הבהבהב
על אמיל, אריך ועוד קצת גרמנית
על סיפרו של אריך קסטנר – אמיל והבלשים | אמיר גלעדי (עמוד אישי)
לגוז בידור | ספרים
13/02/2003
השנה היא שנת 1997 ואני ילד בן 9, ואני זוכר שהמורה ירדה יחד עם כיתתי לספרית בית הספר. בספריה היו הרבה מאד ספרים מסוגים שונים, ולכל אחד מהספרים שבספריה היה סימון של קושי הספר. “אמיל והבלשים” היה ספר עם הסימן הירוק בצדו של הספר, הסימון הירוק היה סימן שהספר הוא ספר קל.ובכן זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בספר זה עם כי אבי וסבתי דיברו עליו הרבה מאד פעמים בעבר. בחרתי בהקדמה זאת מפני שאני מניח שאני לא היחיד שאותו המקרה קרה לו, אני מניח שאני דוגמא אחת ממליוני דוגמאות חיות של אנשים אשר גדלו ספריו של הסופר אריך קסטנר, אני דוגמא קטנה אחת על סיפור קטן ויפה, אבא שלי גדל על אמיל והבלשים וגם אחי הגדול גדל על הספר וגם אני קראתי אותו כמה וכמה פעמים בילדותי ומי ייתן וגם הילד שלי יגדל על אמיל והבלשים. אתם בטח שואלים את עצמכם מדוע אני מעלה זיכרונות על ספר הילדים הספציפי הזה. ובכן אני מעלה את זה כדי להראות לכם את הרעיון שמאחורי ספר ילדים פשוט. סבתי היא ילידת גרמניה, דוברת גרמנית והיא גם בעלת תרבות גרמנית עוד מהבית. אני קראתי את הספר פעמים מספר בילדותי וכמו כן גם השנה קראתי אותו פעם נוספת ונדהמתי לגלות את הדמיון של התרבות של אמיל ושל סבתא שלי. הספר כתוב בצורה יפהפייה והוא מלא בתוכן מחוכם של תרבות שלמה. אני קראתי על אימו של אמיל והדבר העלה בי הרבה מאד זיכרונות על איך שסבתי מדברת אל אבי. אריך קסטנר מראה את הצד יפה ביותר של תרבות שלמה בספר בן מאה ושישים עמודים. אמיל הוא ילד מוכשר בציור, ספורט, לימודים – בכל מה שאימא מתגאה. אמו של אמיל היא אם חד הורית קשת יום (כמו כל אנשי גרמניה באותה התקופה), והסיפור מתחיל כאשר אמו של אמיל מקבלת מכתב מסבתו של אמיל אשר מזמינה את נכדה הקטן לביקור אצלה בבירה בברלין (בירת גרמניה). הביקור מעורר שמחה רבה אצל אמו של אמיל אשר בפעם הראשונה יראה את ברלין, ועוד יעשה זאת לבדו ברכבת, והיא מתגאה מאד בבנה הקטן. הכל החל כאשר אמיל פוגש בקרון בבחור מפוקפק בעל מגבעת קשיחה (אני אהבתי מאד את התיאורים שהסופר בחר להשתמש בהם, פשוט יפה), וכך מתחיל הסיפור של אמיל והבלשים. את ההמשך לא אוכל לגלות לכם כי אז אתם הקוראים לא תהנו מהספר – במיוחד אם אמשיך ואספר, אולם דבר אחד אגיד לכל אלה שמבינים במקצת בספרות ואמליץ לכם לא להסתכל אל זה כספר צר ורדוד אלא כיצירת אומנות אשר מחביאה אוצר ספרותי גאוני. לסיכום: אמיל והבלשים הוא ספר לשני סוגי אנשים-האחד לילדים, שיהנו ממנו בשל היותו ספר חביב ומצחיק מעין כמוהו. והשני למבוגרים, אשר יהנו מראיית תרבות חדשה ומופלאה של גרמניה (כן, גם בתוך מלחמת העולם השנייה כלום לא השתנה וזו אותה התרבות, רק כמובן בלי הנאצים הנוראיים). מומלץ לכל גיל ולכל שעה!
אמיר גלעדי
http://www.legoz.co.il/index.asp
בן 14 מתל-אביב
