בחוק להוצאת צו הרחבה. רשתות השיווק החברות באיגוד לשכות המסחר, מעסיקות את מרבית העובדים בענף
איגוד לשכות המסחר, עם ההסתדרות, לבג”ץ בבקשה לסילוק עתירת רשתות השיווק הפרטיות
ההסתדרות הכללית, עם איגוד לשכות המסחר, הגישו היום (17.2.10) בקשה לבג”ץ לסלק על הסף את עתירתן של רשתות השיווק הפרטיות נגד צו ההרחבה בענף או לחילופין להעביר את הדיון בעתירה לערכאה השיפוטית לה הסמכות הייחודית לדון בעילות העתירה, המומחיות והכלים לברר את הטענות הרבות המועלות בעתירה זו, היא בית הדין לעבודה.
הבקשה הוגשה באמצעות, עו”ד שי תקן, היועמ”ש של האגף לאיגוד מקצועי, ועוה”ד קרן קלפר, ואוהד גלעדי, עו”ד סיגל סודאי, מנהלת המחלקה ליחסי עבודה באיגוד לשכות המסחר. (בג”צ 1180/2010)
הצו, מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הענפי שנחתם לפני כמה חודשים בין ההסתדרות לחטיבת רשתות השיווק שבאיגוד לשכות המסחר. הצו מחייב את כלל רשתות השיווק להעניק תנאים מיטיבים לעובדיהם לרבות פנסיה מקיפה, תוספת ותק, קרן השתלמות, משכורת 13 וכיוצ”ב.
רשתות השיווק “כהן מחסני השוק”, “ויקטורי”, “מחסני להב”, “יינות ביתן”, “סופר דוש” ו”כמעט חינם”, מבקשות מבג”ץ, להורות, כי צו ההרחבה לא יחול עליהן.
איגוד לשכות המסחר, וההסתדרות הכללית, טוענים בבקשתם, כי; “חוסר השוויון וחוסר האיזון בין תנאי עבודתם של 40% עובדי הענף אל מול חבריהם במקומות העבודה המאורגנים המבצעים עבודות דומות – הוא זה שעל-פי רוב מקנה לרשתות שיווק המזון הפרטיות, אפשרות להשיא את רווחיהן על גבם של העובדים, שאינם זוכים בשום אופן לביטחון תעסוקתי או לתנאי עבודה ראויים”.
עוד טוענים ההסתדרות הכללית ואיגוד לשכות המסחר, כי רשתות השיווק הפרטיות מסתירות מבג”ץ עובדות שאינן נוחות להן ולכן, יש לדחות את העתירה. כך, למשל, לא צוינה בעתירה, העובדה, כי כל הרשתות פנו אל ממונה על יחסי עבודה במשרד התמ”ת, טרם נחתם צו ההרחבה והעלו את מכלול ההסתייגויות מההסכם על הכתב.
כמו-כן, נטען, כי במועד הגשת ההסתייגויות בכתב ובמועד השימוע שנערך לרשתות הפרטיות ע”י הממונה על יחסי העבודה בתמ”ת לא הביאו הרשתות נתונים כלכליים או ראיות לביסוס טענותיהן- לרבות ובמיוחד נתוני שכר העובדים המועסקים אצלם; “לפיכך, תמוהות טענותיהם כביכול נפל פגם בשימוע או בהליך מתן צו ההרחבה”.
עוד מציינות ההסתדרות ולשכת המסחר, להוכחת טענתן, כי; “לאחר הבאת ההסתייגויות לפני כבוד השר ולאחר השימוע הפעיל השר את שיקול דעתו והחליט שלא להרחיב הוראות ספציפיות נורמטיביות מהסכם העבודה הקיבוצי”.
לטענת ההסתדרות ואיגוד לשכות המסחר; “העותרות מנסות ’לצבוע’ את העתירה ולדמותה לעתירה בעניינים של הגבלים עסקיים מתוך ניסיון להימנע מלדון בה בבית הדין לעבודה- שם מקומן הטבעי של בירור טענות ממין אלה העולות בעתירה”.
אוריאל לין; ליצור שוויון בבסיס תנאי העבודה של כלל העובדים בענף רשתות השיווק
איגוד לשכות המסחר, וההסתדרות הכללית, טוענים כי העתירה אינה נוגעת כלל לתחום ההגבלים העסקיים, ולהוכחת טענתם, מציינים, כי רשת “טיב טעם”, כבר פנתה בעניין לרשות ההגבלים העסקיים, שהשיבה, כי אינה מוצאת לנכון, להתערב בנושא.
איגוד לשכות המסחר, וההסתדרות, מבקשים לחילופין להעביר את העתירה אל בית הדין לעבודה; “נושאי העתירה שייכים במובהק לתחום יחסי העבודה, משפט העבודה הקיבוצי ובכלל זה מעמדם של צווי הרחבה המרחיבים את הוראותיהם של הסכמים קיבוציים כלליים.
למעשה, טוענים האיגוד וההסתדרות, כי לאחרונה, קבע כבוד בית המשפט העליון, בעתירה דומה בעניין צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, כי מקומה הטבעי של עתירה ממין זו נגד צו הרחבה מצוי בבית הדין לעבודה (ר’ בג”צ 4572/08, 6849/08).
לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; “ההסכם הקיבוצי והרחבתו בצו הרחבה, עמדו בכל התנאים הדרושים בחוק להוצאת צו הרחבה. רשתות השיווק החברות באיגוד לשכות המסחר, מעסיקות את מרבית העובדים בענף, ומשכך האיגוד, הוא הארגון היציג בענף רשתות השיווק לצורך חתימה על הסכם הקיבוצי כללי ענפי”.
“ההסכם נעשה על מנת לשפר את תנאי העבודה ברשתות השיווק, שזוהי תכלית חוק הסכמים קיבוציים. הוצאת צו הרחבה להסכם הקיבוצי, הכרחית, בכדי ליצור שוויון בבסיס תנאי העבודה של כלל העובדים בענף רשתות השיווק ברמה הארצית ועל מנת שהתחרות באותו ענף לא תעשה על גבם של העובדים”.
לדברי לין; “לעותרות הייתה הזדמנות להצטרף לחטיבת רשתות השיווק באיגוד לשכות המסחר ובתוך כך להשפיע על תנאי העבודה שנקבעו בהסכם הקיבוצי אולם הם בחרו שלא לעשות זאת”.
Add Comment