ההחלטה להעלות את הריבית לינואר, באה על רקע סביבת האינפלציה בישראל שנמצאת בחלק העליון של תחום יעד יציבות המחירים, על רקע הצמיחה בארץ שממשיכה להתבסס ועל רקע העליות במחירי הנכסים ובתוכם הדיור.
בנק ישראל: ריבית חודש ינואר 2010, תעלה ב-0.25% נקודות
בנק ישראל, מסר היום (שני), כי ריבית בנק ישראל לחודש ינואר 2010, תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ותעמוד על 1.25%. מנתוני האינפלציה, עולה כי מדד המחירים לצרכן, עלה בחודש נובמבר ב-0.3% – במרכז טווח ההערכות המוקדמות. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד הכללי ב-3.8%. 1.2 נקודות אחוז מתוך עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים מיוחסות לעליות מחירים שנבעו משינויים במיסוי ובהיטלים. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בניכוי עליות מחירים שנבעו מפעילות הממשלה הייתה 2.6%.
◄ הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להעלות את הריבית לינואר, באה על רקע סביבת האינפלציה בישראל שנמצאת בחלק העליון של תחום יעד יציבות המחירים, על רקע הצמיחה בארץ שממשיכה להתבסס ועל רקע העליות במחירי הנכסים ובתוכם הדיור. עם זאת, גם לאחר העלאה זו, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
אנשי בנק ישראל, מציינים, כי העלאת הריבית הנוכחית היא חלק מתהליך הדרגתי של החזרת הריבית לרמה “נורמאלית” שמסלולו, יקבע בהתאם להתבססות הצמיחה במשק העולמי והישראלי, לקצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ולסביבת האינפלציה.
• האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים היא 3.8% ובניכוי השפעת העלאות המיסים והמחירים המפוקחים על ידי הממשלה היא 2.6%. הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נמוכות במעט מהגבול העליון של יעד המחירים תוך צפיות להעלאת ריבית בשנה הקרובה.
• האינדיקאטורים הכלכליים על המשק הישראלי שנוספו לאחרונה מעידים על התבססות תהליך היציאה מהמיתון. כך, נתונים ראשונים של סקר החברות מצביעים על הגברת הפעילות; נתוני סקר כח אדם מלמדים על ירידה מסוימת בשיעור האבטלה; מנתוני סחר החוץ נראה, כי נמשכת מגמת העליה בייצוא התעשיתי; הייצור התעשייתי ונתוני הפדיון מעידים אף הם על שיפור.
גם במשק העולמי, מתבססים הסימנים של יציאה מהמשבר ובכלל זה גידול הסחר העולמי. מנגד, עדיין קיימת אי ודאות לגבי קצב ההתאוששות של המשק העולמי שתורמת לאי ודאות לגבי עוצמת ההתאוששות בישראל.
• ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים, תוך יציאה הדרגתית מהצעדים הלא קונוונציונליים של המדיניות המרחיבה שלהם. העלאת הריבית על ידי בנק ישראל, עשויה להשפיע במידה מסוימת על שער החליפין של השקל מול מטבעות אחרים.
בנק ישראל, ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי, בעולם ובשווקים הפיננסיים, וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
▼ תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצעי הערכות החזאים למדדי דצמבר, ינואר ופברואר, הם; 0.3%, 0.2%- ו-0%, בהתאמה. לפי ממוצע הערכותיהם צפויה האינפלציה בשנת 2009 להסתכם ב-4.2%. ממוצע תחזיותיהם ל-12 החודשים הבאים הוא 2.7%.
▼ תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים, הנמדדות משוק ההון הן, מאז החלטת הריבית הקודמת, היו בממוצע 2.5%. לפי ממוצע הערכות החזאים, ריבית בנק ישראל לחודש ינואר צפויה לעלות ב-0.1%, ובעוד שנה היא צפויה לעמוד על 2.8%. לפי שוק ההון, שיעורה של ריבית בנק ישראל בעוד שנה יהיה 3%.
▼ הפעילות הריאלית: על פי מרבית האינדיקטורים הפעילות הריאלית במשק ממשיכה לגדול. מממצאים ראשונים של סקר החברות לרביע הרביעי, עולה, כי מאזן הנטו הכולל של המגזר העסקי חיובי, לאחר חמישה רביעים שבהם הוא היה שלילי (או חיובי אך לא מובהק).
▼ המדד המשולב לחודש נובמבר, עלה ב-0.6%, בעיקר כתוצאה מעלייה בנתוני הייצור התעשייתי, בפדיון המסחר והשירותים וביבוא הסחורות (תשומות לייצור ומוצרי צריכה). לעומת זאת, נרשמה ירידה, ביצוא הסחורות והשירותים לאחר עליה חדה בחודש הקודם. עליית המדד המשולב, החודש היא השמינית ברציפות – עדות לשיפור המתמשך בפעילות הכלכלית.
