פרופ’ משה קוה: לא בכדי, פתח הסולטן ביאזיד השני, שערי ממלכתו לפני היהודים שגורשו מספרד. הוא הבין גודל התרומה שיביאו הגולים לממלכה ◄ נספח התרבות של טורקיה: טורקיה הייתה ותמשיך להיות המדינה שבה ישראלים, ירגישו בבית ויהיו רצויים בה
נשיא אוניברסיטת בר- אילן: טורקיה, אחת הגשרים החשובים של ישראל לעולם המוסלמי
נספח התרבות של טורקיה, מר איננץ’ אוזצ’קמאק, ציין אמש (ב’), כי במשך מאות שנים, היחסים בין שני העמים טורקיה וישראל, היו מאוד עמוקים והוסיף; “אינני מאמין שמשהו עלול לפגוע במרקם היחסים בין ישראל לבין טורקיה, שהייתה ותמשיך להיות המדינה שבה ישראלים ירגישו בבית ותמיד יהיו רצויים בה”. את הדברים אמר נספח טורקיה באוניברסיטת בר – אילן, במרתון התשעה עשר לחקר ה”לאדינו”, בסימן: יהדות טורקיה, ומורשת הלאדינו.
פרופ’ משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, ברך את המשתתפים, וציין, כי; “בהיסטוריה שמור מקום נכבד לקהילה היהודית לדורותיה ולנכסי הרוח שיצרה קהילה זו, לא בכדי, פתח הסולטן ביאזיד השני את שערי ממלכתו לפני היהודים שגורשו מספרד. הוא הבין את גודל התרומה שיביאו גולים אלה לממלכה בכל תחומי פעילותם.
האימפריה העות’מאנית, הייתה לאחד המרכזים החשובים ביותר של העולם היהודי, והיצירה התרבותית גאתה בכל כיוון”.
בנוגע ליחסים בין שתי המדינות, הוסיף, פרופ’ קוה, כי ; “יום העיון, הוא ביטוי נוסף למסורת ארוכה של יחסי גומלין פוריים בין שתי המדינות. אנו סמוכים ובטוחים שיחסים אלה, יעמדו בעינם גם בעתיד וסיבוכים שונים שהעיקו עליהם פה ושם, ייעלמו ויישכחו”.
פרופ’ קוה, ציין, כי; “מאז הקמתה של מדינת ישראל, מדינת טורקיה, היא אחת הגשרים החשובים שלה אל העולם המוסלמי וחזקה עליה ועלינו שתהיה כזאת גם בעתיד”.
מר יהושע סלטי, יליד איסטנבול, מייסד המרכז לחקר ’לאדינו’, לשונם של היהודים מגורשי ספרד, וחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בר- אילן, ברך את המשתתפים ושיתף את הקהל בחוויות נוף הולדתו; “אספר לכם שנולדתי באיסטנבול, עיר מלאת יופי, עיר שנוסדה על שבע גבעות, עיר מוקפת ים, שמראותיה מראות רומא או ונציה. בדומה לעיר ירושלים, עיר של נצח, בעבורי, היא האחת והיחידה”.
על יהודי טורקיה, אשר עלו לארץ ישראל, אמר מר יהושע סלטי, כי; “הם דוגמא לעשייה ציונית”, והוסיף; “זו קבוצת איכות שקטה הנאמנה למורשת ישראל סבא. הקבוצה הזו תרמה, והיא ממשיכה לתרום לפיתוחה של מדינת ישראל.
בקרב יהודי טורקיה, ניתן למנות קצינים בכירים, רופאים, סוחרים, תעשיינים, מדענים ואומנים. הגרעין הזה, מאפשר ב-15 שנים האחרונות הידוק קשרים בין ישראל לטורקיה”.
על יחסי ישראל-טורקיה, ציין, מר סלטי, כי: “על אף ההחמרה ביחסים בין שתי המדינות נמשך שיתוף פעולה בתחום הכלכלי והצבאי ומחובתנו לתרום להידוק היחסים האלה, ועל כל יהודי טורקיה החיים בישראל, מוטל תפקיד במשימה חשובה זו”.
מר יהושע סלטי, שיתף את הקהל במאמצים הבלתינלאים של פרופ’ משה קוה, בכל תחום מדעי; “רק כעת נבחרה אוניברסיטת בר- אילן, להקים בצפון הארץ את בית ספר לרפואה. פרופ’ קוה, הקים לפני 8 שנים את המרכז לחקר הלאדינו.
במרכז הזה, נעשים מחקרים לחקר הלאדינו חמישה דוקטורים, כבר סיימו את מחקריהם ועוד חמישה דוקטורים עומדים לסיים וזהו הישג חסר תקדים”.
עוד הודה מר סלטי לפרופ’ שמואל רפאל, אשר משמש כראש המרכז לחקר הלאדינו ומשקיע את כל מרצו למען הצלחת המרכז, ושגשוגו.
שתי הרצאות מרכזיות ניתנו במושב החגיגי; פרופ’ חנן אשל, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, הרצה בנושא; בית כנסת חדש מהתקופה הביזנטית, שהתגלה זה עתה באנטליה ומר ריפאת באלי, הרצה בנושא; ספרדים ברפובליקה הטורקית.
הנגן אריאל קיסוסת, ניגן נעימות פולקלור המוכרות ל-יהודי טורקיה.
* ’לאדינו’ היא לשונם של היהודים מגורשי ספרד, אשר לאחר 1492, התיישבו באימפריה העות’מאנית, לחופי מזרח אגן הים התיכון, בצפון-אפריקה, ומאוחר יותר גם בישובי היהודים במערב אירופה, ובארצות הברית.
במשך מאות שנים שימרו היהודים-הספרדים את לשון ספרד, תוך שהם שילבו בתוכה מרכיבים לשוניים ותרבותיים חוץ ספרדיים, אשר לצד הלשון העברית, יצרו שפה יהודית רבת ייחוד, עשירה ומגוונת ביצירות ספרות.
המרכז לחקר הלאדינו, מוציא לאור פרסומים מדעיים מן השורה הראשונה, הקשורים עם תרבות הלאדינו, ובמסגרתו רואה אור כתב העת “לאדינאר – מחקרים בספרות, במוסיקה ובהיסטוריה של היהודים-הספרדים דוברי הלאדינו”.
Add Comment