התאוששות המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי, התבססה בתקופה הנסקרת: היצוא התרחב מאוד והביקושים המקומיים עלו ◄ המשך ההתרחבות של הפעילות הכלכלית בארץ תלוי בקצב היציאה מהמיתון בעולם, שלגביו שוררת אי-ודאות ◄ התעוררות הפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי גם בשיפור בגביית המסים החל מאמצע השנה.
בנק ישראל; סימנים ראשונים ליציאה מהמיתון גם בשוק העבודה ובירידת שיעור האבטלה
מסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2009, שמפרסם היום (רביעי), בנק ישראל, עולה, כי התאוששות המשק הישראלי מן המשבר הכלכלי, החלה ברביע השני של 2009, והתגברה בתקופה הנסקרת – ספטמבר עד דצמבר 2009: היצוא התרחב מאוד, הביקושים המקומיים עלו, וניכרה התעוררות בשוק העבודה. עם זאת, הפעילות עודנה נמוכה ביחס לתקופה שקדמה למשבר.
המשך ההתאוששות, להערכת אנשי בנק ישראל, תלוי בקצב היציאה מהמיתון בעולם, שלגביו שוררת אי-ודאות; זאת בשל ההסתמכות על תוכניות סיוע ממשלתיות נרחבות, שהגדילו מאוד את הגירעונות ואת החוב הציבורי, ובשל הקשיים שעדיין מעיקים על המערכת הפיננסית הבין-לאומית.
התרחבות הפעילות הכלכלית בארץ, בתקופה הנסקרת הקיפה את מרבית ענפי המשק והובלה על ידי היצוא התעשייתי, עם הזינוק בסחר העולמי בעקבות עליית הביקושים העולמיים.
גידול עושרו של הציבור, יחד עם התפנית במחזור העסקים, השיפור בביטחון התעסוקתי ובלימת השחיקה בשכר הריאלי, חיזקו את אמון הצרכנים; אלה, בסיועה של הריבית הנמוכה, הביאו להמשך גידולה של הצריכה הפרטית, ובפרט של רכישת מוצרים בני-קיימא.
ההשקעה בנכסים קבועים, אמנם התרחבה, אך בניכוי ההשקעה בכלי רכב יבשתיים – שעלתה מאוד עקב שינויים במיסוי – היא המשיכה להצטמצם, התפתחות המתיישבת עם העובדה שקיים במשק עודף כושר ייצור.
סימנים ראשונים ליציאה מן המיתון, ניכרים גם בשוק העבודה – בבלימת התכווצות התעסוקה במגזר העסקי; בשיפור במאזן התעסוקה (איוש משרות פחות עובדים שנפלטו מעבודתם), כך שברביע הרביעי, הוא היה חיובי, לראשונה זה שנה; בגידול של מספר שעות העבודה למועסק ובעליית השכר הנומינלי.
מספרי דורשי העבודה, והתביעות לדמי אבטלה, פחתו, ושיעור האבטלה, ירד. ציפיות המעסיקים לגבי פעילותם הכלכלית ומצבת כוח האדם חיוביות.
התעוררות הפעילות הכלכלית, ניכרת גם בשיפור בגביית המסים, החל מאמצע השנה. תקבולי המסים הישירים עלו בתקופה הנסקרת עם התעוררות שוק ההון, שיפור ברווחיות החברות, עליית השכר הנומינלי, והתרחבות התעסוקה; ההכנסות ממסים עקיפים, עלו בשיעור מהיר יותר, עם התרחבות הצריכה הפרטית.
הוצאות הממשלה, בתקופה הנסקרת ע”י בנק ישראל, היו גבוהות מרמתן על פי התוואי העונתי המתאים לביצוע מלא של התקציב – בין השאר עקב הקדמת הוצאות לשנת 2009.
Add Comment