בין היתר כתב כב’ השופט ע’ פוגלמן, בפסק דינו, כי: שמחוני, ניפח ביודעין את עלויות העבודה בשיעורים של 25 עד 30 אחוזים מעבר לעלות העבודה האמיתית, לשם הגדלת היקף המענק שהיה עתיד להינתן לו. בנוסף, יזם המשיב את הקמתה של “חברת הקש” שכל תכליתה הייתה ליצור מצג מלאכותי שלפיו עבודות פיתוח המשק בוצעו על-ידי חברה חיצונית
משרד החקלאות, זכה בערעור נגד חקלאי – רפתן, שקיבל מענקים מהמדינה במרמה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, זכה באחרונה, בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בגין ביטול אישור לקבלת מענקים מהמדינה בשל הודעות כוזבות ומטעות ביודעין של רפתן, תושב מושב גבעתי, ליד אשדוד. החקלאי, זכה למענקים גבוהים בהרבה לעומת מה שהיה זכאי להם, במסגרת הרפורמה ברפת החלב, הודות למצג שווא שהציג בפני המשרד.
סיפור המקרה החל בשנת 1999, עת יזם משרד החקלאות, תכנית מקיפה לרפורמה במשק החלב בישראל, במטרה לעודד חקלאים, יצרני חלב, לבצע השקעות ניכרות ברפתות על מנת להתאים את הרפתות לתהליכי ייצור מודרניים ולדרישות איכות הסביבה, תוך הפחתת מחיר החלב, ועידוד ההשקעות ברפתות.
משרד החקלאות, נתן מענקים לחקלאים בגין שדרוג הרפתות בגובה של כ- 500 מיליון שקלים.
החקלאי יוסף שמחוני, הינו בעל רפת המייצר ומשווק חלב. במסגרת הרפורמה, הגיש, 3 בקשות לאישור תכנית לביצוע השקעות ברפת שבבעלותו, והן אושרו. לאור חשדות, הנוגעים, למספר חשבוניות שהגיש החקלאי, פתחו רשויות מע”מ בחקירה נגד שמחוני.
מן החקירות, עלה, כי החקלאי, הקים “חברת קש” יחד עם חברו לצורך הונאת המדינה. ההונאה התבטאה בהגשת חשבוניות פיקטיביות שאפשרו קבלת מענק בשיעור המענק המרבי של התכנית, למרות שסך ההשקעות שבוצע בפועל היה נמוך בהרבה.
רשויות מע”מ, העבירו למשרד החקלאות את המידע בדבר החשד, כי החשבוניות שהוגשו למשרד “נופחו” בצורה מלאכותית, על-מנת להביא להגדלת המענק שיוענק למשיב מכוח הוראות הרפורמה. מנהלת ההשקעות שבמשרד החקלאות, ערכה לשמחוני, שימוע, שבעקבותיו החליטה לבטל שניים מכתבי האישור של החקלאי, לאחר שהשתכנעה, כי יש בסיס לחשד שהחשבוניות אשר צירף החקלאי לבקשתו, הינן כוזבות.
במקביל לביטול כתבי האישור של החקלאי, דרש משרד החקלאות את החזר המענק שקיבל החקלאי בגובה של כ- 1.1 מיליון ₪, בנוסף לריבית והצמדה.
שמחוני, פנה לבית המשפט המחוזי בעיר באר שבע וערער על החלטת המשרד. בית המשפט המחוזי, קיבל את ערעורו של שמחוני.
משרד החקלאות, ערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים), והאחרון קיבל את עמדת המשרד, והשיב על כנה את החלטת משרד החקלאות לבטל את כתבי האישור של החקלאי ולתבוע ממנו את החזר המענק, לרבות ריבית והצמדה.
בית המשפט, קבע, כי על-מנת שמנהלת ההשקעות במשרד החקלאות, תוכל להפעיל את סמכותה לבטל כתבי אישור שניתנו למענקים, עליה לקיים שני תנאים: ראשית, יש להראות, כי הוצגו בפניה נתונים שיש בהם כדי להטעותה, או להציג בפניה מצג כוזב; שנית, יש להראות, כי מבקש המענק היה מודע, בעת הגשת המסמך, לדבר קיומו של יסוד מטעה או כוזב בהודעה האמורה.
במקרה דנן, קבע בית המשפט, כי שני התנאים מולאו, וכי לשמחוני, הייתה כוונה מוקדמת, עוד קודם לשלב קבלת האישורים, לזכות במענקים מוגדלים על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין אותן מסר.
בין היתר כתב כב’ השופט ע’ פוגלמן, בפסק דינו, כי; “שמחוני, ניפח ביודעין את עלויות העבודה בשיעורים של 25 עד 30 אחוזים מעבר לעלות העבודה האמיתית, לשם הגדלת היקף המענק שהיה עתיד להינתן לו.
בנוסף, יזם המשיב את הקמתה של “חברת הקש” בשם; “ת. ליאן בע”מ” שכל תכליתה הייתה ליצור מצג מלאכותי שלפיו עבודות פיתוח המשק בוצעו על-ידי חברה חיצונית (ולא בדרך של “עבודה עצמית”), ואף זאת כדי להביא להגדלה של סכום המענק (ראו דבריהם של המשיב ויצחק תשובה המפורטים בפסקאות 4-3 לפסק דינו של השופט י’ אלון).
יש להדגיש, קובע כב’ השופט עוזי פוגלמן, כי; חברת “ת. ליאן בע”מ” הוקמה ונרשמה עוד טרם קבלת כתב האישור השני נושא ערעור זה – עובדה המצביעה על כך שהמשיב החל בביצוען של פעולות ההטעיה עובר לסיומו של שלב קבלת האישורים. מעשי הטעיה מתוחכמים אלה נמשכו – כפי שראינו – גם בשלב שלאחר מתן האישורים, עד לחשיפתם.
על כן, קבע בית המשפט, כי בדין הפעיל משרד החקלאות את הסמכויות הנתונות לו כשהורה על ביטולם למפרע של כתבי האישור שניתנו לחקלאי, וכי אין כל עילה להתערב בהחלטה זו.
