פרופ’ נבו, היה בין מקימי החג לביולוגיה בסמינר הקיבוצים אורנים, יחד עם מיכאל קוסטא ועמירם שקולניק ז”ל. הוא הקים בשנת 1974 את המכון לאבולוציה של אוניברסיטת חיפה, והקים את המרכז הבינלאומי לדוקטורנטים לאבולוציה
ד”ר כבוד לפרופ’ אביתר נבו מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית של אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת הסן הגרמנית, העניקה בשבוע שעבר תואר ד”ר לשם כבוד לפרופ’ אביתר (אייבי) נבו, מן החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית של אוניברסיטת חיפה. פרופ’ נבו, קיבל את התואר על תרומתו להתפתחות של תחום הביולוגיה האבולוציונית ועל מחקריו פורצי הדרך בתחום.
פרופ’ נבו, היה בין מקימי החג לביולוגיה בסמינר הקיבוצים אורנים, יחד עם מיכאל קוסטא ועמירם שקולניק ז”ל. הוא הקים בשנת 1974 את המכון לאבולוציה של אוניברסיטת חיפה, והקים את המרכז הבינלאומי לדוקטורנטים לאבולוציה בו למדו במהלך השנים 77 דוקטורנטים מ- 13 ארצות.
פרופסור נבו, פרסם 1200 מאמרים (כולל תקצירים) ו- 24 ספרים. מחקריו עוסקים באבולוציה של המינים הביולוגיים (מ-בקטריות, דרך פטריות, צמחים, בע”ח, בני אדם) בכל רמות הארגון: גנומיקה, פרוטיאומיקה ו-פנומיקה.
פרופ’ נבו, גילה מאות מינים מדעיים, מחקריו משתרעים ע”פ כל כדור הארץ.
מודל “נחל האבולוציה” בכרמל, בגליל, בגולן ובנגב, הפכו למעבדות קלאסיות למחקר האבולוציה בעולם – מוצא המינים והתאמתם לסביבות חיים מנוגדות אקולוגיות.
מחקריו עם עמיתיו ב-חולד התת-קרקעי, מהווים בסיס למהפכה בעולם הרפואה, עקב גילוי יכולת החולד להתמודד בסביבות חסרות חמצן – הבסיס לרפואת; סרטן, מחלות דם ולב, ושבץ מוחי.
מחקריו יחד עם עמיתיו, בצמחי המוצא של החיטה (“אם החיטה”) והשעורה (“אם השעורה”) מהווים בסיס למהפכה חקלאית בטיפוח ושיבוח החיטה בעולם, שהינה הבסיס לתזונת האדם. הוא בנה באוניברסיטת חיפה את בנקי הגנים הגדולים בעולם של חיטת ושעורת הבר.
תגליתו האחרונה, יחד עם עמיתיו – 77 מיני פטריות חוטיות בים המלח, הנם הבסיס לטיפוח “חקלאות המלח” בעולם והמלחמה ברעב.
פרופ’ נבו, ממשיך לעבוד ולחקור במשנה תנופה יזמית ולו תכניות חדשניות לעתיד.
Add Comment