▼ שוק העבודה והשכר: שילוב של האינדיקטורים שהצטברו החודש מצביע על שיפור בשוק העבודה. נתוני סקר כוח האדם לרביע השלישי הצביעו על ירידה בשיעור האבטלה לרמה של 7.8%, לעומת 8% ברביע השני.
נתונים ראשונים של סקר המעסיקים לרביע הרביעי מצביעים על שיפור משמעותי במאזן התעסוקה (איוש משרות פחות פליטות עובדים): לראשונה לאחר כשנה, נרשם מאזן חיובי של 23.2 אלף משרות, וזאת לעומת מאזן שלילי של 6.2 אלף ברביע השלישי. נתוני השכר הריאלי של המוסד לביטוח לאומי לרביע השלישי מצביעים על ירידה של 0.3% לעומת הרביע הקודם, זאת תוך עלייה של 1.6% בשכר הנומינלי. מגמת העלייה בגביית מס בריאות, שהחלה ביולי, נמשכה גם בחודש אוקטובר, ואף הואצה.
▼ הממשלה: הגירעון הכולל, ללא אשראי, בהנחה שהתקציב יוצא במלואו, צפוי להסתכם השנה בכ-5% תוצר – כאחוז פחות מהתקרה שנקבעה בחוק.
▼ שוק המט”ח: בחודש האחרון, התחזק הדולר מול מרבית המטבעות בעולם, בדומה להתפתחותו בחודש שקדם לו. מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/11/09, ועד 27/12/09, התחזק השקל ב-0.3% וב-3.7% אל מול הדולר והאירו בהתאמה. מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-2.1%.
▼ שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים,כאמור, ב-22/11/09, ועד 27/12/09, עלו מדדי המניות ת”א 25 ו-ת”א 100 ב-6.4% וב-6.1%, בהתאמה. עליות שערים נרשמו גם בשוקי המניות המובילים בעולם. בעקבות ההרעה במצב דירוג האשראי של כמה מדינות, נרשמה החודש עליית תשואות באפיק האג”ח הממשלתיות.
התשואות על אג”ח לא-צמודות של ממשלת ישראל ל-10 שנים עלו בתקופה זו בכ-40 נ.ב, והתשואות על אג”ח ל-10 שנים של ממשלת ארה”ב עלו ב-63 נקודות בסיס, לרמה של 3.84%. כך הצטמצם המרווח בין האג”ח הלא-צמודות ל-10 שנים של שתי הממשלות ל-143 נ.ב.
▼ תשואות המק”ם עלו בסיכום התקופה: תשואת המק”ם לפדיון בעוד 12 חודשים עלתה ב-30 נ.ב. והיא עומדת כעת על 1.94%. מדדי התל-בונד 20, והתל-בונד 40, ירדו בתקופה האמורה ב-2.2% ו-1.8%, בהתאמה.
פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווחי ה-CDS, עלתה ב-14 נ.ב, ל-1.31%, לאחר הורדת הדירוג של יוון אך בימים האחרונים היא ירדה ל-1.24%.
▼ כמות הכסף: בחודש נובמבר, עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) ב-0.8%, לאחר ירידה של 1.7% באוקטובר. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה), ירד בנובמבר ב-0.5%, המשך לירידתו בחודשים האחרונים.
▼ המשק העולמי: גם החודש המשיכו להתקבל נתוני מקרו טובים בדרך כלל; אלה הצביעו על שיפור בשוקי העבודה בעולם, בייצור ובצמיחה, וכן על התחלה של תהליך חידוש המלאים. על רקע זה הועלו תחזיות הצמיחה למשקים רבים. ואולם, חלק מהצמיחה נשען על ההרחבות הפיסקליות המשמעותיות, שהתבססו, בין היתר, על הגדלת החוב.
עם שוך המשבר, גוברים החששות לגבי יכולת פירעון החובות של כמה מדינות, מה שהוביל לסדרת הורדות בדירוג ובתחזיות הדירוג לאותן מדינות. בהודעות הנלוות להחלטות הריבית של ה-Fed וה-ECB הוסבר על אסטרטגיית היציאה מההרחבות המוניטריות הלא שגרתיות של תקופת המשבר.
היציאה, תהיה, ככל הנראה, פסיבית, ותתבטא באי חידוש מכרזים שיפקעו. לעומת זאת באנגליה, הוכרז על הגדלה נוספת של היקף הרכישות. באוסטרליה ובנורבגיה, שנפגעו מהמשבר במידה קטנה יחסית, המשיכו החודש להעלות את הריבית.
למרות ההתאוששות הכלכלית המסוימת וציפיות האינפלציה של השווקים, המוסיפות לעלות, הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים להעריך שהאינפלציה תישאר מתונה, על רקע פער התוצר הגדול. בחלק מהמשקים, ובראשם; יפן, חוששים מ-דפלציה. לעומת זאת, עליות של מחירי המזון מעלות חששות ל-אינפלציה במשקים המתעו
Add Comment